"ניסינו להגן על עצמנו אבל הצבא לא נתן"
ביום שאחרי הפוגרום בחווארה, ההלם בעיירה עדיין גדול. לפחות שמונה בתים ו-250 מכוניות נשרפו, 120 איש נפצעו. "אנשים היו בבית עם הילדים ובחוץ הכל בער", סיפרו תושבים, "התחושה שאף אחד לא מגן עליך, חוץ מריבון העולמים"
"המתנחלים התקיפו, ראיתי אותם. הם שרפו את המכונית שעמדה מתחת לבית. בא הצבא, ואמרו לנו לסגור את הדלת. אחותי ירדה, סגרנו את הדלת עם מפתח. הם (המתנחלים) באו אלינו, שברו פה ופה, היינו כולנו נצורים, לא יכולנו לצאת. צעקו לנו, רדו, רדו, ואני לא רציתי. אמרו לנו, תפתחו את הדלת, זה מכבי אש. כשיצאתי בבוקר, ראיתי שכל המקום שרוף".
כך תיאר ג'ווד סולטן בן השבע את מה שחווה בלילה והבוקר במהלך ובעקבות הפוגרום שביצעו מאות מתנחלים שנכנסו לעיירה חווארה, שעות ספורות לאחר ששני אחים, יגל יעקב והלל מנחם יניב, מתנחלים מהר ברכה, נורו למוות בפיגוע בכניסה לעיירה.
בבוקר שאחרי, העיירה חווארה, שדרכה נוסעים אלפי מתנחלים ופלסטינים מדי יום, נראתה כמו שדה קרב. ממועצת העיירה נמסר כי שמונה בתים נשרפו וכ-30 איש פונו מהם, ב-35 בתים נשברו זגוגיות, כ-250 מכוניות נשרפו, יותר מ-120 איש נפצעו, כולל פצוע קשה בראשו, המאושפז בבית חולים בשכם. במהלך הלילה נורה למוות סאמי אקטש, בן 37 מהכפר זעאתרה הסמוך, עדיין לא ברור אם מתנחלים או חיילים ירו בו.
ישר לאחר הפיגוע, שבו נהרגו שני הישראלים, הצבא סגר את צומת תפוח (זעטרה) ואת הכניסה לחווארה מכיוון יצהר. אולם לפי עדויות הפלסטינים, למרות המחסומים, הצבא אפשר למתנחלים שהפגינו בצומת תפוח וליד יצהר להיכנס ללא הפרעה ברגל לכפר, בעוד הוא מונע מעיתונאים, מחובשים ומאנשי סיוע פלסטינים מלהיכנס.
הבוקר, ליד חלק מהבתים היה אפשר לראות צמיגים שרופים, שבאמצעותם ניסו מתנחלים להצית בתים נוספים, הכבישים זרועי אבנים ורימוני גז. "אנחנו לא זוכרים בהיסטוריה של הכפר דבר כזה", אמרו לנו התושבים. רבים הזכירו את המקרה של משפחת דוואבשה, שנשרפה חיים בביתה בכפר דומא ב-2015.
"הצבא נתן להם תמיכה יפה"
שריף סולטן, אביו של ג'ווד, עמד ליד ההרס מחוץ לביתו. "היינו בבית, רגיל, אמרו שבאו מתנחלים", סיפר. "הגיעו 400-500 מתנחלים. הם שברו את החלונות, זרקו אבנים גדולים, שברו את הדלת. התקשרנו לצבא, לכולם, שום דבר". סולטן אמר שהחיילים עמדו בקרבת מקום ולא עשו דבר. "הצבא עומד, נותן להם גוף (תמיכה) יפה", הוא אמר.
סולטן עמד ליד מגרש המכוניות שלו, שנשרף כליל, עשרות מכוניות שקנה מישראל ועוד שהיו בתיקון. סך הנזק, הוא מעריך, מיליון וחצי שקל. "לא נשאר כלום".
"שמענו על האירועים שהיו ב(צומת) חווארה, סגרנו את החנויות וחזרנו הביתה לשכונה הצפונית", סיפר מוהנד עודה, תושב חווארה. "בערך בשש הגיעו המתנחלים לשכונה הצפונית, שרפו מכוניות ובתים, ניסינו לכבות, אבל אף אחד לא היה יכול להתקרב.
"התחושות של האנשים קשות, אף אחד לא מגן עליך, חוץ מריבונו של עולם. המתנחלים הגיעו עם כמות גדולה של צבא. הם עשו מה שהם רצו: שרפו, הרביצו, גנבו. הצבא והמשטרה היו איתם, הגנו עלינו מהאנשים (מחווארה)".
עאמר דומיידי, שביתו נשרף כללי במהלך הפוגרום, כולל הריהוט ותכולת המטבח, סיפר שבזמן שהתחילה מתקפת המתנחלים הוא היה בעבודה בשכם. "אמרו לנו שיש תהלוכה של מתנחלים, זה דבר רגיל, אבל לא כמו הפעם", תיאר. דומיידי מספר שבצומת חווארה היה פקק תנועה גדול, אבל בסוף הם הצליחו להגיע לשכונה שלהם.
"הצבא מנע מאיתנו להיכנס הביתה", הוא משחזר, "התווכחנו איתם. אמרתי שיש לי ילדים בבית, מתקיפים לי את הבית, הם אמרו: אתה לא יכול להיכנס". בסוף הוא הצליח להגיע לביתו. "ראיתי 200 או 300 מתנחלים ברחבה מול הבית", מספר דומיידי. "הילדים, האישה ואמא שלי סיפרו שהגיעו מתנחלים, שברו את הזגוגיות. הבית נשרף. הילדים היו בפחד גדול. בלילה הם בכו, לא הצליחו לישון."
דומיידי אומר שזו פעם ראשונה שהוא נתקל באלימות בהיקף כזה מצד המתנחלים. "המתנחלים היו כמו חיות, לא בני אדם. הם חילקו את העבודה ביניהם: קבוצה אחת לשבירה, קבוצה שנייה להצתה. אף אחד לא התערב." אל-מאדי עצמו נפצע בידו מאבן שהשליכו המתנחלים. "כשזורקים 200 אבנים, מישהי פוגעת", הוא אמר.
"אם אתה יוצא, הצבא יורה עליך"
ממדוח דומיידי, בן משפחה של עאמר, סיפר שהצבא ירה גז, "חנקו אותנו". "אנחנו לא מפחדים מהם (המתנחלים)", אמר ממדוח, "אבל אם אתה יוצא, הצבא יורה עליך. הורסים לך את הבית, ואתה לא יכול להגן על עצמך. העולם צריך לראות את הברבריות של המתנחלים ואת התמיכה של הצבא".
"אנחנו נגד ההרג שהיה אתמול", אמר אחד התושבים בהתייחסו לפיגוע שבו נהרגו שני האחים הישראלים. "אבל מה אלפי האנשים שחיים פה קשורים לזה? אנשים היו בבתים כשהכל בוער סביבם, עם ילדיהם. אי אפשר לתאר את ההרגשה".
אחמד דומיידי, תושב חווארה, סיפר שהמצב בעיירה הורע מאוד מאז הקמת הממשלה החדשה. "יש שינוי גדול מאז בן גביר", אמר דומיידי, "מסוכן ללכת לבד, כל מתנחל או חייל יכול לבוא ולפתוח אש".
דומיידי סיפר שהיה אתמול בביתו, שליד הכביש הראשי, בזמן ההתקפה. גם הוא תיאר שהצבא התלווה למתנחלים והגן עליהם. "היו מתנחלים שהיו בלבוש צבאי ונשאו נשק, כמו כוח פרטי", אמר דומיידי. "עם מי נדבר? הצבא לא מגן עלינו, והרשות לא יכולה, ובכלל, זה שטח סי". הוא סיפר שהצבא סגר את כל הכניסות לחווארה ומנע כניסה של סיוע בזמן התקפת המתנחלים.
"אנחנו גרים כמו בכלא", אמר דומיידי. "הבתים עם סורגים, כדי שלא ישרפו אותם ויהרגו אותנו. אתמול, כשראיתי שהכל בוער, חשבתי שאמות באותו הלילה".
כתב חדשות הגבעות מסיקור ישיר בחווארה pic.twitter.com/dDl4mBvcH9
— ישראל (@srwlyq1) February 26, 2023
הפוגרום שעשו המתנחלים בחווארה זכו לגיבוי מצד אישי ציבור ועיתונאים מתנחלים. כתב של "חדשות הגבעות" דיווח בווידאו ישירות מחווארה אתמול, כשברקע נראות הלהבות מהצתות המתנחלים. "יש פה משהו נורא מרגש… באים יהודים פשוטים ועושים את המעשה הטבעי של הנקמה", אמר הכתב.
אלחנן גרונר מ"הקול היהודי" כתב: ״אפשר לאהוב ואפשר שלא, אבל ההרתעה עובדת! ערבים התקשרו בשעות האחרונות לפחות לגורם ביטחון אזרחי אחד בבקשות ותחינה שיגן עליהם כדי שלא ישרפו את בתיהם. מעדיף את זה מאשר הצהלולים שלהם וחלוקת הבקלאוות אחרי הפיגוע. חבל שצה"ל לא הבין מזמן שהוא זה שצריך לבצע פעולות תגמול והרתעה כואבות לאויב".
סגן ראש מועצה אזורית שומרון, דוידי בן ציון, כתב בטוויטר לאחר הפיגוע: "את הכפר חווארה צריך למחוק היום", ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', המשמש גם כשר במשרד הביטחון ומהשבוע אחראי על המנהל האזרחי, סימן לייק לציוץ. "מספיק עם דיבורים על בנייה וחיזוק ההתיישבות, את ההרתעה צריך להחזיר מיד ואין מקום לרחמים", כתב בן ציון. מאוחר יותר הוא מחק את הציוץ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא "לא לקחת את החוק לידיים", כאילו שריפת כפר היא חלק מהחוק, שר הביטחון יואב גלנט התלונן שהתקפת המתנחלים "מפריעה" לצבא לתפוס את מבצעי הפיגוע, ואילו הנשיא יצחק הרצוג כתב שהוא מגנה את "לקיחת החוק לידיים". בשביל הבכירים הישראלים, הבעיה בפעולות הטרור היהודי היא בעיקר בהפרעה לצבא בפעילותו.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן