העצור היחידי בהפגנה למען האסירים הפלסטינים: צעיר ערבי

עשרות מפגינים מחו אמש (ראשון) מול משרדי השב"כ בתל אביב, בקריאה להפסיק את השימוש בפרקטיקת המעצרים המנהליים. המפגינים קראו בין השאר: "דמוקרטיה לא בונים על מעצרים מנהליים", ו"כשהחוק לא חוקי, אי ציות אזרחי".

לרגל יום האסיר, שחל אתמול, המפגינים הביעו תמיכה בשביתת האסירים המנהליים, שהודיעו לפני כחודשיים כי יחרימו את בתי המשפט הישראליים. אחד האסירים שהמפגינים ביקשו להעלות מודעות למצבו הוא אמל נח'לה, פלסטיני בן 18, הסובל ממחלה קשה ומוחזק במעצר מנהלי יותר משנה.

מספר מפגינות, שחתמו ביחד עם אחרים על "הצהרת סולידריות" של אזרחים ישראלים עם שביתת האסירים המנהליים הפלסטינים, ביקשו להיעצר כאקט של מחאה. השוטרים, שהבינו את כוונתן, נמנעו מלעצור אותן, למרות שהן חסמו את הכביש וצעדו מחוץ למתחם שהמשטרה הקצתה להפגנה. השוטרים גררו אותן בכוח מהכביש, ופעם אחר פעם החזירו אותן למדרכה.

 

אך ההימנעות המופגנת של המשטרה מלעצור מפגינים יהודים, לא מנעה מהם לעצור בכוח סטודנט פלסטיני אזרח ישראל, שקרא קריאות בערבית. אחד השוטרים ציין כי הוא ״המסית המרכזי״  וכשהוא עזב את ההפגנה, מספר שוטרים סמויים עקבו אחריו, ורדפו אחריו כשהם  מפילים אותו לקרקע. המעצר התבצע בשטח מעונות הסטודנטים הסמוכים למקום ההפגנה, שם מתגורר הבחור שנעצר. הצעיר, שנלקח לחקירה בחשד ל״תקיפה והכשלת שוטרים״, הובא הבוקר (שני) בפני שופט והשתחרר בערבות צד ג' של אלף שקלים והרחקה מהפגנות למשך 14 יום.

מעצרו של הצעיר הפלסטיני הדגים בצורה הברורה ביותר את מערכת האפליה שנגדה המפגינים ביקשו למחות, כאשר מפגינים יהודים אינם נעצרים גם כשהם חפצים בכך, ופלסטינים לא צריכים לעשות דבר כדי להיות חשודים. גם בזמן מעצרו, כשמפגינים אחרים ניסו למנוע את המצער, השוטרים נמנעו מלעצור אותם.

בהצהרה שפורסמה בחודש שעבר הכריזו יותר ממאה ישראלים כי לא ישתפו פעולה עם בתי המשפט הישראליים "בכל מקרה שבו המשטר הישראלי יעצור אותנו או יפתח מולנו בהליכים בעקבות התנגדותנו לכיבוש ולאפרטהייד".

עוד נכתב בהצהרה: "בסולידריות עם האסירים השובתים, וכל עוד שביתתם תמשך, נסרב להתייצב, לקבל תנאים או לשתף פעולה עם בתי המשפט הישראליים בכל דרך. אנו קוראים וקוראות לאזרחי ואזרחיות ישראל להצטרף אלינו לקריאה להפסיק את השימוש הסיטונאי במעצרים מנהליים לאלתר".

נטע גולן, אחת החתומות על ההצהרה, סירבה בחודש שעבר להופיע בפני בית המשפט, והוצא לה צו הבאה. נגד גולן הוגש כתב אישום על השתתפות במחאה נגד הסגר על עזה בדרום בינואר 2020.

גולן אמרה בהפגנה: "אנחנו מתכוונות למסור מסר לשב"כ, שכל עוד אמל נח'לה ויתר העצירים המנהליים שובתים ולא משתפים פעולה, כך גם ישראלים, כמו המאה שחתמו על ההצהרה, מסרבים לשתף פעולה עם משטר האפרטהייד והאפליה. נמשיך לדרוש את שחרורים ואת קיום דרישות השביתה״.

לפני ארגון אדאמיר, נכון ל-10 באפריל, ישראל מחזיקה 530 פלסטינים במעצר מנהלי – כליאה ללא משפט שאיננה מוגבלת בזמן.

המעצר המנהלי מבוצע, כאמור, ללא הליך משפטי, ומבוסס על ראיות חסויות שאינן נחשפות בפני העצור. כך, העצור או העצורה עומדים מול טענות שאינן ידועות להם ושאין להם כל יכולת להפריך, מבלי לדעת מתי ישוחררו, ללא הרשעה, משפט או אפילו כתב אישום.

בגדה המערבית מוסדר המעצר המנהלי ב"צו בדבר הוראות ביטחון", המסמיך את מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, או מפקד צבאי שהוא הסמיך לצורך כך, לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים בכל פעם, אם היה לו "יסוד סביר להניח, שטעמי ביטחון האזור או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר". לקראת פקיעת הצו, ניתן להורות על הארכתו, ללא הגבלת מספר הפעמים שבהן הצו מתחדש.