הצבא רצה בינה מלאכותית למלחמה, מיקרוסופט סיפקה לו

ב-8200 ראו באנשי מיקרוסופט חלק מהיחידה. המשרדים של מיקרוסופט בהרצליה (צילום: גיל יערי / פלאש90)

לחברת מיקרוסופט אז'ור, אחת מספקיות שירותי הענן והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, יש "דריסת רגל בכל התשתיות הצבאיות המרכזיות" בישראל, ובמהלך השלבים הכי אינטנסיביים של קמפיין התקיפות האווירי בעזה, היקף המכירות של שירותי בינה מלאכותית של חברת הענן למערכת הביטחון עלה באופן משמעותי.

לפי מסמכים מסחריים של משרד הביטחון ומסמכים של מיקרוסופט ישראל, שירותי ענקית הענן נמכרים לעשרות יחידות בצה"ל, כולל לפרויקטים שהוגדרו מסווגים, ליחידות בחיל האוויר, וליחידות מודיעיניות כמו 8200, בהיקפים שגדלו החל מאוקטובר 2023.

>> "הזמנתי מאמזון": כך הצבא נעזר בחברות הענן למלחמה בעזה

אחד מכלי הבינה המלאכותית שרכישתו זינקה בצורה חדה במיוחד מאז תחילת המלחמה בעזה, הוא מודל השפה של OpenAI, המוכר לציבור כמנוע שמפעיל את ChatGPT, שאותו מיקרוסופט מציעה ללקוחותיה בתשלום על פי צריכה. הצריכה החודשית הממוצעת בצבא של מנוע GPT-4 בחודשי המלחמה גדולה פי עשרים מצריכתו החודשית הממוצעת בתקופה שקדמה למלחמה. זו הפעם הראשונה שנחשף כי הצבא משתמש במנוע השפה רב העוצמה, שיש לו יכולות לנתח מיליארדי פרטי מידע, ללמוד ממקרי עבר, ולהשיב על שאלות המנוסחות בשפה חופשית.

מיקרוסופט נחשבת לשותפה קרובה של חברת OpenAI, ולפי הדיווחים היא השקיעה בה כ-13 מיליארד דולר בשנים האחרונות. באתר של מיקרוסופט נכתב במאי שלכלים של OpenAI יש פוטנציאל להיות "משני פרדיגמה" עבור גופי ביטחון ומודיעין, ולשפר את הדיוק והיעילות שלהם. "זה כלי רב עוצמה לניתוח תצלומי לוויין ומפות שטח, לתרגום דיבור וטקסט, להצעת פרשנות, וליצירת מרחבים וירטואליים לאימונים", כתבו שם.

הגילויים במסמכים אלה מתכתבים עם אמירותיה של מפקדת ממר"ם רחלי דמבינסקי, האחראית על תשתיות הענן והמחשוב בצבא, שסיפרה בכנס ביולי האחרון שהיכולות המבצעיות של הצבא "שודרגו" במלחמה בעזה הודות ל"עולם מופלא של ספקיות ענן", שאפשרו "אפקטיביות מבצעית משמעותית מאוד" הודות ל"עושר השירותים המטורף, ביג דאטה ו-AI". דמבינסקי לא ציינה את החברות בשמן, אבל הלוגואים של מיקרוסופט אז'ור, גוגל GCP ואמזון AWS הופיעו במצגת שלה.

הצריכה של בינה מלאכותית עלתה ב-60% מתחילת המלחמה. חיילים באימון הפעלת כטב"מ, ב-2013. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

שבעה גורמים במשרד הביטחון, בצבא ובתעשיית הנשק הישראלית אישרו שמאז 7 באוקטובר, גברה התלות של הצבא בשירותים שהוא רוכש מספקיות הענן האזרחיות, בין היתר לטובת פעילות מבצעית בעזה.

התחקיר, פרי שיתוף פעולה של "שיחה מקומית", מגזין 972+, ו"הגרדיאן", מתבסס בחלקו על מסמכים ששותפו עם האתר דרופ סייט. הוא מתפרסם על רקע מחאות גוברות של עובדי חברות הענן, הטוענים כי הטכנולוגיה שפיתחו מסייעת לישראל לבצע פשעי מלחמה בעזה, בניגוד לחוק הבינלאומי.

מהמסמכים עולה ששירותי הבינה המלאכותית שמשרד הביטחון רכש ממיקרוסופט אז'ור עבור עשרות יחידות שונות כללו תרגום (כמחצית מממוצע הצריכה החודשית), מודל השפה של OpenAI (כרבע מהצריכה), כלי הממיר דיבור לטקסט, כלי ניתוח אוטומטי של מסמכים, וכלים נוספים. באוקטובר 2023, היקף הצריכה החודשי של בינה מלאכותית זינק פי 7 לעומת החודש הקודם, ובמרץ 2024 הוא היה גדול פי 64 מכפי שהיה בספטמבר לפני המלחמה.

המסמכים שדלפו מראים שהצריכה הממוצעת החודשית של שירותי אחסון שנרכשו ממיקרוסופט אז'ור בששת החודשים הראשונים למלחמה היתה גבוהה ב-60% מהצריכה בארבעת החודשים שקדמו לה.

"יחידה מסווגת" במשרד ראש הממשלה

אף שמסמכי הרכישה לא מציינים כיצד כלי הבינה המלאכותית שימשו בפועל את היחידות בצבא, עולה מהם שכשליש מהרכישות של כלי בינה מלאכותית נועדו למערכות סגורות ומבודלות, שאינן מחוברות לאינטרנט, מה שמחזק את האפשרות שמדובר במערכות מודיעיניות או מבצעיות.

באחד המסמכים נכתב שצריך לאתר מומחים במיקרוסופט אז'ור עם סיווג גבוה, כדי שיספקו שירותים ל"יחידה הכי מסווגת" במשרד ראש הממשלה, בלי לפרט מעבר לכך.

לפי עיתון "הגרדיאן", באחד המסמכים מצוין כי לצד 8200, גם יחידה 81 – היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים, המייצרת ציוד מעקב מיוחד עבור קהילת המודיעין הישראלית – מקבלת שירותי ענן ותמיכה מענקית המחשוב.

מספקית הענן מקבלות שירותים יחידות שונות בחילות היבשה, האוויר והים, ביניהן גם יחידת ספיר, האחראית על תשתיות התקשוב באגף המודיעין; יחידת אופק, האחראית על כל בנק המטרות של הצבא ועל פיתוח מערכות בחיל האוויר; יחידת מצפ"ן, שאחראית על פיתוח מערכות מבצעיות ומערכות תומכות לחימה; ואפילו הפרקליטות הצבאית, האחראית על מערכת התביעה והמשפט בשטחים הכבושים. מהמסמכים גם עולה כי מערכת "אבן מתגלגלת", המשמשת את הצבא כדי לנהל את מרשם האוכלוסין והתנועה של פלסטינים בגדה ובעזה, מתוחזקת על ידי מיקרוסופט אז'ור.

פעם ראשונה שנחשף שהצבא משמתמש באופן מסיבי ב-ChatGPT. צילום אילוסטרציה (צילום: pexels)

המסמכים מעלים כי צוותים מקצועיים של מיקרוסופט עובדים בצמוד עם יחידות בצבא בפיתוח מוצרים ומערכות. עשרות יחידות בצבא רכשו "שירותי הנדסה מורחבים" ממיקרוסופט בעלות של עשרות מיליוני שקלים מאז אוקטובר. במסגרת שירותים אלה, כמוצהר באתר של ענקית המחשוב, "מומחי מיקרוסופט הופכים לחלק בלתי נפרד מהצוות" של הלקוח. ואכן המסמכים מתארים, למשל, שאגף המודיעין בצבא רכש בשנים האחרונות מפגשי פיתוח וסדנאות מקצועיות פרטיות, שמומחי מיקרוסופט העבירו לחיילים.

קצין מודיעין ששירת בשנים האחרונות בתפקיד טכנולוגי ביחידת 8200 אמר ל"שיחה מקומית" שעבד ישירות מול עובדי חברת מיקרוסופט אז'ור, כדי לפתח מערכת מעקב לצורכי היחידה. הקשר עם מפתחי החברה היה כה ישיר ועמוק, שהוא התייחס אליהם בפועל כ"אנשים שכבר עובדים עם היחידה", כאילו הם חיילים. "המחשבה היתה שהדבר הזה צריך להיות מנוהל באז'ור, כי זה כל כך הרבה דאטה". לדבריו, בשלב הפיתוח, התקיימו בבסיס פגישות שאליהן הגיעו עובדי מיקרוסופט אז'ור כדי לבחון את אפשרות בניית המערכת על גבי תשתיות הענן של החברה.

שני מקורות ביחידה 8200 אישרו שיחידת האיסוף רכשה בעבר שירותים ממיקרוסופט אז'ור עבוד פעילות מודיעינית, ושלושה מקורות אחרים ביחידה אישרו כי שירותי אחסון ועיבוד נרכשו מחברת Amazon AWS. לדברי חמשת המקורות, שטח האחסון וכוח העיבוד של חברות הענן מאפשרים לצבא לאגור ולעבד מידע מודיעיני בהיקף עצום, ולשמור אותו לפרקי זמן ארוכים מבעבר.

בהרצאתה ביולי, הסבירה מפקדת ממר"ם שהעבודה עם חברות הענן התהדקה עקב צורכי המלחמה. לדבריה, עם תחילת התמרון הקרקעי בעזה נוצר עומס על המערכות של הצבא ו"המשאבים נגמרו". המחסור הזה בשטח אחסון ובכוח עיבוד, אמרה דמבינסקי, הוביל להחלטה בצבא "לצאת החוצה, לעולם האזרחי", שם ניתן היה לרכוש כלי בינה מלאכותית וכוח מחשוב "ללא תקרת זכוכית". דובר צה"ל הדגיש אז בתגובה כי "המידע המסווג של צה"ל אינו עובר לספקיות אזרחיות, ונשאר ברשתות צה"ל המבודלות".

פיצוי על הכישלון במכרז

בינואר 2024, בזמן העלייה בהיקף הרכישות של צה"ל את שירותי חברת OpenAI, החברה הסירה מתנאי השימוש שלה את הסעיף האוסר על שימוש בשירותים שלהם לפעילות של "צבא ולוחמה". באוקטובר, החברה הצהירה פומבית שתבחן שיתופי פעולה עם גופי ביטחון בארה"ב וב"מדינות ברית", מתוך אמונה "שדמוקרטיות צריכות להמשיך להוביל פיתוח בינה מלאכותית, כאשר ערכים כמו חופש, הוגנות, וכבוד לזכויות אדם מנחים אותן".

שיתוף הפעולה עם הצבא הישראלי עורר מחאה בקרב עובדי חברות הטכנולוגיה הגדולות. הפגנה מול משרדי גוגל בקליפורניה, באפריל 2024 (צילום: no tech for apartheid)

מהמסמכים עולה שהצבא רכש לראשונה את שירותי OpenAI ממיקרוסופט באוגוסט 2023, אך כאמור, היקף השימוש במנועי השפה זינק באופן דרמטי מאז פרוץ המלחמה. מהמסמכים לא ניתן לדעת אם הצבא עשה שימוש במודל של OpenAI במערכות מבודלות ומסווגות, או רק במערכות שאינן מסווגות ויכולות להתחבר לרשת האינטרנט. לאחרונה, OpenAI הודיעה כי תשתף פעולה עם חברת אנדוריל המייצרת רחפנים מבוססי בינה מלאכותית. כמו כן, דווח שהחברה סיפקה את המודל שלה לסוכנות הביון האמריקאית, CIA, לטובת ניתוח של מסמכים סודיים ביותר בתוך מערכת פנימית סגורה.

מיקרוסופט אז'ור התמודדה על מכרז של 1.2 מיליארד דולר שהוציאה ממשלת ישראל בשנת 2021 וזכה לשם פרויקט נימבוס. מטרת הפרויקט היתה לעודד את משרדי הממשלה להעביר את מערכות המידע שלהם לשרתי הענן הציבורי של החברות הזוכות, ולקבל מהן שירותים מתקדמים. משרד הביטחון והצבא הצטרפו גם הם לפרויקט. מיקרוסופט הפסידה במכרז, והזוכות בו היו אמזון וגוגל.

על אף ההפסד של מיקרוסופט במכרז נימבוס, במשרד הביטחון ממשיכים לרכוש מענקית הענן שירותים. במסמך המתאר את שיתוף הפעולה ההדוק, נכתב שמיקרוסופט מנהלת פרויקטים "במערכות מיוחדות ומורכבות של משרד הביטחון". לפי המסמך, מדובר במערכות רגישות, ואין אפשרות שחברת ענן אחרת תעסוק בהן. מסיבה זו, אף על פי שגוגל ואמזון אכן מוכרות שירותים לצבא במסגרת מכרז נימבוס, נטען ש"הקשרים העמוקים" שיש למשרד הביטחון עם מיקרוסופט, משאירים את החברה בתמונה.

מיקרוסופט סירבו להגיב לממצאי התחקיר או לענות לשאלות הנוגעות לעבודה שלה מול הצבא. דובר צה"ל אמר כי "איננו מגיבים לנושא". גם משרד הביטחון סירב להגיב.

OpenAI לא ענו לשאלות הנוגעות לידע שלהם לגבי האופן שבו הצבא הישראלי משתמש במוצריה. דובר של   OpenAI אמר: " OpenAIלא מקיים שותפות עם צה"ל". יצוין כי משרד הביטחון לא רכש את שירותי ג'יפיטי ישירות מ-OpenAI, אלא דרך הממשק של מיקרוסופט אז'ור.