newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הממשלה מתקמצנת על הילדים, והגנים בקריסת כוח אדם

מבקר המדינה מצא כי החינוך בישראל לבני שלוש עד שש סובל ממחסור חמור בתקנים בכל התפקידים. כך יוצא שהגננות סובלות מעומס בלתי אפשרי, ליועצת חינוכית יש 15 דקות להקדיש לכל גן, וכל פסיכולוגית חינוכית אחראית על 660 ילדים. ואם כך נראה החינוך הקדם יסודי, איך ייקלטו במשרד החינוך גם את התינוקות?

מאת:
גן ילדים בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

צריך להוסיף 7 מיליארד שקל לתקציב. גן ילדים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, כולל פרק על מערכת החינוך הקדם יסודית, כלומר גני הילדות והילדים בגילי שלוש עד שש. בכל שדרת התפקידים: גננות, סייעות, מפקחות, מדריכות, יועצות ופסיכולוגיות – נמצא מחסור חמור בתקינה (יחס מספר אנשי צוות למספר הילדות והילדים), ומחסור באיוש המשרות הקיימות.

מרבית הליקויים שנמצאו בדו"ח המבקר נובעים מהיעדר תקציב. התקציב השנתי לילד בגיל שלוש עד שש בישראל, לפי נתוני OECD, הוא 6,137 דולר (שווי כוח קנייה). התקציב השנתי לילד בממוצע המדינות החברות בארגון גבוה ב-50% – 9,260 דולר.

אם היינו רוצים איכות גנים דומה למדינות העולם, עבור חצי מיליון הילדות והילדים שלמדו בגנים ב-2021, היה צריך להוסיף לתקציב החינוך הקדם יסודי כ-7 מיליארד שקל. כל מה שמצא מבקר המדינה נובע מאותה קמצנות, החוסכת את הכסף הזה על גב ילדות וילדי הגנים.

עומס עבודה בלתי אפשרי

ועדת רוזנטל, שמסקנותיה אומצו ב-2009, קבעה כי התקן הראוי מבחינה חינוכית לתמיכה בהתפתחות הילדים בגיל שלוש עד שש, והתקן הנהוג במדינות רבות בעולם, הוא גודל כיתת גן של 16 עד 18 ילדות וילדים, ויחס טיפול של 1:8 (כלומר אשת או איש חינוך מוסמכת לכל 8 ילדות וילדים).

מחקר טאליס מ-2018 מצא כי מספר הילדים בכיתת גן בישראל הוא 29 ילדות וילדים (יחס טיפול 1:15), בעוד שבממוצע המדינות שנבדקו מספרם היה 19 בלבד (יחס טיפול 1:8).

מבקר המדינה, בדו"ח הנוכחי, מצא כי ב-2021 מספר הילדים הממוצע בגן של בני 3 עד 4 בלבד היה 25 ילדות וילדים (יחס טיפול 1:12). התקן בישראל עבור כלל הגנים לגילי 3 עד 6 הוא 35 ילדות וילדים בכיתת גן עם גננת וסייעת, כלומר יחס טיפול 1:17.

התקן הזה, שהוא כפול מהמומלץ מבחינה מקצועית, הוא שורש הרע, שכן הוא יוצר עומס עבודה בלתי אפשרי על צוותי החינוך והטיפול.

מקימים מערכת, שוכחים את הציוד

עד לאחרונה פעלו גני הילדים בישראל על פי מסמך קווים מנחים בשם "עשייה חינוכית בגן הילדים". במסמך זה נקבע שכל גננת תקיים 4 עד 5 מפגשים אישיים עם ילדים מהגן בכל יום, כל מפגש בן 10 עד 15 דקות, ובנוסף תקיים פעילות לימודית בקבוצות קטנות. בדו"ח מבקר המדינה מ-2015 נמצא שרוב הגננות לא עמדו בדרישות אלה.

ב-2021 החלו גני הילדים לפעול על פי תוכנית חדשה, בשם "שבילים לגן העתידי". המבקר מצא שבתוכנית זאת הוסרה החובה לקיים מפגשים אישיים או קבוצתיים עם ילדי הגן. האם זה לא חשוב? חשוב! אבל משרד החינוך הסביר כי "לא ניתן להגדיר באופן קשיח את מספר המפגשים, הן בגלל היחס בין מספר אנשי הצוות למספר הילדים בגן והן בשל סדר היום בגן" (עמוד 362). כלומר, מהלך חינוכי חשוב הורד מסדר היום החינוכי, בגלל תקן הצוות בישראל.

גזירה זאת נכונה גם למפגשים בין הגננות להורים. מתווה העבודה הקודם חייב שלושה מפגשים אישיים של הגננת עם הורי כל ילדה וילד במהלך שנת הלימודים, אולם התוכנית החדשה אינה קובעת תדירות מחייבת. מארגוני הגננות נמסר למבקר המדינה שממילא אין לגננות די שעות עבודה לקיים את המפגשים.

וכך קרה גם למעקב אחר התפתחות כל ילדה וילד. על פי התוכנית הקודמת, נדרשו הגננות לאסוף מידע על התפתחות הילדים באופן רציף, לתעד את המידע בתיק הגן, לנתח את המידע הנאסף, ולהתאים את הפעילות החינוכית למצבם של הילדות והילדים. בביקורת מ-2015 נמצא שגם משימה זאת לא בוצעה בשלמותה.

במסגרת התוכנית החדשה ("שבילים לגן העתידי", כאמור), הקים משרד החינוך מערכת ממוחשבת, שבה אמורות הגננות לתעד את המידע היומיומי הנוגע להתפתחות הילדים. המבקר מצא שהגננות לא עושות זאת.

מתברר שארגוני העובדים של הגננות הורו לגננות לא לעשות שימוש במערכת החדשה, משום שמשרד החינוך לא סיפק לגננות את הציוד הדרוש (רשת אינטרנט בגנים ומכשירי קצה), ואף לא הקצה להן שעות מתוך משרתן לעבודה הנדרשת למילוי הטפסים הממוחשבים.

תיקון בתפקיד, בלי תיקון בתנאים

בדו"ח מבקר המדינה מ-2015 נמצא שלא היתה הגדרת תפקיד מוסכמת לסייעת הגן, והן לא נחשבו כעובדות הוראה. בעקבות הביקורת, שונתה הגדרת התפקיד של הסייעות, נקבע מסלול הכשרה והשתלמויות מחייב, ונוספו לסייעות משימות חינוכיות אחדות.

אך למרות התיקון בהגדרת התפקיד, לא חל תיקון בתנאי העסקה של הסייעות. לפיכך, הרשויות המקומיות דיווחו למבקר על מחסור חמור בסייעות גן, המחייב אותן להעסיק בתפקיד גם סייעות בעלות כישורים או הסמכה חלקיים.

המבקר מצא ש-85% מהסייעות לא עברו הכשרה עד 2021, וכי רובן לא משתתפות בהשתלמויות. הסיבה היא שהקורסים מתקיימים על חשבון זמנן הפנוי (כלומר ההשתלמות אינה מוגדרת חלק מהמשרה), וחלקם בתקצובן הפרטי.

ממוצע של 127 גנים למפקחת

כמו בביקורת מ-2015, גם בביקורת הנוכחית התברר שמפקחות הגנים ממעטות לעסוק בהנחיה פדגוגית של צוותי הגנים, ואף אינן מבקרות דרך קבע בכל הגנים. עיקר זמנן מוקדש לאירועי משבר המחייבים התערבות חיצונית. אחד מהם, כך מצא המבקר, הוא לאלתר גננות וסייעות מחליפות, לנוכח המחסור ובשל היעדרויות רבות.

על פי משרד החינוך, כל מפקחת אמורה לקבל לאחריותה 100 גנים. בפועל, בגלל מחסור בתקנים, ל-66% מהמפקחות יש יותר מ-100 גנים לפיקוח, כשהממוצע הוא 127 גנים למפקחת. בתוך זה נמצאה שונות רבה, כשהשיא הוא מפקחת שבאחריותה 373 גנים.

כל ילד בגן ילדים מקבל 34 שניות יעוץ בשבוע בממוצע. ילדים בדרך לגן (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

עיקר זמנן של המפקחות מוקדש לאירועי משבר. ילדים בדרך לגן, אילוסטרציה (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

כדי להמחיש מדוע המפקחות אינן יכולות לבצע את עבודתן, הנה לקט מתוך 57 תפקידי המפקחת – אל מול 127 הגנים שבאחריותה: לקיים מעקב אחרי שיטות ההוראה והחינוך על ידי תצפיות; לבדוק תוכניות עבודה של הגנים; לשמש יו"ר ועדת שילוב (חינוך מיוחד); להדריך את הגננות אישית וקבוצתית; להעריך את עבודת הגננות (רציף ובהקשר של קידומי דרגה); לפקח על התנאים הפיזיים של הגן; לפקח על הקשר עם ההורים והקהילה; להוביל ולהנחות יוזמות פדגוגיות; להשתתף בקביעת מדיניות חינוכית ברשות המקומית שבאזור הפיקוח.

16 דקות בשבוע לגננת

המבקר מצא כי משרד החינוך לא קבע תקן למדריכות גנים, וגם לא תקן למספר ימי הדרכה מחייבים לכל גן. בממוצע כל מדריכה משובצת ל-29 גנים, אך נמצאו מדריכות שלהן עד 80 גנים.

לרשות מדריכת הגנים יש יום הדרכה אחד בשבוע. אם אכן למדריכה יש יום אחד עבור 29 גנים, הרי שכל גננת מקבלת הדרכה 16 דקות בשבוע.

עוד מצא המבקר, שבגלל המחסור בתקני מפקחות, מעסיק המשרד מדריכות גנים בתפקיד מילוי מקום למפקחות. זאת אף שאין להן הסמכה, כישורים או היקפי המשרה הנדרשים.

ממוצע של 88 גנים ליועצת חינוכית

על פי משרד החינוך, אמורה להיות יועצת חינוכית צמודה לכל מפקחת גנים, והיא אמורה לעבוד מול 30 גנים מתוך ה-100 שבאחריות המפקחת. בפועל, בגלל מחסור בתקנים ובעובדות, כל יועצת עבדה ב-2021 מול 88 גנים בממוצע. נמצאו גם יועצות שלהן 117 גנים.

על פי התקן אמורה כל יועצת לעבוד בהיקף משרה של 30 שעות בשבוע, אולם בפועל מצא המבקר כי ליועצות מוקצים בין 12 ל-22 שעות עבודה בשבוע. בחישוב פשוט (22 שעות ל-88 גנים): היועצת החינוכית יכולה להקצות 15 דקות בשבוע לכל גן שבאחריותה.

פסיכולוגית חינוכית לכל 660 ילדים

על פי התקן, כל פסיכולוגית חינוכית אמורה לעבוד מול 500 ילדים בני שלוש עד שש. המבקר מצא כי יש מחסור מערכתי, כך ש-30% ממשרות הפסיכולוגים החינוכיים אינן מאוישות. כלומר, פסיכולוגית חינוכית אחת אמורה לטפל בממוצע ב-660 ילדים.

עוד מצא המבקר ש"אין בידי משרד החינוך נתונים על הקצאת הפסיכולוגים לגני הילדים, ואין בידו תשתית המידע הנדרשת על פריסת הפסיכולוגים בגני הילדים, על המחסור במשרות ועל איושן, נתונים החיוניים לצורך קבלת החלטות" (עמוד 417).

ומה יהיה על קליטת התינוקות?

בכל שדרת כוח האדם: גננות, סייעות, מפקחות, מדריכות, יועצות ופסיכולוגיות, מצא המבקר מחסור בתקנים ומחסור באיוש התקנים הקיימים. לאור מצבו העגום של החינוך הקדם יסודי (שלוש עד שש), לא ברור כיצד יצליח משרד החינוך לקלוט לאחריותו גם את החינוך לגיל הרך (לידה עד שלוש).

גם מבקר המדינה היה ער לכך: "מומלץ כי המשרד ייתן דעתו לכוח האדם המועסק בגנים, ובין היתר ליחסם המספרי, להגדרת תפקידם, להכשרתם ולעומס המוטל עליהם". והוסיף: "מומלץ שהמשרד יפיק את הלקחים מממצאי דו"ח ביקורת זה ויפעל לשיפור וקידום החינוך לגיל הרך, כך שיתאפשר שילוב יעיל ואיכותי של גילי לידה-שלוש" (עמוד 431).

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf