"האש כילתה הכל": גל של הצתות בידי מתנחלים בגדה

"ממשיכים לשרוף מסגדים". המסגד בכפר דיר איסתיא לאחר ההצתה, ב-14 בנובמבר 2025 (צילום: אורן זיו)

ביום שני, זמן קצר לאחר שהרשויות הישראליות פינו בצעד נדיר מאחז בלתי חוקי, עשרות מתנחלים פרצו לקצה המזרחי של ג'בעה, כפר פלסטיני באזור בית לחם. הם הגיעו במכונית ואז התפצלו רגלית לקבוצות, שרפו רכוש וריססו כתובות קיר עם הסיסמאות "מוות לערבים", "נקמה" ו"יהודי לא מפנה יהודי". האחרונה, ככל הנראה, מתייחסת לפינוי ולמעצרים האחרונים של מתנחלים על ידי המשטרה.

ההתקפה נמשכה דקות ספורות, אך הנזק היה חמור: שמונה מכוניות הוצתו או ניזוקו קשות ושבעה בתים הושחתו, כמה מהם הוצתו.

>> אווררו את עליות הגג, הגרוע מכל עוד לפנינו

במתחם של אחמד מוסא אל-משעלה, בן 50, מתנחלים שרפו שלושה כלי רכב – כולל טנדר עבודה של חבר – וניסו להצית שני בתים. "ראינו יותר מ-50 מתנחלים", סיפר אל-משעלה. "שניים הגיעו למרפסת [של ביתי]. אחד ריסס חומר כימי, השני הצית אותו. האש התלקחה מיד". הוא ובניו מיהרו לשפוך מים מבפנים, והצליחו לעצור את הלהבות לפני שהגיעו לבית. בבית של בנו, הסמוך לביתו, סורגי מתכת מנעו מחפץ בוער לחדור פנימה.

למטה, מתנחל צעק לעברם, "נעשה לכם מה שעשינו למשפחת דוואבשה". פלסטינים למדו לפרש את האיום הזה פשוטו כמשמעו: ביולי 2015, מתנחלים הציתו שני בתים בכפר דומא והרגו את סעד וריהאם דוואבשה ואת בנם בן השנה וחצי, עלי.

בצידה השני של החצר, לילא אל-משעלה, בת 28, התחבאה עם אימה ואחיה בזמן שמתנחלים יידו אבנים ובקבוקי תבערה על חלונותיהם. "הם נראו מאורגנים", אמרה למגזין 972+. "כל קבוצה עשתה משהו אחר. הצבא הגיע רק אחרי שהם עזבו". אחלאם עדאווי, בת 50, תיארה יותר מ-20 מתנחלים שהקיפו את ביתה הסמוך, ניפצו חלונות והציתו שריפות. בנה בן ה-15, מוחמד אל-משעלה, אמר שמתנחל אחד הושיט יד מבעד לשמשת חלון מנופצת ושפך עליו בנזין. "אם לא הייתי סוגר את הדלת", אמר מוחמד, "הם היו שורפים את כולנו".

השימוש בהצתות נגד פלסטינים אינו צורה חדשה של אלימות. כפי שהסביר הישאם שרבאטי ממרכז הסיוע המשפטי וזכויות האדם בירושלים, "שריפת רכוש פלסטיני – ואפילו שריפת פלסטינים עצמם – נהוגה במשך שנים רבות", תוך אזכור אירועים כמו פיגוע ההצתה במסגד אל-אקצא בשנת 1969 על ידי הציוני הנוצרי מייקל דניס רוהאן, וחטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו ח'דיר בן ה-16 ממזרח ירושלים בשנת 2014, לאחר שישראלים יהודים היכו אותו ושפכו עליו דלק, ולאחר מכן שרפו אותו חי.

במשך שנים, התקפות כאלה בוצעו בעיקר בסתר או באופן פרטני, הסביר שרבאטי. אך בשנתיים האחרונות, הצתה הפכה לטקטיקה גלויה ומתואמת המבוצעת על ידי מתנחלים פורעים, כמו גם על ידי הצבא. במהלך הפלישה הקרקעית של ישראל לעזה, חיילים הציתו באופן שיטתי מבני מגורים, חוות, בתי ספר ובתי חולים. בימים שלאחר ההכרזה האחרונה על הפסקת האש, חיילים פתחו בגל נוסף של שריפות שהרס מתקן תברואה, מחסני מזון ודיור אזרחי.

"הם היו שורפים את כולנו". אחמד מוסא אל-משעלה ליד כלי רכב שהוצת בכפר ג'בעה, ב-18 בנובמבר 2025 (צילום: אורן זיו)

בשבועות האחרונים, אותה תבנית של הצתות בידי מתנחלים שהתרחשה בג'בעה התפשטה ברחבי הגדה המערבית, עם לפחות חמש תקיפות מתועדות מאז סוף אוקטובר. בחודש שעבר נרשמו גם 260 מקרים של אלימות מתנחלים, המספר החודשי הגבוה ביותר מאז שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים החל לעקוב אחר אלימות מתנחלים בשנת 2006. אך למרות התדירות הגוברת של ההצתות, פלסטינים מדווחים כי חברות הביטוח מסרבות באופן שגרתי לפצות אותם על מכוניות שנשרפו או הושחתו בתקיפות כאלה.

לדברי שרבאטי, פיגועים אלה "מהווים איום ישיר על חיי פלסטינים", וההסלמה שלהן מוּנעת על ידי מדיניות של חסינות מעונש. מתנחלים נעצרים לעיתים רחוקות בלבד, ולמרות גינוי מדי פעם מצד פקידי ממשל, המדינה "מרוויחה מפשעים אלה", לדבריו, שכן הם עוזרים לדחוק פלסטינים מאדמתם ולפנות שטח להרחבת התנחלויות.

"המתנחלים רוצים להטיל עלינו אימה כדי שנעזוב"

בשנת 2023, מתנחלים הקימו מאחז חדש מעל הקצה המזרחי של הכפר אבו פלאח, צפונית-מזרחית לרמאללה. ביתו של באסל מוחמד חמאייל הוא הקרוב ביותר לכבישים החקלאיים המחברים את אבו פלאח לשכניו – והראשון שנראה לעין כאשר מתנחלים יורדים לכפר.

"מאז שבנו את המאחז לפני שנתיים, מתנחל יכול להגיע לביתי על טרקטורון תוך שלוש דקות בלבד", אמר חמאייל למגזין 972+.

הסכנה הטמונה בקרבה הזו התממשה בשעות המוקדמות של ה-8 בנובמבר. בשעה 1:35 לפנות בוקר, חמאייל ישן לצד אשתו ושלושת ילדיו. "בני בן ה-17, מוחמד, חזר הביתה בסביבות השעה 1:00 לאחר שבילה את הערב עם חברים, והוא בדיוק נכנס לחדרו כששמע זכוכיות מתנפצות במרפסת". מוחמד חשב תחילה שאחד מאחיו ער במטבח והתעלם מהרעש – עד שהריח את העשן. כשהבין שמשהו לא בסדר, מוחמד רץ לחדר הוריו. "התעוררתי לריח מחניק וללהבות שעלו בחדר האורחים", נזכר חמאייל. "האש כבר אחזה בספות והתפשטה במהירות".

הוא העיר את אשתו וילדיו ואמר להם לעלות לגג. כשאשתו פתחה את הדלת האחורית כדי להימלט, היא ראתה מתנחלים קופצים מעל החומה סביב ביתם ובורחים אל החושך.

"אם בני היה ישן באותו לילה, כולנו היינו נשרפים בתוך הבית, בדיוק כמו משפחת דוואבשה", אומר חמאייל בקול רועד.

במשך שנים, הוא צפה בחדשות על התקפות מתנחלים והתפלל למען המשפחות שנפגעו. "אבל אחרי שהמאחז נבנה, מה ששמעתי פעם בחדשות הפך למציאות שאני ומשפחתי חיים בתוכה".

האש כילתה את חדר האורחים ואת חדר האמבטיה שלו, התפשטה למטבח והציתה את מכל הגז של המזגן. למרות הציוד המוגבל, צוות המתנדבים המקומי של ההגנה האזרחית הצליח לבסוף להשתלט על האש.

כאשר כוחות המשטרה והצבא הישראליים הגיעו לבסוף, חמאייל אמר כי החקירה שלהם היתה מזלזלת. "הם ניסו לטעון שהשריפה נגרמה מקצר חשמלי", הוא נזכר. "אבל ראינו את המתנחלים במו עינינו".

עשרה ימים לאחר המתקפה, חמאייל עדיין מפנה פסולת, צובע מחדש קירות שהושחרו מעשן ומתקן את מה שהוא יכול. אשתו וילדיו הצעירים נשארים עם משפחתה בזמן שהיא מחלימה משבר ברגל שנגרם לה בעת בריחה.

ברחבי אבו פלאח, תושבים מתקינים כעת מצלמות אבטחה, מערכות התרעה מוקדמת וגדרות בתקווה למנוע את הפיגוע הבא, אך אמצעים אלה מציעים מעט מאוד ביטחון.

"המתנחלים רוצים להטיל עלינו אימה כדי שנעזוב", אמר חמאייל, "אבל אני חושב שאין מקום בטוח. אם נעזוב מכאן, הם יעקבו אחרינו לכל מקום אחר".

מקווים למנוע את הפיגוע הבא. תושבים בוחנים את הנזק לאחר פיגוע הצתה מצד מתנחלים בכפר אבו פלאח, ב-8 בנובמבר 2025 (צילום: פלאש90)

"המתקפה הרגישה כמו נצח"

בשנתיים האחרונות, ח'לת אל-סידרה, קהילת רועים קטנה מצפון למוח'מאס במרכז הגדה, מצאה את עצמה במרכז טבעת מתהדקת של מאחזי מתנחלים. הכפר הוא ביתם של מוחמד אל-כעבנה בן ה-40 וכ-15 משפחות נוספות. במשך עשרות שנים, הוא אומר, הקהילה התקיימה בשקט יחסי, אך הנוף החל להשתנות בפתאומיות בחודשים שלאחר מתקפת 7 באוקטובר.

"רק חודשיים לפני המלחמה, מתנחלים הקימו מאחז במרחק של כקילומטר וחצי מהקהילה שלנו", הוא נזכר. "זה היה מדאיג, אך לא מפתיע. עם זאת, חצי שנה לאחר תחילת המלחמה, הוקמו שלושה מאחזים נוספים באופן שהקיף לחלוטין את הקהילה. זה היה כאילו האדמה סוגרת עלינו, לאט לאט".

המאחזים החדשים חוברו במהירות. "המתנחלים פרצו כמה כבישים בין המאחזים הללו", אמר אל-כעבנה, ומתאר שבילים שחתכו ישירות בתוך אזורי המרעה של הקהילה. תנועתם הפכה ל"כמעט יומיומית וקבועה", הוא מוסיף. "הם אינם מפסיקים לבוא, גורמים לבעיות, תוקפים אותנו, מתגרים בנו. כשהם מגיעים בלילה זה הכי מפחיד, כי איננו יודעים מי מגיע או מה הם מתכננים".

החיכוך הפך אלים ביום שבת, 25 באוקטובר. בסביבות השעה 16:00, עשרות מתנחלים פתחו במתקפה על הכפר השכן מוח'מאס; כאשר התושבים הדפו אותם לאחור, הקבוצה פנתה לכיוון ח'לת אל-סידרה, פחות מקילומטר משם.

"הם הגיעו במכוניות, וחלקם ברגל", נזכר אל-כעבנה. "מיד התקשרתי למשטרה כמה פעמים. ברגע שהמתנחלים הגיעו לקצה הקהילה, הם החלו להצית מבנים".

בתוך דקות, תשעה מבנים עלו באש, כולל בתים, מחסים לבעלי חיים, אוהלים ומחסנים קטנים. "האש כילתה כל מה שיכול היה לבעור", אמר. "המתקפה נמשכה כ-20 דקות, דקות ארוכות וכבדות שהרגישו כמו נצח".

המשטרה הגיעה רק לאחר שרוב המתנחלים עזבו, אף שהם נמצאים במרחק של כעשר דקות נסיעה מהכפר. צוותי ההגנה האזרחית הגיעו לאזור מאוחר יותר, ובשלב זה הלהבות כבר כילו כמעט הכול. כמה פעילים ישראלים שנכחו נפצעו גם הם.

בקהילות בשטחי C כמו ח'לת אל-סידרה, ההגבלות הישראליות על שירותי החירום המקומיים גורמות לכך שהצתות הן הרסניות במיוחד. כפי שאמר אל-כעבנה, "כיבוי הלהבות נכשל לעיתים קרובות משום שצוותי ההגנה האזרחית יכולים להיכנס רק בתיאום עם צבא הכיבוש הישראלי".

"הם ממשיכים לשרוף מסגדים"

בדיר איסתיא, עיירה פלסטינית ליד שכם בצפון הגדה, הצתה שהתרחשה לאחרונה הגיעה לאחד המקומות הקדושים ביותר בכפר. בבוקר ה-13 בנובמבר, מתפללים שהגיעו למסגד בחלקה המזרחי של העיר מצאו שהדלת שבורה ושעשן מיתמר בפנים: הספרייה הקטנה של המסגד עלתה באש. מכיוון שתחנת ההגנה האזרחית הפלסטינית ממוקמת בתוך העיר עצמה, כוחות כיבוי הגיעו במהירות ומנעו מהבניין להישרף כליל.

היה ברור מיד שמדובר בהצתה – מטען תבערה הושלך דרך חלון, וגרפיטי גזעני בעברית כיסה קיר חיצוני. שלושה מאחזי התיישבות ומרעה הוקמו לאחרונה סביב דיר איסתיא, ותושבים אומרים שההתקפות הלכו והתגברו.

מוחמד אל-ג'מאל, אימאם המסגד, אמר למגזין 972+ שמה שקרה בכפרו עולה בקנה אחד עם דפוס ארוך שנים. "אלה שקוראים לעצמם 'נוער הגבעות' – אני קורא להם נוער החורבן – ממשיכים לשרוף מסגדים. זו אינה הפעם הראשונה. הם עשו את אותו הדבר בכפר מרדה, והצבא שלהם עשה את אותו הדבר בעזה. הם ממשיכים להפגין עוינות כלפי המקומות שבהם עובדים את אלוהים".

בדומה לתושבי אבו פלאח, פלסטינים המתגוררים בסמוך להתנחלויות נקטו באמצעי הגנה על בתיהם ומבני הקהילה שלהם – התקינו דלתות כבדות, הצמידו שערי מתכת מעל חלונות, בנו חומות נמוכות ורכשו מטפי כיבוי ידניים דרך ארגונים לא ממשלתיים או ועדות מקומיות. אך משפחות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן את האמצעים הללו, ואפילו אלו שיכולות אומרות שהם אינם מתאימים להתקפות גדולות ומאורגנות. חלונות ודלתות לרוב מתנפצים בקלות, ומטפים קטנים אינם יכולים להשתלט על שריפות המתפשטות במהירות.

תושבים בוחנים את הנזק לאחר פיגוע הצתה מצד מתנחלים בכפר אבו פלאח, ב-8 בנובמבר 2025 (צילום: פלאש90)

יומיים לפני פיגוע ההצתה בדיר איסתיא, מתנחלים הציתו כלי רכב, שרפו מחסני מזון לבעלי חיים ופרצו למפעל החלב אל-ג'וניידי בבית ליד, ליד טול כרם. שלושה אחים נפצעו, אחד מהם באורח קשה.

זיאד עדאיס, בן 41, שמשפחתו מתגוררת בין בית ליד לדיר שארף השכנה מאז תחילת שנות ה-70, אמר שהתוקפים נעו במהירות, ממטרה אחת לאחרת. באותו אחר הצהריים, מעט אחרי השעה 15:00, עדאיס ואחיו האכילו את הצאן כאשר בני דודים שלהם התקשרו מראש גבעה סמוכה ואמרו שמתנחלים תוקפים את בתיהם ואת מפעל החלב. האחים מיהרו לעזור, אך באמצע הדרך נודע להם שהתוקפים כבר עברו הלאה, הפעם לכיוון ביתם.

כשהגיעו, הם מצאו בחוץ עשרות מתנחלים רעולי פנים, כמה מהם נושאים אלות, מנסים לפרוץ את הדלת בעוד אשתו וילדיו של עדאיס מסתתרים בפנים.

"ברגע שהם ראו אותנו", אמר עדאיס, "הם התחילו לזרוק אבנים". דודתו בת ה-70 הוכתה, והוא ואחיו פואד, בן 26, ומוסא, בן 32, איבדו את הכרתם. אף שהצבא הגיע, תושבים אומרים שחיילים חסמו את הכביש כדי למנוע מפלסטינים להגיע לאזור, מבלי לעשות דבר כדי לעצור את התוקפים.

לאחר מכן המתנחלים פנו אל בעלי החיים והאוהלים של המשפחה, היכו כבשים וניסו להצית חומרים דליקים על ידי שפיכת בנזין. הם שרפו את ילקוט בית הספר של בנו של עדאיס, אחמד, בכיתה ה', יחד עם ספריו.

חלפה כשעה עד שאמבולנסים הגיעו למשפחה. עד אז, פואד דימם בכבדות. הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים רפידיה בשכם עם שבר בגולגולת ודימום מוחי. עדאיס נזקק לעשרה תפרים בראשו, ומוסא אושפז למשך הלילה בבית החולים אל-נג'אח בשכם עקב פגיעה קשה בקרקפת.

ביקשנו את תגובת הצבא לדברים. היא תובא כאן אם תתקבל.

אורן זיו סייע בהכנת הכתבה.