הסעיף בחוקה האמריקנית שעלול לגרור את המדינה לכאוס מוחלט

ידוע שבארה"ב, לא מספר הקולות הוא שמכריע את הבחירות אלא מספר האלקטורים. אלא שכשל חוקתי מאפשר לרשויות בכל מדינה להתעלם מהצבעת הציבור ולמנות את האלקטורים בעצמן. במטה טראמפ כבר נערכים לנצל את הפרצה  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כל מי שעוקב אחרי הבחירות באמריקה, כלומר פחות או יותר כל צרכן תקשורת ממוצע בעולם, כבר יודע לדקלם שמי שמנצח בבחירות שם הוא לא מי שמשיג הכי הרבה קולות מקרב המצביעים, כמו ברוב הדמוקרטיות בעולם, אלא מי שמשיג הכי הרבה אלקטורים מהכי הרבה מדינות. מה שיוצר מצב שלפי אתר 538, אם ג'ו ביידן ינצח בהפרש של בין שניים לשלושה אחוזים בציבור הכללי, כלומר יקבל בין שלושה לארבעה מיליון ואפילו חמישה מיליון קולות יותר מדונלד טראמפ, רוב הסיכויים שטראמפ יישאר בבית הלבן, נגד רצונם של רוב אזרחי ארצות הברית.

"הרפובליקאים יאתגרו את הניצחון באופן שספק אם הדמוקרטיה האמריקאית תוכל לעכל". דונלד טראמפ על גבי כרזה בארה"ב

"הרפובליקאים יאתגרו את הניצחון באופן שספק אם הדמוקרטיה האמריקאית תוכל לעכל". דונלד טראמפ על גבי כרזה בארה"ב

אבל אם נראה לכם שהשיטה הזו – שעל פיה מי שמנצח במדינה כלשהי בהפרש של קול אחד, מקבל את כל האלקטורים שלה בדיוק כמו מי שמנצח במדינה אחרת בפער של חמישה מיליון קולות – נוגדת את העקרון הבסיסי של שלטון הרוב, מסתבר שגם אין שום הכרח שמי שזוכה ברוב הקולות במדינה כלשהי מקבל את האלקטורים שלה באופן אוטומטי. וזה מבלי שהזכרנו את העובדה שמספר האלקטורים שכל מדינה מעניקה אינו תואם את גודלה היחסי, וכך קליפורניה עם 39.5 מיליון תושבים שולחת 55 אלקטורים, בעוד 13 המדינות הקטנות באמריקה, שגרים בהן 13.5 מיליון תושבים, שולחות 44 אלקטורים. יש לקונה בחוקה, ואנשי טראמפ, כך מסתבר, כבר בודקים את האפשרות לנצל אותה.

תכנית המגירה של הרפובליקנים

במאמר תחת הכותרת "הבחירות שיכולות לשבור את אמריקה" במגזין אטלנטיק בחודש שעבר, מסביר המחבר ברטון גלמן את הטריק. מסתבר שעל פי הסעיף השני לחוקה, כל מדינה אמורה למנות את האלקטורים שלה "באופן כזה שהרשות המחוקקת (legislature) תורֶה". מאז סוף המאה ה-19, הנוהג שהתקבל הוא שהמחוקקים, כלומר בית הנבחרים והסנאט בכל מדינה, מאשרים באופן אוטומטי את התוצאות וממנים את האלקטורים בהתאם: אלקטורים דמוקרטים אם המועמד הדמוקרטי מנצח במדינה, ואלקטורים רפובליקאים אם המועמד הרפובליקאי מנצח בה (למעט שתי מדינות שבהן האלקטורים מתמנים באזורי בחירה בתוך המדינה).

אבל, כפי שמדגיש גלמן במאמרו, לבתי הנבחרים בכל אחת מהמדינות שמורה הזכות התיאורטית להחליט בעצמם אילו אלקטורים לשלוח – דמוקרטים או רפובליקאים. בהליך המשפטי שהתנהל ב-2000 סביב תוצאות הבחירות השנויות במחלוקת בין אל גור לג'ורג' בוש, בית המשפט העליון חזר ואישר את האופציה הזו ופסק שכל מדינה "יכולה לקחת חזרה את הסמכות למנות אלקטורים".

donate

לא מדובר בעניין תיאורטי. גלמן מעיד ששוחח עם בכירים במפלגה הרפובליקאית ברמה המקומית וברמה הארצית והם אישרו לו שהם מכינים תוכנית ולפיה טראמפ יבקש מהמחוקקים במדינות, שביידן ינצח בהן ברוב קטן, להתעלם מהתוצאות ולמנות אלקטורים רפובליקאים שיתמכו במועמדותו. זה נראה כמו הפיכה, כותב שם גלמן, אבל זו התוכנית.

מהלך כזה אפשרי משום שגם בית הנבחרים וגם הסנאט בשש מדינות מפתח – אריזונה, פלורידה, מישיגן, צפון קרוליינה, ויסקונסין ופנסילבניה – נמצאות בידי המפלגה הרפובליקאית. כלומר, גם אם בתום ספירת הקולות יתברר שביידן ניצח שם, קיימת אפשרות שבתי הנבחרים במדינות האלה יחליטו לשלוח אלקטורים רפובליקאים. לא ייאמן, אבל חוקי.

גלמן מצטט "יועץ משפטי בכיר" בקמפיין של טראמפ שאמר לו שמהלך כזה יוצג על ידי טראמפ ואנשיו כ"ניסיון להגן על רצון העם", בטענה שההצבעה בדואר היתה משובשת או בנימוקים אחרים. אותם מחוקקים רפובליקאים במדינות השונות, הסביר אותו יועץ, יגידו "אנחנו לא חושבים שהתוצאות במדינה שלנו מדויקות, והנה רשימת האלקטורים שלדעתנו מייצגת באופן נכון את התוצאות".

ג'ק קורמן, מנהיג הרוב בסנאט של פנסילבניה, מדינת מפתח לכל הדעות, אמר לגלמן כי "אנחנו לא רוצים להגיע לשם, אבל אנחנו מבינים לאן החוק לוקח אותנו ונלך בעקבות החוק". מנהיגים רפובליקאים אחרים באותה מדינה אמרו לציטוט דברים מפורשים יותר. דוברת רשמית מהמטה של טראמפ לא התייחסה ספציפית לטענות והסתפקה באמירה ש"טראמפ ייאבק למען בחירות הוגנות".

אבל העניין רק מסתבך. בארבע מתוך שש המדינות האלה – מישיגן, צפון קרוליינה, ויסקונסין ופנסילבניה  – מכהנים מושלים דמוקרטים. הם יכולים להודיע שבתי המחוקקים שלהם חרגו מסמכותם ולמנות מטעמם, מטעם המושלים, אלקטורים שישקפו את תוצאות הבחירות. וכך, ייתכן שב-8 בדצמבר, הדד-ליין להכרזה על רשימות האלקטורים, יהיו מדינות שישלחו שתי רשימות אלקטורים שונות – אחת דמוקרטית והשנייה רפובליקאית.

בחירות עם שלושה מנצחים

מבולבלים? זו רק ההתחלה. 538 האלקטורים מרחבי ארה"ב אמורים להתכנס ב-14 בדצמבר ולהגיש את תוצאות ההצבעה שלהם לסנאט ולבית הנבחרים בוושינגטון. אלה מצדם אמורים להתכנס ב-6 בינואר 2021 ולאשר את הבחירה של האלקטורים. לפי התיקון ה-12 לחוקה, "נשיא הסנאט, בנוכחות הסנאט ובית הנבחרים, יפתחו את כל המסמכים (הכוונה היא ל-certificates of ascertainment שחבר האלקטורים אמור לשלוח, מ"ר) והקולות ייספרו".

אבל בתיקון לא כתוב מי יחליט מהם המסמכים הנכונים ומי יספור אותם. נשיא הסנאט, ראוי להזכיר, הוא סגן הנשיא הנוכחי מייק פנס. ככה שהוא עשוי למצוא את עצמו בעמדת מפתח לקבוע מי יהיו הנשיא וסגן הנשיא הבאים, כלומר הוא יחליט על הגורל של עצמו.

כרגע בית הנבחרים נמצא בשליטה דמוקרטית והסנאט בשליטה רפובליקאית. אם אחת המפלגות תשלוט בשניהם, היא תוכל כנראה להביא לכך שההכרעה תיפול לטובת המועמד שלה. אבל אם החלוקה תישאר כפי שהיא היום, עשוי להיווצר מבוי סתום. בית הנבחרים, שכמעט בוודאות יישאר בשליטה דמוקרטית, עשוי לדחות את רשימת האלקטורים ששלחה מדינה מסוימת בטענה שהיא אינה מייצגת את תוצאות הבחירות באותה מדינה.

לא נראה שהדמוקרטים יוותרו הפעם, כפי שגור החליט לוותר ב-2000 ולאפשר את מינויו של בוש (צילום מסך)

לא נראה שהדמוקרטים יוותרו הפעם, כפי שגור החליט לוותר ב-2000 ולאפשר את מינויו של בוש (צילום מסך)

אבל אז יוכל נשיא הסנאט, כלומר פנס, "למחוק" את האלקטורים של אותה מדינה, וכך להביא לבחירת טראמפ. בית הנבחרים יוכל "לגרש" את חברי הסנאט מהישיבה שלו, ובכך להפוך את הבחירה ללא חוקית (שכן היא צריכה להתקבל "במעמד בית הנבחרים"), ואז יוכל פנס להגיב בכינוס הסנאט יחד עם הנציגים הרפובליקאים להכרזה על טראמפ כנשיא.

וכך, כותב גלמן, לטקס ההשבעה ב-20 בינואר עשויים להופיע שלושה טוענים לכתר: טראמפ, ביידן וננסי פלוסי, שבתור יו"ר בית הנבחרים אמורה לכהן כנשיאה, ברגע שכהונת הנשיא וסגן הנשיא מסתיימת ולא מוכרז נשיא חדש.

האם יש מוצא מהמבוי הסתום הזה? גלמן התייעץ עם מומחים שונים והם אמרו לו שהתשובה היא לא. בהחלט ייתכן תיקו מוחלט, ואז הבחירות עשויות להיות מוכרעות פשוט בכוח הזרוע. טראמפ יהיה עדיין הנשיא עד ה-20 בינואר, ככה שהיתרון יעמוד לצידו, אבל לא נראה שהדמוקרטים יוותרו הפעם, כפי שגור החליט לוותר ב-2000 ולאפשר את מינויו של בוש, למרות שהספירה החוזרת בפלורידה עדיין לא הסתיימה. גלמן מצטט אפילו דמוקרטים שמדברים על אפשרות של פרישה של מדינות מסוימות מארצות הברית. כאוס מוחלט.

לפני כמה ימים שוחחתי עם אדם המעורב מאוד במה שקורה במפלגה הדמוקרטית. הוא אמר לי שהוא בטוח שביידן ינצח, אבל גם בטוח שהרפובליקאים יאתגרו את הניצחון ב"אופן שספק אם הדמוקרטיה האמריקאית תוכל לעכל". אם זה הסצנריו שהוא התכוון אליו, כנראה שהוא לא הגזים.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

השוטר שהטיף מוסר לוופא הוא התגלמות האדון הקולוניאליסטי

"אל תלמדי אותי את העבודה שלי", אמר השוטר לאישה שסובלת מאלימות כמה ימים לפני שנרצחה, והדגים את התנהלות המשטר שמפקיר את הנשים הפלסטיניות בפרט ואת החברה הפלסטינית בכללה. אך למרות הייאוש, אנו נמשיך לחיות וללמד את כולם אילו חיים מגיעים לנו באמת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf