בית המשפט הרשיע את המשוררת דארין טאטור בסיוע לטרור ובהסתה
מעל שנתיים וחצי מאז מעצרה ימסור מחר בית המשפט את פסק הדין במשפטה של טאטור, שנעצרה בגין פרסום שיר ושני סטטוסים בפייסבוק. לקראת ההכרעה: כך התנהל אחד המשפטים הקפקאיים שידעה המדינה
(הפוסט עודכן ב-3.5)
שנתיים ושבעה חודשים לאחר מאסרה והאשמתה בפרסום שיר ושני סטטוסים בפייסבוק, הרשיע הבוקר בית משפט השלום בנצרת את דארין טאטור, המשוררת הפלסטינית מכפר ריינה שבגליל. מאז נעצרה טאטור לראשונה ועד היום היא ישבה במאסר בכלא, במעצר בית בגלות, ובמעצר בית בביתה. לאחר מאבק ארוך, היא מורשית לצאת מהבית בשעות מוגבלות, אך ורק בלוויית אחד מקבוצה של משמורנים שאישר בית המשפט. תומכיה של המשוררת קראו לציבור לבוא לדיון כדי לבטא בעמידתם לצידה עמדה נחושה למען הגנת חופש הדיבור והאמנות וכנגד רדיפות פוליטיות. הם קיוו שגם אם הנוכחות במשפט לא תמנע את הרשעתה של המשוררת היא לפחות תעזור לשופטת להחליט שלא לשלוח את טאטור שנית לכלא, לאחר כל הסבל שכבר עבר עליה.
לקראת מתן פסק הדין, דיברתי עם טאטור עצמה ושאלתי לציפיותיה. על פי מה שראתה עד כה, היא אינה מצפה לצדק מבתי המשפט הישראליים ומוכנה לכל החלטה של השופטת. לדבריה, אם תורשע מחר ובעקבות זה תידון למאסר במהלך השבועות הקרובים, היא מעדיפה ללכת לכלא בהקדם ולא לחכות לערעור. יותר משנתיים וחצי מחייה כבר איבדה, ללא קשר לתוצאות המשפט – ומאסר הבית אינו מקוזז מכל עונש שיושת עליה. הדבר החשוב אותו הרוויחה במהלך מאבקה הממושך על צדקת דרכה איננו מה שיחליט בית המשפט – אלא התמיכה הרחבה לה זכתה בארץ ובעולם מכל מי שחופש הביטוי, חרות האדם וזכויות האישה יקרים לליבם.
כך הצליחה הפרקליטות במחי סעיף לגזול שנתיים וחצי מחייה של טאטור. דארין טאטור בבית המשפט בנצרת (אורן זיו / אקטיבסטילס)
האם היא משוררת?
לאחר עשרות מאמרים שכבר נכתבו לגבי משפט יוצא דופן זה, שהיה לעיתים מקומם ולעיתים אבסורדי עד גיחוך, ננסה לסכם כאן בקצרה: מה הן ההוכחות שהוצגו בפני השופטת ובמה עליה להכריע?
האשמה הראשונה והעיקרית בכתב האישום היא פרסום השיר "התנגד עמי, התנגד להם" ביוטיוב ובפייסבוק. התביעה טוענת כי פרסום השיר מהווה הסתה לאלימות. כזכור, התביעה הציגה לבית המשפט תרגום של השיר על ידי שוטר חסר כל הכשרה מיוחדת לתרגום ובוודאי שלא לתרגום שירה. חלק גדול מהמחלוקת בבית המשפט נסבה סביב תרגום השיר, כאשר ההגנה הציגה תרגום חלופי מטעם מתרגם ספרותי מנוסה, ד"ר יוני מנדל. אולם גם לפי התרגום השנוי במחלוקת של השוטר השיר אינו מכיל שום קריאה לפעולה אלימה אלא מדבר על פלסטינים כקורבנות הכיבוש וטרור המתנחלים.
במהלך המשפט, לאור טיעוני ההגנה, שינתה התביעה את קו ההתקפה שלה. בעוד שכתב האישום מתרכז בשיר, הרי שסיכומי התביעה, המשתרעים על פני 43 עמודים, מתרכזים בסרטון וידאו ששימש את טאטור כרקע להקראת השיר. התובעת כלל לא הציגה את הסרטון בעת הגשת ההוכחות מטעם התביעה, אך הציגה אותו פעמיים במסגרת חקירה נגדית של עדי ההגנה. כעת היא טוענת כי על רקע הסרטון, הכולל התנגשיות בין מפגינים פלסטינים ובין כוחות הכיבוש בעיירה סילווד, הקריאה בשיר להתנגד לכיבוש אינה יכולה להיות מובנת אלא כקריאה להתנגדות אלימה. לצורך כך גם ניסתה התביעה להחריף בדבריה את תוכן הסרטון הרבה מעבר למה שיש בו, למשל על ידי טענה חוזרת ונשנית במהלך המשפט ובסיכומים כי הסרטון מציג זריקת בקבוקי תבערה, בעוד שצפיה מדוקדקת בסרטון, שעדיין זמין ביוטיוב, מראה שאין בכך אמת.
שינוי עמדה נוסף מצד התביעה ניתן לראות ביחס לטאטור כמשוררת. במהלך המשפט ניסתה התובעת להוכיח, ללא כל בסיס עובדתי, כי טאטור הינה משוררת מפורסמת ועל כן הסכנה מדבריה רבה יותר. ההגנה הביאה כעד הגנה את פרופ' ניסים קלדרון, מומחה לתולדות השירה העברית, וטענה כי אפילו משטרים אפלים כמו משטר הצאר ברוסיה והכיבוש הבריטי בפלסטין נמנעו מלרדוף משוררים כמו ביאליק ואורי צבי גינזבורג שהתבטאו בצורה חריפה בהרבה מכל מה שנכתב על ידי טאטור.
בסיכומיה נמנעת התובעת בעקביות אובססיבית מלכנות את טאטור משוררת ומלכנות את השיר שבפרסומו היא נאשמת במילה "שיר". במקום זה היא מכנה את השיר בכינויים מכינויים שונים כמו "המלל", או "הטקסט המלווה את הסרטון". כאשר התובעת מדברת על הסכנה שמהווה הנאשמת היא מזכירה כי טאטור "איננה דמות אנונימית" וכי היא "הוזמנה להציג בפני פורומים נרחבים" – חס וחלילה מלהזכיר כי היא משוררת שהוזמנה לקרוא משיריה.
דארין טאטור יחד עם עו"ד גבי לסקי (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)
מאישום פלילי לאישום ביטחוני
פרסום נוסף המהווה, לטענת התביעה, הסתה לאלימות הוא פרסום תמונתה של איסראא עאבד מוטלת על רצפת התחנה המרכזית בעפולה לאחר שנורתה על ידי חילים ושומרים ישראלים שחשדו בה בטעות כמי שעומדת לבצע התקפה, לצד תמונת הפרופיל של טאטור באותו זמן ועליה הכיתוב (בערבית, בלשון זכר) "אני החלל הבא". לדעת התביעה המילה הערבית "שהיד", המקבילה בשימושיה השונים ל"חלל" בעברית, מכוונת למי שבא לבצעה התקפה תוך ידיעה שיהרג. טאטור הסבירה בחקירותיה במשטרה ובבית המשפט כי המילה חלל בסטטוס מכוונת לחללים חפים מפשע, וכי פרסום הסטטוס נועד למחות על הרג חפים מפשע ולהתריע כי כל אחד מאיתנו יכול להיות הקורבן הבא. כיוון שהמושג של קורבנות פלסטיניים חפים מפשע כמעט ואינו קיים בנארטיב הישראלי, ההגנה הזכירה בסיכומיה בהקשר זה גם את הלינץ' באזרח האתיופי הבטום זרהום בתחנה המרכזית בבאר שבע ב-18.10.2015 ואת המאבטח החרדי שימחה חודדטוב שנורה למוות בירושלים ב-21.10 אחרי שנחשד בטעות על ידי חיילים – עוד חללים נוספים של אותה מדיניות יד קלה על ההדק שמפניה הזהירה טאטור בתמונה המפלילה לכאורה.
בנוסף להאשמה בהסתה לאלימות, מואשמת טאטור גם ב"תמיכה בארגון טרור". האשמה זו כולה מבוססת על סטטוס אחד קצר בפייסבוק המתחיל במילים "תנועת הג'יהאד האיסלאמי מכריזה בהצהרה על המשך האינתפאדה בכל רחבי הגדה". בהמשך קורא הסטטוס לאינתפאדה למען אל-אקצא בתוך הקו הירוק. שני חוקרי משטרה מנוסים חקרו את טאטור בדבר סטטוס זה בהאשמה כאילו הקריאה לאינתפאדה הינה קריאה לפעולה אלימה. היא הסבירה שוב ושוב כי הקריאה הינה למאבק ציבורי לגיטימי למען זכות התפילה במסגד, שנסגר שוב ושוב בפני מתפללים מוסלמים באותה תקופה. אותם חוקרים, אגב, לא הזכירו כלל תמיכה בארגון טרור – שכן גילוי הדעת של הג'יהאד רק מוזכר בקצרה באופן עובדתי ואינו נושא הסטטוס.
במהלך המשפט התברר כי כל הנושא של תמיכה בארגון טרור התווסף באופן מלאכותי לכתב האישום על ידי הפרקליטות בלילה שלפני הגשת כתב האישום ב-2 בנובמבר 2015. תוספת זאת הפכה את האישום הפלילי ("הסתה לאלימות") לאישום בטחוני ("תמיכה בארגון טרור") – שבו הארכת מעצר ממושכת נעשית באופן אוטומטי כמעט. כך הצליחה הפרקליטות במחי סעיף לגזול שנתיים וחצי מחייה של טאטור ולמנוע ממנה להגן על עצמה בצורה יעילה. כעת נותר לראות אם השופטת תצליח להסיר את הגיבנת מהתיק ולזכות את טאטור לפחות מסעיף זה.
יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעברית, בערבית ובאנגלית
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
