המאבק נגד קק"ל בנגב: "שותלים עצים כדי לעקור אנשים"

אחרי שלושה ימים רצופים של מחאה מול דחפורים ומאות שוטרי יס"מ, הופסקו עבודות הנטיעה באדמות הכפר המוכר סעווה אל אטרש. "הם טוענים שהם מפריחים את השממה, כאילו שלא חיים פה אנשים כבר מאות שנים. זו התפיסה הציונית האולטימטיבית. אבל לא יצליחו להזיז אותנו"

מאת:

מוחים שלושה ימים ברציפות. שוטרים עוצרים מפגין במחאה מול דחפורי קק"ל בסעווה אל אטרש, ב-12 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

תושבים בדואים מהכפר סעווה אל אטרש מחו שלושה ימים ברציפות מול הדחפורים של קק"ל, שביצעו עבודות ייעור באדמותיהם. מאות שוטרי יס"מ, חלקם רכובים על רכבי שטח, טרקטורונים וסוסים, מנעו מהמוחים להתקרב לעבודות, וכמה פעמים התנפלו עליהם, השליכו רימוני הלם ועצרו באלימות מפגינים, בהם נערים ונערות.

היום (רביעי) לקראת הצהריים הכלים ההנדסיים התפנו, ודווח כי בממשלה הגיעו להסכמה שהעבודות לא יימשכו בינתיים, ויתקיים משא ומתן לגבי המשכן. גורמים בקואליציה טענו כי העבודות תוכננו מראש להימשך רק שלושה ימים. לעומתם, יו"ר קק"ל טען שאין עצירה בנטיעות בנגב.

"הם שותלים עצים כדי לעקור אנשים", היה המשפט שנשמע שוב ושוב במהלך היום.

השטח המדובר, שגודלו עשרות דונמים, צמוד לבתי הכפר. סאווה אל אטרש הוכר רשמית ב-2005, אך מאז ההכרה נותרה על הנייר בלבד, ולא בוצעו בו שום עבודות פיתוח, כמו סלילת כבישים או הנחת קווי מים וחשמל. הבוקר משבע עבדו במקום כמה דחפורים וכלים הנדסיים כדי לשטח את האדמה ולהכין טרסות לעצים.

עבד אלאטרש, תושב הכפר שביתו צמוד לשטח, מצביע על עץ תאנה בן עשרות שנים שנעקר במהלך העבודות. "עוקרים עץ בן 70 כדי לנטוע עצים אחרים, שבכלל לא מתאימים למדבר. אם היו בונים פה מרפאה או כביש לטובת התושבים, אף אחד לא היה מדבר", אמר. "אבל הורסים לנו את הבתים, למרות שזה כפר מוכר, ועכשיו גם חוסמים לנו את האדמות החקלאיות.

"אנשים מגדלים פה חיטה ורועים פה את הכבשים שלהם מאז ומתמיד. גם את האפשרות להתפרנס רוצים לקחת לנו. עד היום לא דיברו איתנו על שטחים פתוחים". אתמול נורה רימון גז לתוך ביתו של עבד, בזמן שילדיו הקטנים ישנו בבית. "הם בכו מפחד", הוא מספר.

"זה טרור לכל דבר", מוסיף עבד כשהוא מביט על הדחפורים שמבצעים את העבודות. "זה ניסיון גירוש. אם היו פה אלפים, זה לא היה קורה. אבל אין פה. אומרים לנו איך לחיות. אנחנו חיים על החקלאות, אבל הם רוצים שנהיה אשכנזים, שנחיה בבית, אף שכל הממשלות לא דיברו איתנו. גידלנו חיטה. הם רוצים לגזול את זה מאיתנו, בכוח ובגזענות. אני מסתכל לשוטרים בעיניים, והם מסתכלים עלינו כמו אויבים".

העבודות במקום התחילו בשבוע שעבר, ותפסו תאוצה בשלושת הימים האחרונים. כל יום התאספו תושבים מול הדחפורים והשוטרים, משעות הבוקר ועד שעזבו בשעות הצהריים המאוחרות. ב-2020 התחילו במקום עבודות דומות, אבל נפסקו לאחר מחאה בשטח, ולאחר שלפי מפלגת רע"ם, הם סיכמו עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, על הפסקת העבודות.

שחדה אלאטרש, גם הוא תושב הכפר, אומר: "הקרקע בבעלות שלנו מזמן הטורקים, ואנחנו חיים פה עוד לפני שקמה מדינת ישראל. אנחנו צריכים לחיות ביחד ובשלום ולכבד אחד את השני, לא שיקראו לנו 'טרוריסטים', כמו שאומרים בימין".

היום, בשעות הבוקר המאוחרות, הגיע ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) למקום ושתל כמה עצים. אתמול הגיעו למקום כמה חברי ליכוד, לפעולת נטיעות דומה.

עץ שנטע ח"כ איתמר בן גביר, ב-12 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

מבחינת המוחים, מדובר בניסיון של הימין באופוזיציה להתנגח בממשלה. "המשטרה רוצה להראות שהם לא מתקפלים מול המחאה, והימין רוצה לומר שראש הממשלה, נפתלי בנט, מכר את המדינה למנסור עבאס. זו הבעיה", אומר מעמון אבו עג'ג', פסיכולוג תושב האזור שהגיע לתמוך בתושבים.

לדבריו, "הם רוצים לפגוע בביטחון של אנשים ולהפר את השקט. הם דווקא מחפשים את המקומות האלה, שמשמשים לחקלאות או שילדים יכולים לשחק בהם. יש מאות-אלפי דונמים שוממים בנגב. שינטעו שם, למה דווקא כאן איפה שאנשים חיים? זה העתק-הדבק למה שהם עשו באל עראקיב".

בקק"ל הופתעו מהמחאה

המדיניות של קק"ל משחקת תפקיד מרכז במאבק הקרקעות בנגב. נטיעות קק"ל באזור אינן דבר חריג, ומתבצעות לא פעם כדי לתפוס שטח, או בלשון ממסדית – "למנוע פלישה". בקרן אמרו ל"שיחה מקומית" כי אין בידם נתונים לגבי כמות העצים שנטעו בנגב, בסך הכל או בשנה האחרונה.

ב-2010 קק"ל קבעה שלט עצום ממדים על אדמות הכפר, שהכריז על תוכנית להקמת "יער טלוויזיית האל" ("God-TV Forest"), תוכנית ייעור שמומנה על ידי תחנת טלוויזיה אוונגליסטית אמריקנית על אדמות הכפר אל עראקיב, כפר בדואי לא מוכר שנהרס מאז אותה שנה 190 פעמים.

בכפר הבדואי הלא מוכר עווג'אן החלו בולדוזרים של קק"ל לשטח את האדמה במאי 2014, לקראת הקמת יער גדול שיביא לעקירת תושביו. את הכפר עתיר מתכננים לפנות כדי להרחיב את יער יתיר הסמוך.

נראה שבקק"ל הופתעו מהמחאה, שהתפתחה בעקבות פעילות שמבחינתם היא שגרתית. "אנחנו פועלים 15 שנה ברציפות בנטיעות בנגב, בדיוק באותה מתכונת כמו עכשיו. ברוך השם, הנגב קיבל צורה ירוקה יותר במקומות משמעותיים, ואפשר לראות את זה", אמר יו"ר הקרן, אברהם דובדבני, בראיון לכאן 11. לדבריו, "כאן היה בדיוק את אותו תהליך, בלי שום דבר חריג או שונה ממה שעשינו בעבר. אין לנו מושג מבחינה עניינית מה שונה היום מכל מה שאנחנו עושים כל הזמן".

donate

עבור התושבים ותומכיהם, העובדה שהנטיעות הללו קורות כשרע"ם בממשלה, ממש בתוך יישוב, מהווה חציית קו אדום. בהפגנה היום נשמעו קולות שקראו ליו"ר רע"ם, מנסור עבאס, להתפטר.

אבו עג'ג' אמר במהלך המחאה כי הציבור היהודי בישראל מוסת נגד הבדואים. "אנשים בתל אביב ובירושלים לא מבינים את המצב. הם מקבלים תמונה מעוותת מהתקשורת. כמה בדואים יש בנגב? שני אחוז. בכל בית אנשים גרים בצפיפות, בצריפים, בלי מים, ביוב וחשמל. במקום מיליונים לטרקטורים, שישקיעו כאן בתשתיות".  גם עבד אלטרש אומר: "נתניהו יצר את הגזענות נגד הבדואים בדור הזה, לפני כן זה לא היה ככה".

לאורך היום, מאות תושבים ותומכים מהאזור עמדו בשמש מול שוטרים חבושי קסדות וחמושים באמצעים לפיזור הפגנות. מאות מטרים מאחוריהם עבדו הדחפורים. מדי זמן השוטרים נעו לעבר המוחים, כדי לפזר אותם או לבצע מעצרים. באחת הפעמים נעצרה נערה צעירה, ששוחררה כעבור חצי שעה. במקרה אחר, שוטרים ברכבי שטח רדפו אחר אופנוען, שהתרסק במהלך המרדף ופונה לטיפול רפואי. למחאה הצטרפו כ-20 נשים שנעמדו מול השוטרים.

מהבוקר התייצבו גם שליחי תקשורת רבים – פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים. צעיר רעול פנים הסכים לדבר עם הכתבים בקצרה, ואמר: "אין חשמל, אין תשתיות, לא נותנים לבנות – והורסים. תהיה מלחמה פה. שיילכו וישימו עצים במקומות ריקים. זו אדמה שלנו. לא נרד ממנה. זה של הבדואים עוד מלפני קום המדינה". גבר מבוגר שעמד לידו העיר שהצעירים מכסים את פניהם אחרי שהמשטרה צילמה וביצעה מעצרים ממוקדים בימים האחרונים.

שוטרים בסעווה אל אטרש, ב-12 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

צעיר אחד מהאזור, שישב בג'יפ והביט על המשטרה מפזרת את המפגינים, סיפר: "לקחתי חופש מהעבודה כדי לתמוך באנשים פה. אני אגיד לך את האמת, לי יש עבודה, בניתי לפני שנה בית לאחר שביקשתי להתחתן, והרסו לי את הבית לפני החתונה. איך ההורים שלה ייתנו לי להתחתן אם אין לי בית לגור בו? מאז אני מבזבז את הכסף שאני מרוויח על רכב או טיולים לחו"ל, לא כדי לחסוך. אנחנו רוצים לחיות, אבל תראה מה עושים פה, במקום לבנות להם כבישים, עושים יער. לאף אחד אין בעיה עם עצים, אבל שישקיעו קודם באזרחים שחיים פה".

הינדבה, פעילה שהשתתפה היום בהפגנה, סיפרה: "היו לי דמעות בעיניים. היה לי קשה לראות את השנאה בעיניים של החיילים והשוטרים. אני בעד שלום, ויש לי חברים יהודים בעבודה ובלימודים. לא דמיינתי שהמדינה תהרוס את כל זה. שעושים את זה דווקא, לא סתם. המחאה תמשיך. אם המדינה לא תמצא פתרון, המצב יהיה יותר גרוע. המדינה מלכתחילה לא חשבה שנשאר פה אחרי קום המדינה, אבל נשארנו פה, והם רוצים להמשיך בגירוש".

שחדה אלאטרש: "חסרים יערות במדינת ישראל? בואו נעשה הסדרה, אנשים יסכימו לזה. אבל מה שעושים עכשיו זה התוכנית של פראוור בלי הכותרת".

לקראת השעה שתיים הדחפורים הועמסו על משאיות, והשוטרים החלו לסגת מפאתי הכפר, אך נשארו בשטח. כשתושבים ניסו להתקרב לאזור העבודות, שכרגע יש בו רק אדמה מושטחת, השוטרים הכריזו כי כניסה לשטח היא עבירה. כמה מכוניות משטרה נותרו לשמור על ארבעה העצים הקטנים שנטע ח"כ בן גביר. "הם לא יישארו פה הרבה זמן, העצים האלה", ניבא אחד המוחים.

למרות ההודעה על ההפסקה הזמנית של העבודות, התושבים מתכוונים להמשיך במחאה – ומתכננים לערוך ביום חמישי הפגנה גדולה בכביש שבין באר שבע לערד.

הפעילה הודא אבו עובייד ציינה כי "זה לא חדש, הנטיעות של קק"ל. זה מסווה להשתלטות על קרקע לא להם. הקרקע היא של הבדואים בנגב ושל הפלסטינים. אנחנו מבינים את הפוליטיקה הזו. הם טוענים שהם מפריחים את השממה, כאילו הנגב ריק ולא חיים פה אנשים כבר מאות שנים. זאת התפיסה הציונית האולטימטיבית, אבל נישאר פה. לא יצליחו להזיז אותנו".

אבו עובייד הוסיפה: "התחילו לפני כמה שבועות לעבוד בשטח. אחרי שלושה ימים הפסיקו. הגיע מנסור עבאס ואמר שזה בעקבות המאמצים של רע"ם. אחרי שלושה שבועות הם חזרו. היה מתוכנן שיעבדו שלושה ימים, אבל ברור לנו שהם יחזרו שוב. גורמים בממשלה מדברים על משא ומתן מואץ להכרה באזור, אבל אני לא מאמינה לזה ולשום דבר שיוצא מהממשלה הזאת. לא נוח לאף אחד שיהיו בחירות. עבאס לא היה מגיע לכנסת, שלא לדבר לממשלה, בלי הקולות של הבדואים".

דחפורים של קק"ל בסעווה אל אטרש, ב-12 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

מחאה בסעווה אל אטרש, ב-12 בינואר 2022 (צילומים: אורן זיו)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf