newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההחלטה על החיסון השלישי שגויה ופוגעת באמון הציבור

חיסונים הם אחד ההישגים האנושיים הגדולים ביותר, אך ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל אינה מבוססת על ראיות, ולוקה בחוסר שקיפות. ההיסטוריה מלמדת שפעולות רפואיות המבוססות על מידע חלקי עלולות לגרום לאסונות כבדים

מאת:

ההחלטה של ממשלת ישראל, בגיבוי חבר יועצים, להתחיל במתן מנת חיסון שלישית נגד קורונה לאוכלוסיית ישראל, היא החלטה שגויה. החלטה זאת מכרסמת בתשתית הרפואה המדעית – קבלת החלטות על בסיס ראיות מוצקות. בשל כך, היא עלולה לפגוע עוד יותר באמון הציבור, וביכולת להנגיש את הישגי המדע לאוכלוסייה הכללית.

כותב שורות אלה הוא תומך נלהב בחיסונים, ומסכים לגמרי עם הטענה שחיסון האוכלוסייה הוא אחת מהדרכים היעילות ביותר למניעת מחלות – כפי שנכתב במסמך שהוציא ארגון הבריאות העולמי (WHO) ב-2019.

הנשיא יצחק הרצוג מקבל את החיסון השלישי נגד קורונה בבית החולים שיבא תל השומר, ב-30 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

החלטה שמכרסמת בתשתית הרפואה המדעית. הנשיא יצחק הרצוג מקבל את החיסון השלישי נגד קורונה בבית החולים שיבא תל השומר, ב-30 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

במסמך מעריכים מומחי הארגון כי החיסונים מונעים 2-3 מיליון מקרי מוות בשנה, וניתן למנוע עוד 1.5 מיליון מקרי מוות אם נצליח לשפר את מידת ההיענות לחיסונים ברחבי העולם. ה-CDC מציב את החיסונים בראש דירוג ההישגים הגדולים ביותר לבריאות הציבור במאה ה-20.

אין בטענה שלמעלה גם דבר וחצי דבר עם תנועת ההתנגדות לחיסונים, שימיה כימי החיסונים עצמם. אך מלבד הגרעין הקשה של מתנגדים אידיאולוגיים, ההחלטה של מרבית האנשים אם להתחסן או לא להתחסן מושפעת בעיקר ממידת האמון שיש להם במומחים, במדענים ובשומרי הסף – הרשויות הרגולטוריות (FDA בארה"ב, ועדות מומחים אד הוק בישראל).

התמודדות עם מגיפות אינה עניין פשוט עבור אותם מומחים, מדענים ושומרי סף. היא תמיד כרוכה בדילמות של חיים ומוות. אך אפילו בשנות ה-50, בזמן התפשטות מחלת הפוליו, שפגעה בעיקר בילדים, גרמה לסבל רב, נכות ותמותה גבוהה ואת אימתה חשו בכל בית, כשיונה סאלק – מפתח החיסון – ניסה לשכנע את הגורמים האחראים להתחיל מיד בהפצת החיסון, הוא נתקל בהתנגדות.

בזיל אוקונור, יו"ר הקרן הלאומית לשיתוק ילדים, שביתו לקתה במחלה, עמד על כך שיש להקדים להפצה ניסוי קליני מבוקר כדת וכדין. הוא מינה את תומס פרנסיס, אחד האפידמיולוגים המובילים בארה"ב, להוביל את הניסוי הזה. הניסוי החל באפריל 1954. למחקר גויסו כ-1.8 מיליון ילדים בארה"ב, קנדה ופינלנד. בפיקוח על הביצוע, מתן החיסון, איסוף ועיבוד הנתונים השתתפו כ-600 אלף אזרחים, רובם בהתנדבות.

תוצאות הניסוי פורסמו לאחר כשנה. הן הראו כי המחוסנים מוגנים במידה רבה כנגד 2 משלושת זני הווירוס, ונגד זן אחד במידה חלקית. כמה ימים לאחר פרסום התוצאותף חמש חברות תרופות פתחו קווי ייצור שעבדו מסביב לשעון, ומרפאות ייעודיות למתן חיסונים התארגנות במהירות בכל ארה"ב. ההיענות היתה מרבית, למרות תקלות שהיו בתחילת הדרך.

מגיפת הקורונה הנוכחית מציבה לפתחנו אתגרים נוספים, ואולי אף קשים מאלה שעמם התמודדו המומחים בעבר. הניסויים שבדקו את יעילות החיסון נגד קורונה ואת תופעות הלוואי נערכו בפיקוח צמוד של ה-FDA ובשקיפות מלאה. תוצאות הניסוי של פייזר – החיסון היחידי שניתן בארץ – הוצגו במסיבת עיתונאים ששודרה בכל העולם, ופורסמו בעיתון הרפואי החשוב ביותר, "ניו אינגלנד", ב-10 בדצמבר 2020.

מערך הניסוי עורר שאלות לא פשוטות. זמן המעקב היה קצר מדי (חציון חודשיים), והשפעת החיסון נמדד על מטרה משנית – הפחתת תחלואה בקוביד 19. לא נבדקה השפעת החיסון על הפחתת תחלואה קשה ותמותה.

על אף כל זאת, התוצאה שהתקבלה היתה כל כך מרשימה – 95% יעילות – שגם הטהרנים שבינינו (שכותב שורות אלה נמנה עליהם) הבינו כי יש סבירות גבוהה שהחיסון מכחיד את הווירוס, ולכן יש להשלים עם האי ודאות ולהתחיל לחסן את האוכלוסייה מהר ככל האפשר. המגיפה היתה אז בשיאה, הציבור – בעיקר המבוגרים – היה מבוהל ומבודד, וההיענות לחיסון היתה גבוהה.

אך בחלוף הזמן, האמון ביעילות החיסון התחיל להיסדק. בהתפרצות הנוכחית, הרשויות מדווחות כי בין החולים יש ייצוג גבוה למחוסנים. יש כמה השערות לסיבה לאובדן היעילות של החיסון. שתי השערות בולטות הן צניחה במספר הנוגדנים, וחוסר יכולת של החיסון המקורי להדביר את וריאנט דלתא – שאחראי בימים אלה לעיקר התחלואה בעולם.

למרות מאמצים ניכרים שנעשים ברחבי העולם, אין ראיות ברורות שמראות איזו מההשערות קרובה יותר לאמת. כפועל יוצא, אין כל ראיה ממשית שמצביעה על הדרך הנכונה להתמודד עם המגיפה המתחדשת: אם לתת זריקה נוספת של החיסון נגד וריאנט אלפא; או אולי להפיק חיסון חדש שמתאים לווריאנט דלתא; או בלית ברירה, להחמיר שוב את הבידוד והריחוק.

עבודת צוות המומחים והחלטות הגורמים הפוליטיים נגועים בחוסר שקיפות קיצוני. נתוני התחלואה והתמותה אינם מפולחים מספיק. חברי הצוות והגורמים הפוליטיים לא הציגו לציבור הצהרות על היעדר ניגוד אינטרסים. הדיונים עצמם נשארים חסויים, וההסכם עם פייזר שפורסם מושחר בחלקים חשובים.

ההסברים שמספקים נציגי צוות המומחים לעיתונות  לא מתמודדים עם הספקות, עם היעדר הראיות ובמיוחד עם היעדר השקיפות, שהלך וגדל עם הזמן. במצב מעורפל כזה, יש לשקול גם את הסיכונים. וההיסטוריה מלמדת אותנו שפעולות רפואיות שמבוססות על מידע חלקי עלולות לגרום לאסונות כבדים.

ב-1984, למשל, אושרו לשיווק תרופות שמדכאות הפרעות קצב ביעילות, על סמך ההנחה כי הפרעות קצב גורמות לתמותה לאחר אוטם בשריר הלב. רק ב-1989 התפרסם מאמר מבוקר אקראי על השפעתן של התרופות על התמותה בחולים שעברו אוטם, שמצא כי שיעור התמותה בקרב חולים שנטלו אותן היה גבוה פי 3 מאלה שקיבלו פלצבו. בחמש השנים האלה, בין אישור התרופה לשיווק על סמך מידע חלקי ועד הפסקת השיווק עקב המחקר המלא, נטלו את התרופה יותר ממיליון איש, וכ-5,000 איש מתו בגללה.

בהיעדר מערך ניסוי מבוקר לא תהיה כל אפשרות להעריך את תוצאות ההתערבות. כפי שצפינו ירידה ועלייה בתחלואה ובתמותה מקוביד 19 תלויה בגורמים רבים נוספים מלבד החיסון. פרט לכך, החיסון השלישי הוא ניסוי בבני אדם לכל דבר ועניין, ומחייב אישור ועדת הלסינקי והסכמה מודעת של המקבלים. למיטב ידיעתנו, הרשויות פסחו על הליך הכרחי זה.

לרפואה המדעית יש סיכוי להתמודד עם הלכי רוח ניהליסטיים רק אם נציגיה יציגו עמדה עקבית ונחרצת, שממליצה על טיפולים רפואיים שהועמדו וצלחו מבחן בעל תקפות גבוהה, כלומר – ניסוי קליני מבוקר המבוצע כהלכה, המראה על רמת יעילות גבוהה ועל היעדר תופעות לוואי משמעותיות. זה לא המקרה עם מנת החיסון השלישית.

ד"ר בנימין מוזס הוא רופא פנימי ואפידמיולוג קליני. באחרונה התפרסם ספרו "רקוויאם לאספירין", בהוצאת מאגנס, העוסק בנושאים אלה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf