ההחלטה על מועד פינוי משפחת סאלם משייח' ג'ראח נדחתה בשבוע

המתנחלים ביקשו "מועד גמיש", ככל הנראה כדי למנוע סיקור ומחאה. קודם לכן דחתה רשמת ההוצאה לפועל בקשה של כתב "שיחה מקומית" לנכוח בדיון בנימוק של "שמירת הפרטיות" של המתנחלים

מאת:
המשטרה והמתנחלים לא רוצים מחאה ותקשורת בזמן פינוי משפחת סאלם משייח' ג'ראח. הפגנה בשייח' ג'ראח נגד הפינוי (צילום: ג'מאל עווד / פלאש 90)

המשטרה והמתנחלים לא רוצים מחאה ותקשורת בזמן פינוי משפחת סאלם משייח' ג'ראח. הפגנה בשייח' ג'ראח נגד הפינוי (צילום: ג'מאל עווד / פלאש 90)

אף שהמתנחלים הרוצים לפנות את משפחת סאלם מביתה משייח' ג'ראח ביקשו היום מההוצאה לפועל שהפינוי יתקיים ב"מועד גמיש" שבין סוף ינואר לתחילת פברואר 2022, רשמת ההוצאה לפועל לא קבעה מועד לפינוי, וביקשה לקבל מהצדדים מסמכים נוספים בתוך שבוע.

בדיון שנערך היום בירושלים בפני הרשמת עידית גור אריה, נכחו פאטמה סאלם ועורך דינה, נציגי המשטרה, נציגי פרקליטות המדינה, והמתנחלים שתובעים את פינוי המשפחה מהבית, ביניהם יהונתן יוסף, חבר מועצת העיר.

נציגי המשטרה הדגישו בפני הרשמת את הרגישות הפוליטית והביטחונית הרבה שבפינוי משפחה משייח' ג'ראח כעת. לדברי עו"ד מאג'ד ע'נאים, המייצג את משפחת סאלם, נציגי המשטרה אף טענו כי מועד "הפינוי הגמיש" בחודשי ינואר ופברואר בעייתי מאותן סיבות. נציגי הפרקליטות הסכימו עם עמדת המשטרה, וציינו במפורש שהפינוי יהיה בעייתי גם מבחינה בינלאומית. יהונתן יוסף טען כי מדובר בפסק דין חלוט, שאין אפשרות לערער עליו, ולכן על ההוצאה לפועל לבצעו.

donate

ע'נאים אמר בדיון כי על פסק הדין, שקבע שיש לפנות את המשפחה, צריכה לחול התיישנות, שכן ניתן ב-1988 ולא מומש בחלוף יותר מ-25 שנים. בנוסף, ציין ע'נאים כי פסק הדין המקורי בּוּעָר, כלומר התיק ופסק הדין המקוריים אינם קיימים יותר, ופסק הדין הנוכחי הוא העתק שעליו חתם עורך הדין שטיפל בתיק המקורי.

בסיום הדיון, הרשמת ביקשה לקבל בתוך שבעה ימים תגובה לחלק מטענותיו של ע'נאים, חוות דעת נוספת של עורך הדין שטיפל בתיק המקורי, וכן ביקשה לראות את מסמכי הבעלות על הקרקע, לאור טענתו של יהונתן יוסף כי רכש את מלוא החלקה שבה מתגוררת משפחת סאלם.

את הבקשה למועד ה"פינוי גמיש" הגישו המתנחלים ששואפים לפנות את משפחת סאלם מביתה, בשל "מורכבות הפינוי".

פאטמה סאלם בפתח הביתה עם צו הפינוי, ב-10 בדצמבר 2021 (צילום: מתן גולן)

פאטמה סאלם בפתח הביתה עם צו הפינוי, ב-10 בדצמבר 2021 (צילום: מתן גולן)

כחלק מנימוקי הבקשה, ציטטו המבקשים את פקד אלירן חזן, שטען כי "בהתאם להתרחשויות בעת האחרונה בירושלים בכלל, ובגזרת תחנת שלם בפרט, ביצוע הצו במועד נקוב או במועד קרוב וידוע מראש עלול לסכן את הכוחות ולסכל את הצלחת הפינוי". במילים אחרות, בקשת המתנחלים נועדה למנוע או להקטין את האפשרות לסקר את הפינוי תקשורתית, או למחות בעת ביצועו.

על אף ההכרה המפורשת של המתנחלים עצמם, כמו גם של פקד חזן ממשטרת ישראל, ברגישות המיוחדת של הפינוי הצפוי, כאשר ביקשתי לנכוח בדיון כעיתונאי המסקר את ההתרחשויות באזור, סורבתי בטענה שהדיון אינו פתוח למי שאינו צד בו. זאת למרות שגם משפחת סאלם עצמה אישרה בכתב את הסכמתה לנוכחותי בדיון.

בפנייה נוספת לרשמת עצמה, ציינתי כי נוכח הפרופיל הציבורי וההשלכות מרחיקות הלכת של התיק, הן ברמה הפוליטית והן ברמה הביטחונית, קשה לטעון שמדובר ב"עניינים פרטיים" של המתדיינים. עוד ציינתי כי הפינוי המדובר של משפחת סאלם אמור להתבצע באחת הנקודות הרגישות ביותר במרחב, וניסיון העבר מלמד שהוא עלול לגרור השלכות קשות לא רק בירושלים, לפיכך ברור שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית ברורה, שהדרת התקשורת ממנו תהיה בבחינת פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכות הציבור לדעת.

הרשמת גור אריה דחתה את בקשתי. "אין מחלוקת בדבר העובדה כי הזוכות בתיק, כמו גם צדדי ג' אשר רכשו מידיהן את הזכויות במהלך השנים, לא ידעו בעת הרכישה ואף לא ביקשו לעצמם לעמוד במרכז מאבק ומחאות, בקשר עם פינוי הנכס המצוי בשכונה אשר זכתה לסיקור תקשורתי נרחב עקב עימותים אלימים קשים שנגרמו כתוצאה ממתיחות שהלכה וגברה לאור פסיקות שניתנו לאחרונה בעניינה על ידי בתי המשפט", ציינה בהחלטתה. מול עיקרון זכות הציבור לדעת, העמידה בהחלטתה הרשמת את הזכות לפרטיות של "הזוכות", קרי המתנחלים העומדים לפנות את משפחת סאלם מביתה, ואת "ביטחונם האישי לאור רגישות התיק".

כך, מתנחלים המהווים חלק ממהלך פוליטי מתוכנן היטב (צו הפינוי נמסר לידי משפחת סאלם על ידי סגן ראש העירייה, אריה קינג, ומספר שתיים ברשימתו, יהונתן יוסף, שניהם מהפעילים המרכזיים לייהוד ירושלים המזרחית) הופכים בפיה של הרשמת למעין עוברי אורח תמימים ש"נקלעו" שלא מרצונם וידיעתם לסכסוך אלים. יתרה מזו: כמיטב המסורת של מערכת המשפט בכל הנוגע לירושלים המזרחית, היחס אל המהלכים המשפטיים של המתנחלים נגד התושבים הפלסטינים הוא כאל תיקי נדל"ן, אבל המתנחלים עצמם – ולא פעם גם התורמים שלהם – מקבלים חיסיון והגנה של בית המשפט מטעמים ביטחוניים.

אם וכאשר יתבצע הפינוי, יוסף צפוי להיכנס לגור בבית במקומה של משפחת סאלם המתגוררת בבית מזה כשבעים שנה, שם נולדו גם שלושה דורות של המשפחה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

יום החינוך הבינ"ל: ישראל מדגימה אפלייה מעמדית גם בין מצטיינים

המדינה חתומה על תוכנית של האו"ם שבמסגרתה התחייבה להבטיח "חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים". היום הבינלאומי שיחול ביום שני הוא הזדמנות טובה להזכיר את ההבטחה, כי נראה שהממשלה ומשרד החינוך כבר שכחו אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf