newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יש בחינוך העדפה מתקנת והיא לא מתקנת שום דבר

למרות שמשרד החינוך נוקט בהעדפה מתקנת לטובת החלשים ומתקצב שעות לימוד נוספות, הפערים בהישגים נותרים עצומים. העזרה צריכה להינתן להורים במקום לבתי הספר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מרכז טאוב פרסם השבוע מחקר חדש שבחן את מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות הוראה בבתי הספר ואת מדיניות ההעדפה המתקנת שלהן. על פי המחקר רשויות מקומיות מבוססות אכן תומכות בבתי הספר שבתחומן יותר מרשויות חלשות, אבל ההיקף גם שם מצומצם למדי. מגמת ההעדפה המתקנת של משרד החינוך נשמרת, בהיקף של 27 אחוזים לטובת האוכלוסייה החלשה.

אבל למרות עודף שעות ההוראה הניתן לחלשים, הפערים בהישגים של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי נותרים עצומים. זאת מאחר שהפערים בחינוך לא נובעים מחוסר תקציב ציבורי, אלא דווקא מעוני ברמת המשפחה. לכן את התקציב העודף הניתן לבתי הספר ראוי לתת לגופים התומכים בהורים לילדים בגיל הרך.

להעדיף את החלשים

העדפה מתקנת נועדה לתקן פערים חברתיים באמצעות תקצוב יתר של שירותים לאוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי נמוך. בשנת 2002 הונהגה במערכת החינוך העדפה מתקנת באמצעות מימון יתר של שעות הוראה. ועדת שושני המליצה שהקצאת שעות ההוראה תהיה מותאמת לעשירון החברתי כלכלי של התלמידים. כך למשל, עבור תקציב של 1.25 שעות הוראה לתלמיד בעשירון העליון, קיבל תלמיד מהעשירון התחתון מימון של שתי שעות הוראה. בשנת 2007 נקבעה שיטה חדשה לחישוב העדפה המתקנת, שנקראה "מדד שטראוס", והיא נוהגת גם כיום.

המחקר החדש שפרסם מרכז טאוב, פרי עבודתם של נחום בלאס, נעם זוסמן ושי צור, מתייחס לשנים 2001 עד 2009 ורק לבתי ספר יסודיים בחינוך העברי. משרד החינוך מימן בממוצע כ-53 שעות לתלמיד בשבוע. על זה נוספו שש שעות ממקורות שאינם תקציב המדינה. שלוש שעות מתוכן במימון עמותות שמפעילות תוכניות חינוכיות שונות; שעתיים (בלבד!) מימנו הרשויות המקומיות ושעה נוספת מומנה באמצעות תשלומי הורים.

אשר להעדפה המתקנת, משרד החינוך העניק לבתי הספר בחינוך הממלכתי עברי מרקע נמוך (עשירונים 8 עד 10) תקציב עבור 13.7 שעות לימוד בשבוע יותר מאשר לבתי ספר מרקע גבוה (עשירונים 1 עד 3). העמותות גם הן יצרו העדפה מתקנת לטובת החלשים. הן מימנו 2.5 שעות לימוד בשבוע לבתי ספר מרקע נמוך, יותר מאשר לבתי ספר מרקע גבוה.

לעומת זאת, הרשויות המקומיות וההורים, יצרו העדפה בכיוון ההפוך. הרשויות המקומיות החזקות מימנו בממוצע שעה וחצי יותר מאשר הרשויות המקומיות החלשות. תשלומי הורים בבתי הספר החזקים מימנו כמעט שעתיים יותר מאשר תשלומי הורים בבתי הספר החלשים.

העדפה מתקנת

בסך הכול, מסכמים החוקרים: השפעת הרשויות המקומיות על היקף שעות ההוראה בבתי הספר היא אכן רגרסיבית, אולם שיעורה הכללי הוא קטן. היא מצמצת את ההעדפה המתקנת שנוהג משרד החינוך רק במעט, הרבה פחות מכפי שנהוג לחשוב. העדפה המתקנת של משרד החינוך לטובת בתי הספר החלשים ירדה כתוצאה מהשפעת המימון הנוסף מ 32 אחוזים ל 27 אחוזים.

יש עוד נתון חיובי בדוח. אמנם הרשויות החזקות מסייעות לבתי הספר בתחומן, יותר מאשר הרשויות החלשות. אבל כל רשות לעצמה, גם הרשויות החזקות, נוקטות בהעדפה מתקנת ומקצות לבתי הספר החלשים בתחומן יותר מאשר לבתי הספר החזקים. וזה יפה. עד כאן הפרסום של מרכז טאוב.

האם זה עוזר?

נו, אז יש מידה של העדפה מתקנת בישראל, העשירים לא באמת משתוללים, והם מצמצמים אותה רק במעט. עד כמה זה עוזר? ניקח למשל את שנתון התלמידים שלמד ביסודי במהלך השנים שנבדקו לעיל (עד 2009). כלומר, הם למדו לאורך כל השנים בבתי ספר שניתנה בהם העדפה מתקנת לאוכלוסייה חלשה, וסיימו את לימודי התיכון בשנת 2013. הם למדו 13 שעות יותר בכל שבוע, שלושים ושניים שבועות בשנה, שתים עשרה שנים. כמעט חמשת אלפים שעות יותר מחבריהם, בני העשירים. למעשה גם בגן הם קיבלו יום לימודים ארוך ובחינם, מגיל שלוש.

רוצים להמשיך? הנה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: 79 אחוזים מהתלמידים ביישובים החזקים (אשכול 9 עד 10) סיימו את לימודי התיכון בשנת 2013 עם תעודה המאפשרת הרשמה ללימודים גבוהים. לעומת זאת, רק 7.1 אחוז מהתלמידים ביישובים החלשים (אשכול 1 עד 2) הגיעו להישג דומה. נכתוב שוב: 79 לעומת 7 ! אתם מבינים מה הייתה תרומת העדפה המתקנת של התקצוב העודף לחלשים?

העדפה מתקנת להורים במקום לבית ספר

הסיבה למצב זה אינה כה נסתרת והרחבתי אודותיה בפוסטים קודמים בבלוג. אנחנו יודעים היטב שהשפעת ההורים על ילדיהם היא מכרעת, ושמערכות החינוך (בכל העולם) אינן מצליחות לגשר על השפעת ההורים ולהגיע לשוויון הזדמנויות. ההורים מקנים לילדיהם כבר בגיל הרך את בסיס הידע ותכונות האופי, שבאמצעותם הילדים יכולים ליהנות ממה שיש למערכת החינוך להציע.

המשפחות החלשות מבחינה כלכלית, כך מראים המחקרים, מכינות את ילדיהן בצורה פחות טובה, להתמודדות עם דרישות מערכת החינוך. מכאן שעוד תקציבים לבתי הספר לא ממש עוזרים. אם ילד מגיע למערכת החינוך עם חסך כלשהו, תוספת שעות בבית ספר הן סיוע שמגיע מאוחר מדי. הבְנייָה של ידע, עמדות ותכונות אישיות, מתרחשת בגיל צעיר מאוד, ובחיק המשפחה. במערכת החינוך, כך מראים המחקרים, הפערים רק גדלים – ולא מצטמצמים.

המשמעות המעשית היא שהמדינה, אם יש לה עניין בכלל בצמצום פערים, צריכה לעשות זאת על ידי חיזוק המשפחה. התאמה טובה יותר בין שעות החופשה של ההורים והילדים, צמצום שבוע העבודה, המרצת ההורים להיות יותר שעות עם ילדיהם, והדרכה להורים בדבר חשיבות החינוך בשנות חייהם הראשונות של הילדים. את התקציב העודף הניתן לבתי הספר, בשעה שזה כבר מאוחר מדי, ראוי לתת לגופים התומכים בהורים לילדים בגיל הרך: יחידות רווחה, חינוך ובריאות ברשויות המקומיות.

> ליצן במעצר מנהלי: "אני מנסה לשמח את האסירים האחרים"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אפשר לתבוע את שינוי סמלי מדינת ישראל בשם האזרחות. סטודנטים פלסטינים מול מפגינים יהודים ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: אקטיבסטילס)

אפשר לתבוע את שינוי סמלי מדינת ישראל בשם האזרחות. סטודנטים פלסטינים מול מפגינים יהודים ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: אקטיבסטילס)

הפלסטינים ישנו את אופיה של ישראל באמצעות האזרחות שלהם

ההצעה להעביר את המשולש למדינה הפלסטינית מחייבת את הפלסטינים בישראל לחשוב על משמעות האזרחות שלהם. הם צריכים לקחת כמודל את מרטין לותר קינג, שנלחם נגד המשטר הגזעני באמריקה תחת הדגל האמריקאי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf