newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בג"ץ: הפצ"ר מעכב החלטה בתיק נגד חיילים שהרגו נער

כמעט שנתיים עברו מאז שחיילים ירו בנער סמיר עווד מהכפר בודרוס בגבו. החיילים כבר השתחררו, אבל הפרקליטות הצבאית ממשיכה להחזיק את התיק אצלה, ללא סמכות, ולא מכריעה בו. עכשיו שופטי בג"ץ דורשים הכרעה

מאת:

בינואר 2013 נורה סמיר עווד, בן 16, על ידי חיילי צה"ל סמוך לגדר ההפרדה בכפר בודרוס. כמו שכתב לאחרונה ג'ון בראון, עווד יצא מיום לימודים עם כמה חברים והלך לגדר, הקרובה מאוד לבית הספר, שם ארבו להם חיילים. עווד נורה בירך, נפצע, נתפס, הצליח לברוח, ואז נורה בגבו בניגוד גמור להוראות פתיחה באש. אין כל עדות שהוא או מי בסביבתו היווה סכנה לחיי החיילים.

סמיר עווד נהרג.

עוד באותו הלילה פנתה עורכת הדין גבי לסקי אל המשטרה הצבאית בדרישה לבצע חקירה מעמיקה על נסיבות האירוע. מצ"ח הגיבה במהירות. כבר למחרת בבוקר הגיעו חוקרים, אספו את מצלמות האבטחה, חקרו חיילים, מפקדים, עדי ראיה ואנשי רפואה שטיפלו בנער. למרות כל אלה, כמעט שנתיים לאחר האירוע, החלטת הפרקליט הצבאי האם להעמיד לדין את האחראים טרם התקבלה. אתמול (שני) בבוקר נידונה בבית המשפט העליון עתירה שהגישה עו"ד לסקי בשמם של אחמד עווד, אביו של סמיר, וארגון "בצלם" בדרישה לקבל החלטה בדבר הגשת כתבי אישום נגד האחראים.

הנער סמיר עווד מפונה לאחר שנורה בגבו על ידי חיילים, בודרוס (נאסר מוראר, בצלם)

הנער סמיר עווד מפונה לאחר שנורה בגבו על ידי חיילים, בודרוס (נאסר מוראר, בצלם)

העותרים טענו כי העיכוב במתן ההחלטה פוגע ביכולת למצות את הדין עם האחראים וכי ההתנהלות הזו פוגעת במטרותיו המוצהרות של חוק העונשין, ביניהן אכיפה, מיצוי הדין והרתעה.

העתירה נשמעה מול הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, חנן מלצר ואורי שוהם. שני האחרונים, ששירתו בעבר כפרקליטים צבאיים ראשיים, הבהירו מספר פעמים במהלך הדיון כי הנושא וההתנהלות סביבו אינם זרים להם והזהירו כי לא יקבלו ניסיונות להציג תמונה מעוותת מצד הפרקליטות הצבאית. הם העבירו ביקורת חריפה על כך שהחקירה לא הסתיימה ולא התקבלה החלטה עוד בטרם שוחררו המעורבים משירותם הצבאי. כשניסו השופטים לברר מתי בדיוק שוחררו החיילים קבלו תשובה מתחמקת הטוענת כי שוחררו ממש לאחרונה. כאשר התעקשו לקבל תשובה מדויקת יותר התברר כי אחד מהם שוחרר כבר לפני שנה שלמה והאחר לפני שישה חודשים.

בעקבות זאת נחשף נוהל מדהים, המשאיר את ההחלטה אם לסגור את התיק או להמליץ על הגשת כתב אישום בידי הפרקליטות הצבאית גם כאשר הסמכות להעמיד לדין בפועל כבר אינה בידי הצבא אלא בידי פרקליטות המדינה. חוק השיפוט הצבאי אינו חל על חיילים בחלוף חצי שנה מיום שחרורם משירות סדיר. גם השופטים הסכימו כי לא יתכן שמי שיש כעת בסמכותו להעמיד לדין כלל לא מעורב בהחלטה.

השופטים התייחסו גם לכך שהפצ"ר אינו עומד בהמלצות ועדת טירקל על קביעה מוקדמת עם היועץ המשפטי לממשלה של זמן החקירה ופרסום חד שנתי לפחות של משך החקירות שבוצעו.

השופטים מתחו ביקורת על התנהלות הפרקליטות הצבאית ונענו לבקשת העותרים להורות על מתן החלטה בתיק הנידון תוך שלושה חודשים. בנוסף הורה בית המשפט להוסיף את היועץ המשפטי לממשלה לעותרים ובכך הבהירו כי עליו להרחיב באופן פעיל את מעורבותו במניעת מחדלים שכאלה. בנוסף הורו לערב את היועמ"ש בתהליך קבלת ההחלטה כבר משלב זה על מנת לקצר את התהליך.

> נעצר אחד מהחשודים ברצח הנערים מביתוניא

חיילים בזירה לאחר שהנער סמיר עווד נורה בגבו קרוב לגדר ההפרדה, בודרוס (נסאר מוראר, בצלם)

חיילים בזירה לאחר שהנער סמיר עווד נורה בגבו קרוב לגדר ההפרדה, בודרוס (נסאר מוראר, בצלם)

עורכת הדין גבי לסקי מסרה כי "לצבא יש אחריות על חייהם של פלסטינים בגדה המערבית. ירי בנער צעיר שלא הווה סכנה ומקרים רבים נוספים מוכיחים פעם אחר פעם  שלא ניתן לנהל כיבוש סטרילי. אנחנו מקוות כי החלטת השופטים תבהיר לפרקליטות הצבאית את תפקידה".

ההתנהלות הצבאית במקרה זה, כמו במקרים אחרים, מחדדת היטב את הטענה כי אין כל אינטרס לצה"ל למצות את הדין עם חייליו ומפקדיו. מי שחושב שגוף יכול לנהל חקירה נגד עצמו בתום לב וביושרה ככל הנראה טועה. הפרקליטות הצבאית גוררת חקירות עד שכבר לא נותר את מי להעמיד לדין, היא בוחרת לסגור תיקים, לפעמים תוך התעלמות מראיות שהיו מזכות כל תובע בהרשעה מהדהדת.

ושוב עולה כאן השאלה מה המחיר על שיתוף הפעולה עם מנגנון המתיימר להיות מנגנון חקירה אך בפועל משמש מנגנון טיוח. ואולי חשוב מכך, האם באמת מי שיורה והורג נער פלסטיני פועל נגד הוראות הצבא? הוראות אינן רק נהלים רשמיים. ההוראות מורכבות מגורמים רבים ביניהם אווירה פיקודית וציבורית, תרבות ונורמות בשטח, אכיפה וענישה ועוד. צה"ל הוא צבא כיבוש העוסק בפעולות שיטור אלימות נגד אוכלוסייה אזרחית תחת כיבוש, ושמירה על זכויות העם הכבוש אינה עומדת לנגד עיניו. הגיעה הזמן לחשוב מחדש על שיתוף הפעולה של ארגוני זכויות אדם עם המנגנון שהתחקירים שלהם עצמם מעלים שוב ושוב את חוסר יעילותו המכוונת.

> בחירות 2015: ניהול הסכסוך מכתיב את החיים הפוליטיים בישראל

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השוק הפלסטיני ממשיך להיות מוצף במוצרים מיובאים מישראל. מדבקות מסמנות מוצרים ישראלים בחנות ברמאללה (צילום: ג'סיקה דוואני, Just Vision)

מדוע הקריאה להחרים תוצרת ישראלית לא נוחלת הצלחה בשטחים?

מזה שנים נערכים ברחוב הפלסטיני קמפיינים לעידוד החרמת תוצרת ישראלית והעדפת זו הפלסטינית על פניה. אך נוכח התלות הכלכלית והיעדר של חלופות מספקות, תמיכה פוליטית, פיקוח ותודעה ציבורית, לא מדובר במשימה פשוטה בכלל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf