באמצע הסערה, המדינה הרסה את הכפר אל עראקיב בפעם ה-183
בעיצומן של רוחות חזקות וגשמים עזים, הגיעו פקחי מינהל מקרקעי ישראל וכוחות משטרה למקום והרסו את האוהלים והסוכות שבהם חיים התושבים. "הם עשו את זה דווקא בזמן סערה כדי למרר את החיים, שהנשים והילדים יישארו בקור"
הרשויות הרסו הבוקר (רביעי) את הכפר הלא מוכר אל עראקיב בנגב בפעם ה-183, בעיצומו של מזג אוויר סוער, גשום וקר. סביב השעה תשע בבוקר הגיעו פקחי מינהל מקרקעי ישראל למקום, מלווים בכוחות משטרה גדולים מיחידת יואב, והרסו את האוהלים והסוכות שבהם חיים התושבים, למרות הרוח החזקה והגשמים שהתחילו לרדת באזור.
הריסת הכפר הלא מוכר אל עראקיב בנגב בפעם ה-183, ב-17 בפברואר 2021 (צילום: עזיז אבו מדיע'ם)
"הם עשו את זה דווקא בזמן סערה, שיהיה קשה, כדי למרר את החיים, וכדי שהילדים והנשים יישארו בקור", סיפר לאחר ההריסה עזיז אבו מדיע'ם. "קודם נכנס רכב משטרה אחד ועשה סיור, ואז הגיעו עוד מכוניות משטרה והבולדוזר, שהרס שבעה אוהלים וחפר את האדמה מסביב". יותר מעשרה כלי רכב השתתפו במבצע ההריסה של הכפר.
אבו מדיע'ם הדגיש שגם ההריסה הקודמת התבצעה ביום סוער וגשום, ב-20 בינואר השנה. "אין להם אנושיות, אי אפשר לדבר אתם. הם רק משתמשים בכוח", הוא אומר. לדבריו, הוא ניסה לדבר עם השוטרים והפקחים גם הפעם, אבל "הם רק צועקים וצוחקים. הגיעו שוטרי יחידת יואב, מהמינהל (מקרקעי ישראל; א"ז), הקבלן של ההריסות, כל אחד עם הכובע שלו, אבל מבחינתי כולם זה המדינה, כולם עושים יד אחת כדי להרוס".
הכפר אל עראקיב, הממוקם על כביש 40 כמה קילומטרים צפונית לבאר שבע, הפך בשנים האחרונות לאחד מסמלי "הצומוד" (הישרדות) הפלסטיני וההתנגדות לגירוש הבדואים מאדמתם. לאחר כל הריסה, מקימים התושבים מחדש את הסוכות והאוהלים שהם מתגוררים בהם.
מבחינת המדינה, כל הקמה מחדש של סוכה מהווה עבירה חדשה, אף שמנהיג הכפר שייח' סיאח אבו מדיע'ם ומשפחתו עדיין מתגוררים בכפר. למעשה, מאז ההריסה ב-2010, בני המשפחה לא עזבו את אל עראקיב אף פעם. כמו יתר 37 הכפרים הלא מוכרים בנגב, תושבי אל עראקיב אינם מחוברים לתשתיות כמו מים ביוב וחשמל, אינם זוכים לשירותים שונים, וכדי לקבל שירותי חינוך או רפואה הם צריכים לנסוע לרהט.
בסך הכל, מאז 2010, הכפר נהרס נהרס ונבנה מחדש 183 פעמים. 350 תושבים חיו באל-עראקיב לפני ההריסה הראשונה. שייח' סיאח' אבו מדיע'ם ישב בכלא 210 יום, 13 שנה נמשך משפט הקרקעות של המשפחה, התושבים קיבלו קנסות בסך כולל של 1.6 מיליון שקל, במקום בוצעו מאות מעצרים, ונעקרו אלפי עצים.
בנוסף להריסות, המדינה מנהלת הליכים שונים נגד תושבי הכפר. ב-2018, בנוסף ל-210 ימי המעצר שכבר עשה, נגזרו על השייח' סיאח' עשרה חודשי מאסר לאחר שהורשע בכניסה למקרקעי ציבור שלא כדין והסגת גבול, בשל התעקשותו להמשיך ולהיאבק נגד פינוי הכפר ולהישאר בו גם לאחר שנהרס שוב ושוב.
ב-2020 דיווחו התושבים על התגברות הפעילות נגדם, שכללה הריסות תכופות יותר, פשיטות על הכפר, מעצרים, החרמת ציוד וחקירות.
שיח' סיאח בדיון על ערעורו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ב-28 באוגוסט 2018 (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
