newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגיע הזמן: השכלה גבוהה. בחינם. לכולם

מאז 1997 מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק להשכלה גבוהה בחינם, אבל כל הממשלות שמשלו מאז עצרו אותה. במקום שתהיה מכשיר לצמצום פערים, ההשכלה הגבוהה בישראל היא היום זרז להרחבתם

מאת:
לעצם הידע יש חשיבות חברתית, מעבר להיבט של שיפור המעמד הכלכלי. סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

לעצם הידע יש חשיבות חברתית, מעבר להיבט של שיפור המעמד הכלכלי. סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

בשבוע הקרוב תחל שנת הלימודים האקדמית, וזאת הזדמנות להזכיר: מזה 24 שנים מונחת על שולחן הכנסת הצעת "חוק השכלה גבוהה חינם", אשר אמורה הייתה לפוגג את החסם הכלכלי בפני הכניסה להשכלה על תיכונית. זה לא קרה.

החסם הכלכלי, ביחד עם חסמים נוספים, כגון תעודת הבגרות, מותירים את ההשכלה הגבוהה בישראל כזרז המעמיק פערים, במקום בו יכלה לשמש הנקז לצמצומם.

מי יהיו שואבי המים של העשירים?

מי שמתנגד להנגשת ההשכלה הגבוהה לכולם הם אנשי הימין הכלכלי. הטיעון המרכזי הוא שיש בישראל עודף של "משכילים" אשר גורם ל"בזבוז זמן וכסף על לימודים אקדמיים", "תסכול בקרב בוגרי מוסדות אקדמיים אשר אינם מוצאים עבודות מתאימות", "בזבוז כספי מיסים על תמיכה במערכת ציבורית […] שאינה תורמת לצמיחה", ו "יצירת מחסור של בעלי מקצועות לא אקדמיים מבוקשים במשק".

הטיעון האחרון מסגיר את הכוונה העמוקה: אם צעירים מרקע חברתי כלכלי נמוך יילכו ללמוד, מי יישאר כדי לבצע את העבודות הנחותות "המבוקשות" במשק? טיעונים כגון אלה נשמעו גם במאה ה-18, כאשר הוצע לראשונה לחוקק חוק חינוך חובה לכל הילדים בגיל 6 עד 12.

אציל צרפתי כתב אז: "טובת החברה מבקשת שידיעות העם לא יחרגו מעבר לצורכי עיסוקו". בפרוסיה כתב פרידריך הגדול בשנת 1770: "זה מאמץ מבוזבז להאיר את עיני האנושות, וזו אכן לרוב משימה מסוכנת. אדם צריך להסתפק בכך שיהיה חכם בעצמו, אם הדבר אפשרי, אבל להשאיר את ההמון בטעותו ולנסות רק להניאו מפשעים המפרים את הסדר החברתי". (*)

השכלה גבוהה כחינוך לאזרחות

הטעות העקרונית, לדעתי, בטיעוני "עודף ההשכלה" הוא בהתייחסות להשכלה הגבוהה כגורם הכשרה תעסוקתי ישיר. כלומר שהולכים ללמוד רק כדי להבטיח תעודה מקצועית כלשהי.

לימודים על תיכוניים נבדלים מלימודי התיכון בבתי הספר קודם כל בהיבט הבחירה. מרגע שהצעירים בוחרים ללמוד, הם לומדים אחריות. אחריות על קיומם בעולם. יהיה אשר יהיה מסלול הלימודים, הם ילמדו במהלכו גם ניהול עצמי, איתור מידע, הערכת מידע, שימת לב, תפקוד במצבי קושי, סדר חברתי, שליטה ברצון, קבלת החלטות ועוד אין ספור יכולות הנסמכות ללמידה.

אמנם יכולות אלה אינן מקנות "תעודת מקצוע" באופן ישיר, אולם הן מתורגמות ליכולות תפקוד אזרחית בחברה הבוגרת.

אגב, הנתונים העדכניים מראים שההשכלה משתלמת גם כלכלית: ההכנסה ברוטו הממוצעת לשכירים בשנת 2018 שסיימו עד 8 שנות לימוד (יסודי) היתה 5,846 שקלים. שכרם של בוגרי 15 שנות לימוד (תיכון) היה כמעט כפול: 10,221 שקלים. ושכרם של בוגרי יותר מ-16 שנות לימוד (השכלה גבוהה) היה כמעט פי שלושה: 18,857 שקלים.

ההשכלה היא משאב ציבורי

אבל גם בלי "הרווח" האזרחי או הכלכלי, יש להתייחס ל"דעת" כאל משאב ציבורי, ומכאן שהוא של כולנו, "נחלת הכלל", ולא רק של בני ובנות העשירים בחברה. על כך כתבו אריק כרמון ואחרים, בנייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה:

"ידע הוא טוב אנושי בסיסי, שיש בו גם אלמנטים של טובין ציבוריים, וככזה הוא משאב שחובה על המדינה לספק לאזרחיה. זאת ועוד, הנגשת ידע אקדמי לאזרחי ישראל שבפריפריה ולקבוצות אוכלוסייה מוחלשות מהווה מכשיר חשוב למוביליות חברתית וכלכלית ובכך גם כלי רב עצמה בהתמודדות עם השסעים בחברה הישראלית".

ההשכלה הגבוהה אינה נגישה לכולם

בפועל, ישראל מתעלמת מהנימוקים החברתיים, האזרחיים והכלכליים, וההשכלה הגבוהה ממשיכה להיות נחלתם של בני העשירים יותר. כך למשל, לפי פרסום של הלמ"ס, 75.9% ממסיימי תיכון שלשני הוריהם השכלה אקדמית המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 35% בלבד ממסיימי תיכון שלהוריהם אין השכלה אקדמית.

המצב משתקף גם בפרסום עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ראו תרשים). שיעור הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (המצטבר בשכבות הגיל הרלוונטיות) בקרב החמישון התחתון מבחינה חברתית כלכלית היא 16.5 אחוזים, לעומת 69.3 אחוזים בחמישון העליון.

אם זאת לא אפליה, אפליה מהי?

קואליציית נתניהו קברה את הצעת החוק

בקיץ שנת 1997 הגישו חברי הכנסת שלמה בן עמי (העבודה) ויהודה לנקרי (גשר) הצעת חוק "השכלה גבוהה חינם". בן עמי הזכיר אז את הנימוק האזרחי: "קשה מאוד כיום להשתלב בחברה המודרנית, על כל התביעות שהיא מציבה – במשק, בחברה, בתרבות – ללא השכלה גבוהה".

שיעור שכר הלימוד מהתל"ג לנפש, כך אמר, גבוה בישראל פי עשרים מזה שבצרפת ובמדינות מערביות נוספות. כלומר, הנטל הכלכלי על הצעירים מהווה חסם משמעותי בדרך לרכישת השכלה. "אסור ליצור במערכות החינוך הישראליות מצב, שבו בעלי היכולת יקימו לעצמם מוסדות פרטיים, אוניברסיטאות של אליטות […] ואילו העם הרב יקבל מערכת חינוך גבוה מסוג ב'".

הכנסת הצביעה בעד העברת החוק לדיון בוועדת הכנסת, שם הוא נקבר על ידי הקואליציה של הממשלה דאז, בראשות בנימין נתניהו. מאז הוגשו הצעות חוק דומות בשבע הזדמנויות נוספות, האחרונה שבהם בנובמבר 2020 על ידי חמישה חברי כנסת מהרשימה המשותפת.

הליכוד קבר גם את המלצות ועדת וינוגרד

בשנת 1998 הובילה התאחדות הסטודנטים שביתה ארצית למשך יותר מחודש במאבק להפחתת שכר הלימוד. בעקבות השביתה כינס בשנת 2000 שר החינוך דאז יוסי שריד ועדה ציבורית בראשות השופט אליהו וינוגרד לבחינת הנושא. הוועדה קבעה מתווה להפחתת שכר הלימוד במהלך מספר שנים, מתוך שאיפה להגיע להשכלה גבוהה חינם לכולם.

בשנת 2001 אכן הופחת שכר הלימוד על פי המלצות הוועדה, אולם שנה אחר כך חזר הליכוד לשלטון. תחת הנהגתה של לימור לבנת כשרת החינוך נקברו המלצות ועדת וינוגרד לתמיד. גם הניסיונות להחיות את ההמלצות בקדנציה של ממשלת אולמרט בשנת 2006 כשלו.

שכר הלימוד במוסדות ציבוריים בישראל הוא שווה ערך ל-3,141 דולר, ובמוסדות פרטיים – 6,890 דולר. בשבע מדינות אירופה שכר הלימוד הוא אפס, ובחמש מדינות נוספות נמוך מאלף דולר. רק בשתי מדינות באירופה (אירלנד ואנגליה) שכר הלימוד גבוה מאשר בישראל.

חסם הוצאות המחיה

שכר הלימוד הוא רק מרכיב אחד בחסם הכלכלי לרכישת השכלה גבוהה, שכן הסטודנטים נדרשים לממן את הוצאות המגורים והמחיה השוטפות. מתוך "סקר הסטודנט" שפרסמה התאחדות הסטודנטים לשנת 2020 מתברר כי ההוצאה הממוצעת לחודש לסטודנט (ללא שכר לימוד) הייתה 4,928 שקלים.

מתוך זה: 2,381 שקלים הוצאות דיור, 1,065 שקלים למזון, 613 שקלים לנסיעות, 426 שקלים לתרבות ובילוי, 266 שקלים לבריאות ו-177 שקלים הוצאות תקשורת.

בטרם משבר הקורונה, 68 אחוזים מהסטודנטים דיווחו כי הם עובדים במקביל ללימודים. מבין העובדים, ממוצע שעות העבודה בחודש היה 94 שעות, והשכר הממוצע היה 3,895 שקלים.

לנוכח השכר העלוב, לא פלא שהסטודנטים חייבים להיעזר בהוריהם. 47 אחוזים מהם דיווחו שהם מתגוררים בבית ההורים. 46 אחוזים דיווחו שהם מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם בהיקף ממוצע של 1,540 שקלים בחודש.

לבטל את שכר הלימוד

המשמעות של הנתונים שהוצגו היא שעתידו של צעיר בישראל כרוך יותר מדי בעברם של הוריו. צעירים שהוריהם לא יכולים לעזור להם בפרנסתם חסומים מלרכוש השכלה גבוהה.

החסם הכלכלי של שכר הלימוד והוצאות המחייה אינו החסם היחיד בדרך להשכלה, אבל הוא לפחות נמצא בהישג ידה של המדינה לעזור. היא לא עושה זאת, בשל מדיניות חברתית כלכלית ימנית, המעדיפה לשמר את המעמדות החברתיים.

כך קורה שההשכלה הגבוהה, שיש לה פוטנציאל לשמש נקז לצמצום הפערים החברתיים בישראל, משמשת כזרז להגברתם.

(*) הציטוטים מתוך ספרי: בית או ספר, חינוך ממלכתי כנגד חינוך ההורים. הוצאת הצוות הדידקטי, 2015.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

"כמה שהשהות בכלא קשה, היא מחזקת את החלטתי לסרב"

שחר פרץ נשפטה היום לתקופת מאסר שלישית על סירובה לשרת בצבא. ערן אביב, המסרב גם הוא לשרת, נשפט היום לתקופת מאסר שישית. "אני מדברת עם האסירות על הפלסטינים, הן פגשו אותם רק על מדים", מספרת פרץ

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf