גאורגייה מיישמת מה שקרעי שואף אליו: חיסול השידור הציבורי
כמו בישראל, תאגיד השידור הציבור בגאורגייה נמצא על הכוונת של השלטון שמנסה להעלים את המחאות נגדו. "כשחברת החדשות הגדולה נמחקת, חופש העיתונות בסכנה", אומרים עיתונאים בטביליסי. מה שהתיירים הישראלים אינם שומעים כשהם נוסעים לשם
הנהלת רשות השידור הגאורגית החליטה להתעלם מההפגנות נגד הממשלה. מחאה של עיתונאים בטביליסי (צילום: לבאן אדאמיה)
"הציבור הישראלי חייב להבין עד כמה גרוע זה יכול להיות", אומר העיתונאי הגאורגי וסיל איבנוף-צ'יקובאני, "כשכלי תקשורת תומכי משטר ממשיכים להפיץ תעמולה וחברת החדשות הגדולה נמחקת, חופש העיתונות באמת בסכנה".
גאורגייה הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי מועדף על ישראלים רבים. ספק אם התיירים הישראלים מודעים למצב התקשורת בגאורגייה, אבל אם היו משוחחים עם עיתונאים מקומיים היו מבינים לאן יכולות להגיע רפורמות מהנוסח שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי.
>> המיליארדרים שמנסים להסיט את התקשורת בארה"ב לטובת ישראל
קרעי נלחם נגד התאגיד כבר שנים. עוד כשהיה חבר כנסת, הוא פעל למען פירוק התאגיד וסגירת חטיבת החדשות שלו. הוא המשיך בזה גם בתור שר, תוך ניסיון להשתלט על מועצת התאגיד. עכשיו הוא פועל גם נגד הערוצים המסחריים באמצעות "רפורמת התקשורת" שלו, שעברה בחודש שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ונדונה בימים אלה בוועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן. החוק יחליש את חברות החדשות בערוצים המסחריים על ידי ביטול ההפרדה ביניהן ובין ההנהלות שלהם וירחיב את שליטת הממשלה בערוצים באמצעות הקמת מועצה שרוב חבריה ימונו על ידי שר התקשורת.
בגאורגייה רואים כבר את תוצאותיהן של רפורמות כאלה. איבנוף-צ'יקובאני עבד בתאגיד השידור הגאורגי במשך כ-20 שנה, ואף הגיע לעמדת מגיש חדשות השעה שש. אך באפריל 2025 הוא פוטר על ידי ההנהלה לאחר שהואשם בכך שקלקל את המוניטין של הערוץ. "הם הענישו אותי", הוא אומר, "כי ראיתי שהם הציבו מקורבים לשלטון בתפקידי מפתח, ראיתי שהם סגרו תוכניות חשובות והפקירו עיתונאים, והעזתי לבקר אותם". עכשיו הוא מוחה ברחובות טביליסי לצד מפגינים נגד הפגיעה בדמוקרטיה, מראיין את אלה שמפגינים איתו ומעלה את התכנים לרשתות החברתיות. מקום העבודה הקודם שלו, הוא אומר, מתעלם מההפגנות אלה שהחלו בנובמבר 2024.
תאגיד השידור הגאורגי המודרני הוקם לאחר שבעה עשורים של כיבוש סובייטי ויותר מעשור של עצמאות שהתאפיין במשבר כלכלי ושחיתות. לאחר מהפכת הוורדים ב-2003, מנהיג התנועה הדמוקרטית מיכאיל סאקשווילי קידם את חוק השידור הממלכתי, שעיגן את עצמאותו של תאגיד השידור וקיבע את תקציבו בשיעור קבוע מהכנסות המיסים של המדינה. "השידור הציבורי הגאורגי חייב לספק מידע מדויק ועדכני", נכתב בחוק, "חופשי מהטיות פוליטיות או מסחריות".
לא היה מוכן לשתוק. וסילי איבנוף-צ'יקובאני (צילום: פובליקה)
חופש פוליטי מעולם לא היה מובטח בתקשורת הגאורגית, אך לאחר שמפלגת "החלום הגאורגי" קיבלה רוב מוחלט בפרלמנט בבחירות 2016, הוא התערער בצורה ניכרת. ב-2017 הממשלה החדשה מינתה את וסיל מגלפרידזה למנהל השידור הציבורי. מגלפרידזה עבד בעבר בערוץ GDS, שבבעלות משפחתו של ביזינה איוואנשווילי, המיליארדר שהקים את מפלגת "החלום הגאורגי" ואף עמד בראשה למשך תקופה. "השינוי החד התחיל ב-2017", אומר איבנוף-צ'יקובאני. "מגלפרידזה העביר איתו צוות מ-GDS למשרות מפתח. הוא החל ליישם רפורמות בערוץ, אך נתקל בהתנגדות ונאלץ להאט. אבל הוא לא עצר".
"ההנהלה עוד ניסתה להסתיר את תמיכתה המובהקת בממשלה ב-2017", אומרת קטי טוטברידזה, שעבדה ככתבת חוץ ועיתונאית חוקרת בתאגיד השידור הגאורגי. "אבל ביולי 2018, כאשר ההפגנה האנטי-ממשלתית הגדולה פרצה, ההנהלה החליטה להתעלם ממנה בשידור. הרגשנו שיש צנזורה של ממש". טוטברידזה ננזפה לאחר שהעלתה לשידור את איש האופוזיציה והדיפלומט לשעבר אלכס פטריאשווילי לדיון על מדיניות ממשלת החלום הגאורגי כלפי נאט"ו. "העורכת הראשית של מחלקת החדשות אמרה לי שזה לא אחראי להעלות את פטריאשווילי לשידור כי הוא מפיץ רעיונות כוזבים על ממשלת 'החלום הגאורגי'", אומרת טוברידזה. "הבנתי שהם מכינים רשימות שחורות".
מגלפרידזה המשיך לשנות את הערוץ מבפנים לטובת הממשלה שמינתה אותו לתפקיד. "הוא למד שהוא אינו יכול לעשות רפורמות מסיביות, אז הוא פיטר לאט לאט את המתנגדים", אומר איבנוף-צ'יקובאני. "הממשלה מינתה אותו להיות סגן יושב ראש המפלגה ב-2021. לאחר מכן, הפרלמנט הגאורגי מינה אותו לשבת בוועד המנהל של הערוץ. 80% מחברי הוועד תמכו בו ומינו אותו ליושב ראש. הוא המשיך במבצע הטיהור שלו. רק שלושה חברי ועד מהאופוזיציה התנגדו לו, אך הם לא יכלו לעשות דבר".
החלום הגיאורגי הופך לסיוט
מייסד מפלגת "החלום הגאורגי", איוואנשווילי, עשה את הונו ברוסיה לאחר קריסת הגוש הסובייטי. ב-2008 פרצה מלחמה רוסיה-גאורגייה, שהביאה לכיבוש 20% משטחי גאורגייה על ידי הרוסים. לאחר בחירות 2012 הקימה מפלגת "החלום הגאורגי" את הקואליציה, שהורכבה גם ממפלגות פרו-מערביות. אולם לאחר שזכתה לרוב מוחלט בפרלמנט ב-2016, המפלגה אימצה קו אנטי-אירופי. "להנהלת השידור הציבורי הגאורגי היו בעיות עם האידיאולוגיה האנטי-קרמלינית הבולטת שלי", אומרת טוטברידזה. "הם ניסו לצנזר את הכתבות שלי על פשעי המלחמה הרוסיים, על התעמולה הרוסית, ועל מדיניות החוץ השנויה במחלוקת של הממשלה הגאורגית".
מחאה פרו-אירופית בטביליסי נגד ממשלתו של איראקלי קובחידזה אפריל 2024 (צילום: ויקימדיה)
בבחירות 2020, מפלגת "החלום הגאורגי" הבטיחה להגיש מועמדות לאיחוד האירופי, אך מעשיה – בפרט במה שנוגע להגבלת חופש העיתונות – הרחיקו את גאורגייה מדרישות הכניסה של האיחוד. ב-2022 הפרלמנט האירופי פרסם הצהרה המאשימה את ממשלת "החלום הגאורגי" בהידרדרות חופש העיתונות במדינה, ואף המליץ על סנקציות נגד מייסד ומוביל המפלגה, איוואנשווילי, על "אחריותו להידרדרות ההליך הפוליטי בגאורגייה". אפילו נשיאת גאורגייה, נינו זורבישווילי, שמפלגת "החלום הגאורגי" תמכה במועמדותה לנשיאות, מחתה בפומבי על כך שהממשלה אינה עומדת במחויבותה לקדם את הכנסת גאורגייה לאיחוד האירופי.
בנובמבר 2024, ראש הממשלה איראקלי קובחידזה הקצין את הקו הלעומתי מול האיחוד האירופי והכריז כי ממשלת "החלום הגאורגי" לא תיכנס למשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי עד סוף 2028, בסתירה להצהרות קודמות של המפלגה. עשרות אלפי אזרחים גאורגים יצאו למחות ברחבי המדינה, אך תאגיד השידור הציבורי לא דיווח עליהן.
"במשך תקופה ארוכה, השידור הציבורי לא שידר את ההפגנות", אומר איבנוף-צ'יקובאני. "במקום זאת, הקדישו זמן אוויר לאירועי המפלגה. לפני בחירות 2024, 60% מהסיקור היה מוקדש למפלגה (הכוונה למפלגת השלטון). מההפגנות שידרו רק ויזואליה. עיתונאים לא הורשו לתאר את המצב בשטח. הצופים לא יכולים היו לשמוע את עמדותיהם של משתתפי המחאה".
נינו זאוטשווילי, שהנחתה 14 שנים את התוכנית "מרחב אמיתי", תוכנית שיח חברתי שהתמקדה בזכויות אדם ובעיות חברתיות, מוסיפה: "הנהלת הערוץ לא הקדישה זמן הולם לדיון בסיבות להפגנות. אנשים המעורבים במחאה לא הוזמנו כאורחים לתוכניות. הם סגרו חלק מהתוכניות הביקורתיות והעביר תוכניות שיח חברתי לרדיו. ההפגנות המתרחשות ברחובות, מעצרי האנשים, ההליכים המשפטיים – לא זכו לשידור".
במקום תוכניות אקטואליה, השידור הציבורי שידר סרטים ותוכניות זמר. "הם החליפו את החדשות בבידור", אומרת קטבן ווסגשווילי, שעבדה במחלקת הסרטים התיעודיים של השידור הציבורי החל מ-2014. "גם החדשות עצמן היו מוטות מאוד, זו היתה תעמולה". ווסגשווילי מתארת את השינויים שראתה כיוצרת דוקו בערוץ: "הסרטים התיעודיים היו ברובם ביוגרפיות על אנשי תרבות. הם לא נתנו להראות כלום ממה שקרה ברחוב".
רק לאחר הפגנות מול בניין הטלוויזיה, אנשים עם דעות ביקורתיות הורשו לעלות לשידור בתוכנית מיוחדת שהפיק התאגיד, אך זו ירדה מהאוויר תוך שבועיים. "כתבנו מכתב לאיחוד השידור האירופי על ההתנהלות של תאגיד השידור הגאורגי", אומרת ווסגשווילי. "הם אמרו שהם ינקטו צעדים, אבל לא עשו כלום".
מתעלמים מאלימות משטרה
הקים קבוצה של שומרי השידור הציבורי. יוסף קציטדזה (באדיבות המצולם)
כשהעיתונאים הגאורגים נשאלים על כשליו הכואבים ביותר של מקום העבודה שממנו פוטרו, כולם מצביעים על סיפורים שלא דווחו ביחס להתנהלות המשטרה כלפי המפגינים וכלפי העמיתים שלהם. "המשטרה היכתה באכזריות כ-300 מפגינים", אומר איבנוף-צ'יקובאני, "אך השידור הציבורי לא דיווח על אכזריות משטרתית. מידע על כך הופץ רק באופן חלקי, ללא פרטים". רק לאחר שצלם של השידור הציבורי עצמו הוכה באכזריות על ידי המשטרה, הנהלת השידור הציבורי נכנעה ללחץ, והוכנה כתבה על המקרה, עשרה ימים אחרי שהתרחש.
מקרה נוסף שהנהלת תאגיד השידור הציבורי התעלמה ממנו היה מעצרה של אשת התקשורת מציה אמאגלובלי מהעיר בטומי. אמאגלובלי, עיתונאית ומנהלת אתרי חדשות עצמאיים, נעצרה בינואר 2025 על כך שהדביקה כרוז על תחנת המשטרה של בטומי ובו קריאה לשביתה כללית. לאחר ששוחררה ממעצר, מפקד תחנת המשטרה עצר אנשים שבאו לתמוך בה, והטיח בה עלבונות. היא סטרה לו והוכנסה למעצר.
סעיף החוק לפיו נשפטה אמאגלובלי שמור לעבריינים אלימים. אמאגלובלי זכתה לאחרונה בפרס סחרוב מהפרלמנט האירופי על פועלה, אך במדינתה לא קיבלה סולידריות מצד כלי התקשורת. "השידור הציבורי לא כיסה בצורה הולמת את מקרה המעצר של אמאגלובלי", אומרת טוטברידזה.
יחסה הסלחני של הנהלת הערוץ להתנהלות המשטרתית כלפי המפגינים נמשך גם כשהגיעו דיווחים על כך שהמשטרה פיזרה מפגינים באמצעות תותחי מים שהכילו חומר כימי, בניגוד לאמנות בינלאומיות בנושא. רק לאחר שה-BBC שידר סרט על השימוש באותו נשק כימי, הנושא זכה לכיסוי בתאגיד הציבורי הגאורגי. "תאגיד השידור דיבר רק קצת על התחקיר הבריטי, ורק במהדורות חדשות", אומר איוונוב-צ'יקובני. "הנושא נעלם לאחר ארבעה ימים, וממשלת 'החלום הגאורגי' ממשיכה להכחיש את ממצאי התחקיר".
עובדי התאגיד, שהובילו את התנגדות למדיניות ההנהלה, שילמו על כך מחיר כבד. יוסף קציטדזה, מנחה התוכנית "מרחב אמיתי", הקים קבוצה שקראה לעצמה "שומרי השידור הציבורי" לאחר שהנהלת התאגיד פיטרה את אחת מהקולגות שלו. הקבוצה, שהיו חברים בה 22 עובדי התאגיד, דרשה מההנהלה לאפשר שידורים חיים מההפגנות ודיונים על יחסי הממשלה עם האיחוד האירופי ועם רוסיה.
מציג את גאורגייה עדיין כדמוקרטיה. ראש הממשלה איראקלי קובחידזה בפגישה עם הנשיא רובי ריבלין בישראל, 2017 (צילום: חיים צח / לע"מ)
"במקום דיאלוג, נתקלנו בשתיקה ועוינות", אומר קציטדזה. "חלק מהעמיתים שלי הסירו את חתימותיהם מהמכתב בגלל לחץ מההנהלה". התכנית שקציטדזה עבד בה נסגרה, ועובדיה הועברו לפרויקטים אחרים. "דחינו את הצעות העבודה החלופיות שקיבלנו מההנהלה", הוא אומר. "לא הסכמתי לעבוד בתכנית בוקר ברדיו. ההצעות פשוט לא שיקפו את הערך שלנו כעיתונאים". לבסוף, חוזה העבודה של קציטדזה בוטל.
טוטברידזה עזבה את השידור הציבורי כבר בשנת 2022. "כשרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022, הצנזורה הפכה לבלתי נסבלת", היא אומרת. "באפריל 2022 עזבתי את השידור הציבורי ונתתי ראיון לתקשורת המקומית על ניסיונות ההשתקה שעברתי". היא מוסיפה. "אני אם לשניים, ולעזוב את הקריירה שלי לא היתה החלטה קלה. עם זאת, החלטתי בלב שלם שעדיף להיות מובטלת מאשר להיות חלק מחברת תקשורת שמפיצה תעמולה במקום אמת".
איוונוב-צ'יקובני פוטר לאחר שהביע סולידריות עם אמאגלובלי, העיתונאית העצמאית שנעצרה. "ערערתי על פיטוריי בבית המשפט, והסנגור הציבורי טען שפיטוריי עומדים בניגוד לחוק האירופי. אך לצערי גם בתי המשפט נפלו, כמו התאגיד", הוא אומר.
ווסגשווילי עזבה לאחר פיטוריו של איבנוף-צ'יקובאני. "הבנתי שאין לי קול לומר כלום", היא אומרת. "יכולתי פשוט להעמיד פנים שאני עושה משהו בתוכניות ה'תרבותיות' שהם רצו שאני אפיק, אבל לא יכולתי לקבל את זה".
"גאורגייה עדיין מכנה את עצמה דמוקרטיה", אומר קציטדזה. "אבל דמוקרטיה לא יכולה לשרוד ללא עיתונות חופשית. מה שאנחנו עדים לו כעת אינו רק צנזורה, זו הנורמליזציה של פחד. וברגע שהפחד הופך לנורמלי בקרב עיתונאים, החברה מאבדת את אחת מההגנות האחרונות שלה".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
