"הפסקת אש מיידית כדי לתת חיסון פוליו ל-600 אלף ילדים בעזה"

במשך יותר מ-15 שנה, הרבה לפני 7 באוקטובר, מערכת הבריאות בעזה, הנתונה תחת מצור ישראלי, לא הצליחה לספק את הצרכים הבסיסיים של תושביה: כ-3,400 מיטות היו זמינות לכל שני מיליון תושבי עזה. לצורך השוואה, זהו בערך סך המיטות בבתי החולים שיבא ואיכילוב בלבד.

>>> "כולנו מתים לאיטנו": חיי היומיום ברצועת עזה הנצורה והמופגזת

בעשרת החודשים האחרונים, המלחמה ריסקה את מה שנשאר ממערכת הבריאות העזתית. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי במהלך המלחמה נרשמו 342 התקפות על מתקני בריאות בעזה, שבהן נהרגו 627 בני אדם ו-783 נפצעו. התקפות אלו גרמו נזק ל-27 בתי חולים ול-47 אמבולנסים. לפי דיווח של ארגון Forensic Architecture, הכוחות הישראליים פירקו את תשתיות הבריאות ברצועת עזה, בעיקר בצפונה; הפציצו בתי חולים; ניתקו את אספקת האנרגיה והמשאבים; אילצו חולים וצוות להתפנות באיומי נשק; ופגעו בעובדים, מחפשי מחסה או מקבלי טיפול בבתי חולים.

כתוצאה מקריסת מערכת הבריאות בעזה, כ-50 אלף יילודים לא קיבלו חיסונים חיוניים. כבר לפני כחודשיים, מומחים לבריאות הציבור בארץ ובעולם הביעו חשש שהתנאים האלה יאפשרו  את התפרצות נגיף הפוליו, הפוגע בעיקר בילדים מתחת לגיל חמש ועלול לגרום לשיתוק.

"הבקשה לדגום את מי השופכין בעזה הגיעה מיוניצ"ף (ארגון להגנה של על ילדים של האו"ם)", אומר ד"ר מישל טריין, נציג ארגון הבריאות העולמי בישראל. "לפני כחודשיים, שש מתוך שבע הדגימות שנאספו (בעזה) חזרו חיוביות ממעבדה שנמצאת בישראל. לאחר מכן, דווח על מקרה מאובחן אחד בעזה. זה מספיק כדי להכריז על התפרצות פוליו".

בערוץ הטלגרם שלו הודיע משרד הבריאות הפלסטיני בעזה כי "כתוצאה מההתקפות הישראלית, שגרמו למניעת מים ראויים לשימוש מהתושבים, להשמדת תשתיות הביוב, להצטברות אלפי טונות של פסולת, לפגיעה בביטחון התזונתי, ולצפיפות רבה במקומות של עקירה כפויה, התגלה נגיף הפוליו מסוג CVPV2 במי הביוב במחוזות ח'אן יונס".

טריין אומר שגילוי מקרה הפוליו מחייב "לצאת באופן מיידי לקמפיין חיסונים של 600 אלף ילדים בעזה. שום שיקול, ביטחוני או אחר אינו גובר בחשיבותו על הפסקת אש לצרכים הומניטריים". כלומר נדרשת הפסקת אש לצורך מבצע חיסונים בעזה. מומחים ישראליים נוטים להסכים איתו.

"התפקיד של מי ששולט באזור המלחמה הוא לשמור על בריאות ובטיחות, כולל אספקת מים נקיים ותנאי סניטציה", אומר פרופ' מנפרד גרין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "הצבא חייב לדאוג שיהיו תנאים שיאפשרו מתן חיסונים לכל הילדים".

גרין הוא בין החתומים על מכתב חריף, שנשלח בשבוע שעבר לשר הבטחון יואב גלנט ולשר הבריאות אוריאל בוסו, לצד מומחים ומומחיות לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, וכן ראשי איגוד רופאי בריאות הציבור והאיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. כותרת המכתב היא "סכנת הפוליו בעזה מתממשת", והחתומים עליו קוראים להפסקת אש מיידית שתאפשר יישום תוכנית כוללנית, רב מערכתית, שתאפשר את חיסון הילדים בעזה, וכן ניטור קליני וסביבתי כדי לעצור את סכנת התפשטות נגיף הפוליו.

רופאים ישראלים שהתראיינו ל"מקור ראשון" חלקו על הדרישה להפסקת אש שהעלה איגוד רופאי בריאות הציבור, וטענו שגם אם יש התפרצות של פוליו בעזה, "תושבי מדינת ישראל והחיילים שנמצאים בעזה לא חשופים אפילו לשמץ של סכנה".

לישראל יש רקורד בעייתי במה שנוגע לאספקת חיסונים לאוכלוסייה הפלסטינית. בתקופת הקורונה, ישראל סירבה לספק לפלסטינים חיסונים, בטענה כי זו אחריות הרשות הפלסטינית, זאת, בניגוד לחוות דעת של מומחי בריאות הציבור בישראל, שקראו לממשלה לחסן את האוכלוסייה הפלסטינית כצעד מניעתי להתפשטות המגיפה גם בישראל. אולם ישראל סיפקה רק אלפים בודדים של מנות חיסון לרשות הפלסטינית, ואת מתן החיסון לתושבי עזה התנתה בהחזרת גופות חיילים מהרצועה.

דו"ח של רופאים לזכויות אדם שעסק בנושא קבע בזמנו כי "במצב נכון להיום, שבו ישראל היא זו ששולטת בכל השטח בין הנהר לים, מקיימת שתי מערכות חוק, אחת שמעניקה זכויות יתר לישראלים, ושנייה שגוזלת מפלסטינים זכויות ומנשלת אותם ממשאבים רבים, אין ברירה אלא לראות בסוגיית החיסונים כאפליה בין שתי קבוצות שנמצאות באותו מרחב".

האפליה הזו נמשכת היום. בחודש יולי, משרד הבריאות הישראלי הורה לחסן מפני פוליו את כל החיילים השוהים ברצועת עזה, מבלי להורות על מבצע דומה לאוכלוסייה הפלסטינית. "מתחילת המלחמה הוכנסו בשיתוף הארגונים הבין לאומיים לרצועת עזה כ-300 אלף חיסוני פוליו, אשר מספיקים ליותר ממיליון אזרחים עזתיים", נאמר בהודעת דובר צה"ל, שהסבירה את ההחלטה. אולם בהודעה שלו התעלם הצבא מהצורך בהפסקת אש כדי לאפשר את מתן החיסונים.

בישראל מודעים לכך שמצב הסניטציה בעזה מסכן את בריאות הציבור בארץ, ואפילו את יכולתה של ישראל להמשיך במלחמה. בדיווח ב-ynet על כך שישראל החליטה לאפשר לשקם את מערכת הסניטציה באזור מוואסי ברצועת עזה, שם מצטופפים יותר ממיליון פלסטינים בלי תנאים בסיסיים, צוטטו גורמי ביטחון, שאמרו כי "זה נס שעד היום לא הופצו שם מחלות, ואם זה יקרה והכל יתפרק, אז העולם, באמצעות החלטת מועצת ביטחון של האו"ם, עלול לעצור את המלחמה באותו הרגע". כלומר, לפי ההיגיון הצבאי, בריאות העזתים חשובה רק אם פגיעה בה עלולה להכריח את ישראל להפסיק להילחם בהם.

דרך אגב, מתנגדי חיסונים משתמשים בוויכוח בין ישראל לארגון הבריאות העולמי כדי לקדם את האג'נדה שלהם. לאחר ששר הבריאות בוסו טען שהפרסומים בכתב העת הרפואי LANCET בנוגע למצב ההומניטרי בעזה הם "אנטישמיים", ארגון "מחצ", המתנגד לחיסונים, התייחס בעמוד הפייסבוק שלו לכך שווירוס הפוליו שהתפרץ בעזה מוגדר כ"זן החיסון החי המוחלש". העובדה הזו, טען הארגון, מוכיחה כביכול את הסיכון שבחיסונים, המשתמשים בווירוסים מוחלשים שהגוף יכול להילחם בהם, מבלי להתייחס לאלטרנטיבה שהחיסונים מיגרו – וירוס הפוליו הפראי והקטלני, שהכחדתו החלה במאמץ מתמשך של מערכת הבריאות הציבורית בסוף שנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים.

בתוקף תפקידו בארגון הבריאות העולמי, פיקח טריין על מבצעי חיסון בהיקפים גדולים באזורים מוכי מלחמה, ולכן הוא לא זר לניסיונות של ממשלות להתנער מאחריותן בתחום הבריאות. כדי לאפשר חיסונים, הוא ניסה להגיע להידברות עם הממשלות ולשכנע אותן לפעול למען האוכלוסייה הפגיעה. "מה שעובד בפעולות הומניטריות זה לא רק רצון טוב", הוא אומר. "חייב שיהיה גם ריאליזם. בסופו של דבר, אתה צריך לשכנע את הצבא להגיע גם עם חיסונים, לא רק עם רובים. אתה מנצל כל הזדמנות שיש לך כדי להגיע לילדים, כדי לעזור להם".

בפקיסטן תיווך טריין בין הצבא לטליבאן כדי לדכא את התפרצות נגיף הפוליו שם. "בפקיסטן – כמו באפגניסטן – קיים עדיין נגיף הפוליו הפראי מסוג 1. הטיפול שנדרש שם היה ארוך בהרבה מהפסקת אש של שישה ימים", הוא אומר. בישראל-פלסטין, המצב פשוט יותר. נגיף הפוליו שהתפרץ כאן הוא מוחלש, משום שהאוכלוסייה חוסנה בעבר. למרות זאת, הוא לא אופטימי. "אין שום שיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות. הפוליטיקה כאן מאד מורכבת. יש פרגמנטציה מוחלטת לגבי מי מדבר עם מי".

כשטריין מדבר על "פרגמנטציה", הוא מתייחס גם למה שקורה בתוך ארגון הבריאות העולמי עצמו. "אין גורם אחד (בארגון הבריאות; ר"כ וס"ת) שמסוגל לדבר עם כל הצדדים באופן שמייצר נרטיב אחיד". טריין, שאחראי על אזור ישראל, מדווח למשרד האזורי האירופי בקופנהגן. העמיתים שלו בירושלים, שאחראים על הרשות הפלסטינית ועזה, מדווחים למשרד האזורי של המזרח התיכון בקהיר. "אנחנו יושבים רק קילומטרים ספורים זה מזה, אבל התקשורת שלנו אחד עם השני היא וולנטרית לגמרי", הוא אומר.

השבוע ייפגש טריין עם נציגי מתאם הפעולות בשטחים וינסה לרתום גם אותם להפסקת אש הומניטרית של שישה ימים. אך האפשרות שישראל תיעתר להפסקת אש, שמטרתה שמירה על בריאותם של ילדי עזה, נראית בדיונית במציאות הפוליטית של 2024.

הבוקר (שני) הודיע משרד החוץ הישראלי כי מתאם הפעולות בשטחים תיאם הכנסת  1,255,000 מנות חיסון פוליו לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום בתיאום עם ארגון הבריאות של האו"ם ויוניצ"ף. אולם עדיין לא ברור כיצד יתבצע חיסון האוכלוסייה ברצועת עזה ללא הפסקת אש.

במכתב מומחי הבריאות הישראליים נאמר כי "כל התינוקות בישראל ובעזה שעדיין לא קיבלו את החיסונים המלאים נמצאים בסיכון גבוה". אך לא נראה שההתרעה הזו מצליחה להציב תמרור אזהרה, שינחה את גורמי הביטחון לנקוט את הצעד ההומניטרי המתבקש. במקום זאת, המכתב הפך לכלי להתנגחות פופוליסטית נגד מומחים וארגוני סעד בינלאומיים, המצוירים כאויבים המנסים להתערב בנושאי ביטחון. בתקופה שבה מכחישי חיסונים פורחים לאחר הקורונה, ובעת שבממשלה ובחברה בישראל מסרבים להכיר באנושיותם של ילדים בעזה, האנשים הפגיעים ביותר באזור שלנו ממשיכים לשלם את מחיר הבורות והשנאה.

סלימאן א-תיהי הוא סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, וחוקר אקולוגיה פוליטית וזיהום סביבתי בנגב