המאבק לשחרור שובת הרעב: אלימות ומעצרים בהפגנה בכניסה לאשקלון
מאות מפגינים נבלמו על ידי המשטרה בדרכם לבית החולים ברזילי, שם מאושפז העציר המנהלי מוחמד עלאן. השוטרים ניסו לפזר את ההפגנה, והשתמשו בזרנוק בואש ומעצרים. ואז הגיעו גם פעילי להב"ה
הפוסט נכתב במשותף עם אורן זיו מאקטיבסטילס
המאבק לשחרורו של שובת הרעב מוחמד עלאן מתעצם. בעימותים בכניסה לעיר אשקלון אמש (ראשון) נעצרו שמונה מהמפגינים הפלסטינים למען עלאן, וחמישה נוספים מפעילי להב״ה. המשטרה הפעילה אלימות רבה והשתמשה באמצעים רבים לפיזור הפגנות, בהם: זרנוק מי "בואש" מסריחים, פרשים, גז פלפל ומכות למפגינים.
בסיום הערב לפחות ארבעה מפגינים אושפזו בבתי חולים שונים בהשגחת המשטרה, שלא ברור אם תבחר לעצר אותם בסיום הטיפול. בתחנת משטרת אשקלון עדיין עצורים (יום ב׳ בבוקר) לפחות שמונה אנשים, מהם שני קטינים.
מאות פלסטינים אזרחי ישראל ומספר יהודים תכננו להפגין מול בית החולים ברזילי בדרישה לשחרורו של עלאן, ששובת רעב נגד מעצרו המנהלי המתמשך, וכרגע הוא מורדם ומונשם. המפגינים עוכבו בכניסה לעיר ומרובם נמנעה ההגעה לבית החולים.
חמישה אוטובוסים עוכבו זמן רב בכניסה לעיר כששוטרי יס״מ צובאים על כל דלתות האוטובוסים. במקום נכחו גם ח״כ חנין זועבי ובאסל גטאס. בתגובה, הפעילים הפלסטינים ניסו לפרוץ החוצה ולהפגין. חלקם הצליחו אך נתקלו באלימות של השוטרים, מה שהלהיט יותר את הרוחות. לבסוף כל הפעילים הצליחו לצאת מהאוטובוסים והתחילו לצעוד לבית החולים.
בשלב זה החלו המעצרים של הפעילים הפלסטינים, כאשר המשטרה חוסמת את התנועה וסוגרת את הכניסה לעיר.
> הדרך היחידה להתמודד עם שביתות הרעב היא הפסקת המעצרים המנהליים
במקביל כמאה פעילי להב״ה ואחרים הגיעו למקום, מלווים בבנצי גופשטיין, איתמר בן גביר וברוך מרזל, תוך צעקות כגון "מוות לערבים", "בעזה אין לימודים כי לא נשארו שם ילדים" ו-"מוחמד מת".
אחד מהפעילים שנכחו במקום, פאדי מסמרה, אמר לשיחה מקומית: "הברוטליות של המשטרה מתגלמת בשיאה, שוב. לכלוא מפגינים ליותר מ-40 דקות, להתנפל על צעיר ולהכות אותו בטענה שאסור להניף שלטי מחאה, לשלוף את דגל פלסטין מידי מפגינה ולשבור אותו, להשתמש בכוח מופרז כלפי מפגינים בזמן שמתירים למתפרעי ימין לתקוף אותם… לפרקים זה נראה לי סרט המשך רע של מאורעות אוקטובר 2000".
> כך משתלטים פעילי להב"ה על מרכז ירושלים
מוחמד עלאן, 31, הוא עורך דין מאזור שכם. הוא מוחזק במעצר מינהלי בידי ישראל מתחילת חודש נובמבר, 2014, ללא כתב אישום וללא משפט. עלאן מתחיל את היום ה-62 של שביתת הרעב שלו, אותה התחיל בדרישה לשחררו מהמעצר הפוליטי.
עלאן, המוגדר "סרבן טיפול" בידי הצוות המטפל בבברזילי, התקיים כל הזמן הזה תוך שתיית מים בלבד. הוא סרב לכל נסיונות השכנוע של הרופאים לקבל תמיסות מלחים או ויטמינים. מצבו הבריאותי הדרדר מאוד בסוף השבוע האחרון, והצוות המטפל החליט להרדימו, בצעד מעורר מחלוקת, במטרה לטפל בו ולתת לו עירוי מלחים ולחברו למכונת הנשמה ללא התנגדות פיזית מצדו. פעילים רבים, בהם חברי כנסת פלסטינים, טענו שההרדמה היא צעד לקראת הזנה בכפייה, מאחר והיא התבצעה ללא הסכמת עלאן או מי מבאי כוחו. בבית החולים אומרים שהוסבר לעלאן שאם יאבד את הכרתו יעשו הרופאים הכל כדי להציל את חייו – ושעלאן לא התנגד לכך.
הפעיל הפוליטי נאג׳י עבאס, סטודנט הלומד בירושלים, נכח בהפגנה סיפר כי הוא כבר שבוע על קו אשקלון-ירושלים. "אני כבר שבוע לצד האם שנמצאת שם ודואגים לה כמה פעילים נוספים. מבחינתי, ההפגנה הייתה אמורה להיות שיא מפגן התמיכה שלנו במוחמד. אלא שלמשטרה, כרגיל בכל מה שנוגע לפלסטינים, היו תוכניות אחרות – תוכניות אלימות שכל תכליתן להמשיך ולדכא אותנו ולמנוע מאיתנו להביע תמיכה באדם שהמדינה מנסה להעניש על לא עוול בכפו".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן