newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם הצבא "המציא" קרב כדי להצדיק הרג מפגינים בעזה?

ביום הקטלני ביותר של הפגנות השיבה, הצבא דיווח על הרג שמונה אנשי חמאס אחרי שפתחו באש על חיילי מגלן. לפעיל השמאל הלל ברדין הדיווח נשמע משונה, אז הוא יצא למסע אחר פרטי האירוע. שנתיים אחרי, הצבא עדיין לא השיב על השאלה הפשוטה: היה או לא היה קרב?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ב-14 במאי 2018 נרשם היום הקטלני ביותר של ההפגנות ליד הגדר בעזה. באותו יום נהרגו 60 פלסטינים מאש הצבא ונפצעו 2,771 אנשים, מהם 1,359 מאש חיה, במהלך מחאה בזמן טקס פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים. התקשורת הבינלאומית סיקרה בהרחבה את האירועים ואת מספר ההרוגים הגבוה.

יום לאחר מכן, ב-15 במאי, פירסם דובר צה"ל הודעה שזכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת הישראליים (גם באנגלית), לפיה חיילים חיסלו "שמונה מחבלי חמאס". בהודעה נכתב כי כוח מגלן "ארב לחמאס" במקום שנמצא דרום מזרחית לג'באליא, באזור בית הקברות המזרחי של העיר. הידיעות באתרים השונים היו כמעט זהות, וכולן התבססו על הודעת דובר צה"ל – שכללה צילומים, סרטון וידיאו ותיאור של השתלשלות העניינים בשטח.

הפגנות בגדר בין עזה לישראל, 14 במאי 2018 (צילום: מוחמד זאנון/ אקטיבסטילס)

הפגנות בגדר בין עזה לישראל, ב-14 במאי 2018 (צילום: מוחמד זאנון/ אקטיבסטילס)

על פי הפרסומים, ב-14 במאי התנהל "קרב" לאחר ש"חוליית מחבלים פתחה באש לעבר כוח של יחידת מגלן בחסות הפגנות הגדר בצפון רצועת עזה". בידיעות שפורסמו אודות האירוע אף נכתב כי לצבא היה מידע מודיעיני, ולכן הוצב מארב במקום. כן דווח כי כוח צה"ל פתח באש לכיוון המחבלים, ההמון שהיה באזור נס על נפשו, וכך נותרו המחבלים חשופים.

עוד פורסם כי בסיום התקרית נמצא על שמונה גופות המחבלים "נשק רב – ובכלל זאת אקדח שרוב מחסניתו נותרה ריקה, רימוני רסס, קלשונים, מטענים נוספים, וכן שאקלים וכבלים שנועדו לפריצה מהירה של הגדר והכנסת ההמון לישראל". האירוע אף הוזכר בתקשורת הבינלאומית, כאשר בעזרת התקרית הצבא מצדיק את השימוש כוח הרב שבו השתמש יום קודם לכן.

ההודעה היוותה המשך למסרים שהעביר צה"ל יום קודם לכן, על כך שלפחות 24 מההרוגים בהפגנות הם "מחבלים". ייתכן שהדברים נועדו לתת מענה לביקורת הרבה על הירי המסיבי במפגינים.

להלל ברדין, פעיל שמאל בן 84 ואיש מחשבים בפנסיה, משהו בדיווח על ה"קרב" ליד הגדר נראה לא אמין, והוא התחיל לחקור באופן עצמאי את המקרה. בשנה וחצי האחרונות הוא מנסה להשיג תשובה אחת פשוטה מהצבא: האם הקרב הזה התרחש או לא?

שנתיים לאחר המקרה, פניותיו למצ"ח, לפרקליטות הצבאית, לדובר צה"ל, למשרד המשפטים ולמבקר המדינה לא הצליחו להשיג תשובה לשאלה הפשוטה הזאת.

לאן נעלם תאמר פרוק צובחי אבו ע'בן?

כמו רבים, ברדין עקב באופן יומיומי אחרי המחאה מול הגדר בעזה, שהתחילה במרץ 2018, והדיווח על ה"קרב" איכזב אותו. לדבריו, "כששמעתי שפתחו באש מאוד התאכזבתי. חשבתי שמנסים לעשות מחאה לא אלימה, ואם זה כמו שדובר צה"ל תיאר אז איזו אי אלימות זאת אם הם יורים בחיילים", הוא מספר בשיחה בביתו במרכז תל אביב.

הלל ברדין, בביתו בתל אביב (צילום: אורן זיו)

הלל ברדין, בביתו בתל אביב (צילום: אורן זיו)

אך עד מהרה התעורר בו חשד לגבי אמינות הדיווחים. אחד הפרטים שהעלה אצלו שאלות היה שלא היה ברור אם גופות שמונת ה"מחבלים" מוחזקות על ידי הצבא, כפי שקורה בלא מעט מקרים. למשל, בידיעה שהתפרסמה בעניין באתר ynet דווח כי "בצבא לא ענו לשאלה אם שמונה גופות המחבלים מוחזקות בידי ישראל".

"המשכתי לחפש", מספר ברדין. "התקשרתי לדובר צה"ל לקבל כמה תשובות, והם לא כל כך רצו לתת לי מענה, העבירו אותי למישהו אחר ורצו לדעת למה אני רוצה את המידע. בסופו של דבר לא קיבלתי תשובה, וגם זה עורר את חשדי".

חבר של ברדין עזר לו לעבור על העיתונות הפלסטינית מאותם ימים, ושם לא נמצא זכר לאירוע. לדברי ברדין, "חשבתי לעצמי שאולי בגלל מספר ההרוגים הגבוה באותו יום זה לא נכנס לחדשות, אבל אמרתי לעצמי ששמונה פלסטינים חמושים שפותחים ביחד באש זה דבר נדיר, ומוזר שלא דיווחו על זה".

בנוסף, בהודעה שפירסם דובר צה"ל הופיע צילום של תעודת ביטוח בריאות פלסטיני עם השם תאמר פרוק צובחי אבו ע'בן. ברדין לא הצליח לאתר את השם הזה ברשימת ההרוגים שפורסמה מאותו יום. גם מאמצי "שיחה מקומית" לאתר את האדם שהתעודה שייכת לו העלו חרס. מה שבטוח, שמו לא הופיע באף רשימה של הרוגי אותו יום.

התעודה שפרסם דובר צה"ל בהודעה לעיתונות, ב-15 במאי 2018 (צילום: דובר צה"ל)

התעודה שפרסם דובר צה"ל בהודעה לעיתונות, ב-15 במאי 2018 (צילום: דובר צה"ל)

ברדין לא התייאש. ב-18 במרץ 2019 הוא התקשר למשרדי מצ"ח בגוש דן, ואחרי שיחה קצרה הוזמן ליחידה המרכזית לחקירות מבצעיות בתל השומר. הוא הגיע לשם ב-20 במרץ, והחוקרת, אריאל בנט שמה, הקשיבה לו ארוכות.

"הזמינו אותי למשרד, ושם דיברתי עם חוקרת במשך כמעט שעתיים", משחזר ברדין בשיחה בביתו. "התפלאתי שהחוקרת לא אמרה לי לעוף משם. היא לקחה את זה ברצינות, ואמרה שיש להם מידור ושאסור לה להיכנס בין היחידות. אז היא הלכה ליחידה שנייה ומסרה להם את הדברים, ואמרה שהם יעשו משהו עם זה".

במהלך הבדיקה העצמאית, ברדין פנה גם ללא מעט עיתונאים. רובם לא רצו בכלל לשמוע את מה שהיה לו לומר. כתב צבאי בכיר אמר לו שלא ייתכן שבצה"ל ימציאו סיפור כזה. "לפעמים הם מגזימים, אבל להמציא משהו מאפס? זה לא ייתכן".

"אמרו להם לא לדבר אתי בטלפון"

ברדין הציג בפני "שיחה מקומית" יומן מסודר, שבו רשם כל שיחה, מייל או מכתב ששלח ואת התשובות שקיבל. מהיומן עולה כי ניהל עשרות שיחות והתכתבויות, ולא פעם בצבא העבירו אותו ממדור למדור ומאחראי אחד לשני.

הוא אומר בחיוך: "הם היו מאוד חיוביים כשהגשתי את התלונה. יותר מאוחר אמרו לא לדבר אתי בטלפון. הם מכירים אותי לפי הקול שלי, וכבר יש לי חברים שם". לדבריו, בשלב מסוים אמרו לו במוקד מצ"ח ש"אסור לנו לדבר אתך".

ביחידה הארצית לחקירות מבצעיות הפנו אותו לבקש את "הסטטוס של התיק". בשיחה אחרת נאמר לו שהתיק עבר לפרקליטות הצבאית. במצ"ח אמרו לו ש"החקירה סוכמה" והתלונה התקבלה. ביוני, כשנה וחודש לאחר האירוע, אמרו לו במצ"ח כי התיק "נגנז ביחידת התיקים" כבר במרץ, וכי עליו "לחפש תחת פרסום מידע שקרי בפרקליטות". בפרקליטות הוא לא קיבל מענה.

בסוף יוני 2019 נואש ברדין מהניסיון לברר את העניין לבדו, ופנה לעו"ד עדי לוסטיגמן כדי שתייצג אותו בהליכים מול הצבא. ב-16 ביולי פנתה עו"ד לוסטיגמן במכתב רשמי לפרקליטות לעניינים מבצעיים.

יום לאחר מכן קיבלה תשובה, שלפיה "האירוע הנטען בפנייתך מבורר במסגרת מנגנון התחקור המטכ"לי. ממצאי המנגנון יועברו אל הפרקליט הצבאי הראשי". על המכתב היה חתום רס"ן אבישי קפלן, רת"ח תחקירים בפרקליטות לעניינים מבצעיים. זוהי תשובה רשמית בכתב שבה הצבא בעצם מאשר שלאחר התלונה של ברדין נפתחה חקירה.

תשובת הפרקליטות לעניינים מצבעים לפנייתו של הלל ברדין

תשובת הפרקליטות לעניינים מצבעים לפנייתו של הלל ברדין

ברדין פנה גם לדובר צה"ל, בתור מי שדיבררו את האירוע אך גם בתור מי שאחראים על חוק חופש המידע בצבא. בינואר 2019 הוא שלח לדובר צה"ל את השאלות הבאות:

1. היכן נמצאות גופות הפלסטינים ההרוגים? מה שמותיהם של שמונת הפלסטינים שכביכול נהרגו ומה מספרי הזיהוי שלהם?

2. להודעה לעיתונות של דובר צה"ל צורפו כ-10 צילומים, וידיאו וסקיצת גרפיקאי. מהו התאריך ושעת היצירה של כל אחד מהם?

3. באחד הצילומים נראית תעודה של פלסטיני בשם תאמר פרוק צובחי אבו ע'בן. מיהו ומה הקשר שלו לאירוע?

בתחילת אוגוסט 2019 קיבלו ברדין ועו"ד לוסטיגמן את התשובה המיוחלת מדובר צה"ל לשאלות שנשלחו אליהם שמונה חודשים קודם לכן. במכתב התשובה הקצר נאמר בעניין הגופות וזהות ההרוגים כי "אין בידי צה"ל תיעוד באשר למיקום הגופות וזהות ההרוגים הפלסטינים. משכך, לא נוכל להיעתר לבקשתך בעניין זה". בפרסומים הרבים אודות האירוע נטען כי על הגופות היו כלי נשק רבים. לא ברור כיצד הדבר מתיישב עם תשובת הצבא.

תשובת דובר צה"ל לפנייתו של הלל ברדין

תשובת דובר צה"ל לפנייתו של הלל ברדין

לגבי השאלה השנייה, נמסר מדובר צה"ל כי כל הצילומים שצורפו להודעה צולמו ב-14 במאי. לגבי התעודה שצולמה בשטח שצילום שלה צורף להודעה לתקשורת תוך יצירת הרושם כי מדובר באחד ה"מחבלים", נמסר מדובר צה"ל כי "אין בידי צה"ל מידע אשר יש בו כדי להשיב לבקשתך".

המבקר מסר ש"העניין בטיפול"

לאחר התשובה שהתקבלה מדובר צה"ל, פנתה לוסטיגמן לפרקליטות בבקשה לקבל עדכון לגבי החקירה ולברר אם יש צפי לסיומה. בנובמבר אשתקד קיבלה מכתב נוסף מרס"ן קפלן, שבו נטען כי "המשטרה הצבאית החוקרת העבירה את הטיפול בתלונתו של מרשך (ברדין; א"ז), ובתוך כך את העדות שמסר, לבחינת מנגנון התחקור המטכ"לי".

רס"ן קפלן ציין במכתבו כי המנגנון בוחן אירועים שונים שבהם נפגעו פלסטינים ליד הגדר החל ממרץ 2018, "ובכללם האירוע שלגביו פנה מרשך". לדבריו, "בסיום הבחינה, ממצאי המנגנון יועברו לבחינת הפרקליט הצבאי הראשי". עוד נטען כי התחקירים הם "חסויים", ולכן לא ניתן להעבירם.

עו״ד עדי לוסטיגמן (צילום נילי לנדאו)

עו״ד עדי לוסטיגמן (צילום נילי לנדאו)

"זו שערוריה", אומרת עו"ד לוסטיגמן בראיון ל"שיחה מקומית". "ממהרים לפרסם אירוע כל כך קשה על מוות של שמונה אנשים, אירוע הרואי וטראגי, ובמשך שנתיים אנחנו לא מצליחים לקבל תשובה פשוטה אם האירוע היה או לא היה. זה בלתי נתפס ולא תקין, בלי קשר למה שקרה בשטח".

לאחר התשובה שקיבלה מהפרקליטות, פנתה לוסטיגמן לתא חופש המידע בחטיבת דובר צה"ל, עם אותה שאלה בסיסית. בפנייתה ביקשה טיפול או לפחות ליווי של הפצ"ר לטיפול של דובר צה"ל בעניין, שלטענתה נתון ב"ניגוד עניינים מוסדי".

"זו שערוריה. ממהרים לפרסם אירוע כל כך קשה על מוות של שמונה אנשים, ובמשך שנתיים אנחנו לא מצליחים לקבל תשובה פשוטה אם האירוע היה או לא היה. זה בלתי נתפס ולא תקין, בלי קשר למה שקרה בשטח"

התגובה, שעליה היתה חתומה רע"ן אסטרטגיה ומבצעי תקשורת והממונה על חופש המידע בצה"ל, סא"ל צופייה מוסקוביץ', הגיעה בסוף ינואר השנה – כמעט שנתיים אחרי האירוע המדובר – ובה שוב לא נמסרה תשובה, ורק נאמר כי "האירוע מתוחקר על ידי מנגנון התיחקור הצה"לי, אך טרם הסתיים. כאשר יסתיים, החומרים יעברו לפרקליטות".

מוסקוביץ' אמרה במכתבה כי מצ"ח אינה חוקרת את האירוע, ולגבי טענותיו של ברדין על כך שדובר צה"ל פירסם מידע שגוי נטען כי "עדות זו כשלעצמה לא הצדיקה פתיחת חקירה". בדובר צה"ל סירבו לענות על שאלת "שיחה מקומית" אם החקירה במנגנון המטכ"לי התחילה בעקבות המידע שמסר ברדין או נפתחה ללא קשר אליו.

עו"ד לוסטיגמן תוהה כיצד קרה ש"במצ"ח אמרו ש'זה לא מצדיק פתיחת חקירה' אבל זה עבר לתחקור המטכ"לי". היא שואלת "איך דבר כזה לוקח שנה וחצי מאז הגשת התלונה? התחקור עדיין מתקיים, המסקנות עדיין לא עברו לפצ"ר. אם לא היה בתלונה הזאת כלום, היא לא היתה נפתחת כלל או שהיתה נסגרת זמן קצר לאחר מכן".

במקביל פנתה לוסטיגמן ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, שם ענו לה שמבחינתם תשובת הצבא מאוגוסט מספקת, ולכן היחידה מסיימת את טיפולה בתלונה. עוד ציינו ביחידה כי ההשגות של לוסטיגמן על תשובת צה"ל "אינן נוגעות ל'מידע' כמשמעותו בחוק, אלא ל'ידע' שאין חובה חוקית למוסרו".

לפי היחידה הממשלתית לחופש המידע, "השאלה ששאלתם 'האם קרב היריות שהתחולל כביכול ביום 14 במאי 2018 ואשר עליו דווח התקיים או לא?' אינה מתייחסת ל'מידע' הקיים 'פיזית' כמו מסמכים, פרוטוקולים, הקלטות וכדומה, אלא נוגעת לשיקולים, מחשבות, דעות ושאר ידיעות שהן בגדר 'ידע'".

לוסטיגמן מנסה מאז לשכנע את היחידה שהשאלה בנוגע לקיומו של הקרב אינה בקשה ל"ידע", אלא למידע שכבר קיים. היא אומרת: "הם עוברים על חוק חופש המידע. זה מידע שקיים ולא ידע שצריך לייצר. ברגע שהטיפול עבר ממצ"ח למנגנון התחקור המטכ"לי זאת שאלה אם יש להם את המידע האם היה קרב או לא, אלא שהם לא מוכנים למסור אותו".

לוסטיגמן אף פנתה למבקר המדינה כדי להתלונן על הטיפול מצד הצבא בבקשות חופש המידע שהגישה, וביקשה בדיקה בנוגע לפשר העיכוב והכשלים, בדגש על חוסר השקיפות באשר להתקדמות בטיפול בעניין החמור. ממשרד המבקר נמסר לה כי "העניין בטיפול".

בפברואר השנה התגייסו לעזרה שמונה פרופסורים – רחל אליאור (אמריטה, האוניברסיטה העברית), יורם בילו (אמריטוס, האוניברסיטה העברית), אבנר בן-עמוס (אוניברסיטת תל אביב), עמירם גולדבלום (אמריטוס, האוניברסיטה העברית), ורוניקה כהן (האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים), משה מעוז (אמריטוס, האוניברסיטה העברית), ישראל צ'רני (האוניברסיטה העברית) ועוזי סמילנסקי (מכון ויצמן) – ופנו למבקר המדינה בבקשה שיבדוק את התנהלות דובר צה"ל.

בפנייתם ציינו הפרופסורים כי הם קראו את התחקיר של ברדין, ש"מעורר ספקות שמא ההודעות של דובר צה"ל, כאילו שמונה פלסטינים חמושים התקיפו חיילים מיחידת מגלן ב-14 במאי 2018 ליד הגבול של רצועת עזה, אינן אמיתיות. המסמך מציע שייתכן שההתקפה כלל לא קרתה, אלא שהסיפור נוצר על ידי הדובר ביחד עם קצינים ממגלן".

עוד מציינים הפרופסורים במכתבם כי "קשה להאמין שצה"ל המציא קרב שלם בדיוני, אולם אם בכל זאת סיפור הקרב האמור אכן היה שקרי, אז זו היתה עבירה שערורייתית על הציפיה של צה"ל שחיילים וקצינים ידווחו אמת". החותמים קובעים כי "אין לנו אפשרות לשפוט אם הקרב המדווח התקיים. הופנו לדובר שאלות שאמורות לגלות אם הקרב התקיים או לא, אולם הדובר סירב שוב ושוב להשיב. לכן אנו פונים אליך, מכיוון שלך היכולת לקבל את כל התשובות בקלות". ממשרד המבקר לא התקבלה תגובה לפנייה עד מועד כתיבת שורות אלה.

לוסטיגמן אומרת כי דרך התלאות שהיא וברדין עברו וממשיכים לעבור היא "ניסיון לייאש את ברדין", וכי עולה ממנה "ריח רע של טיוח. ברור שזמן רב כל כך מהאירוע היכולת להגיע למסקנות פוחתת משמעותית ואף נעלמת".

בתשובה לשאלה מדוע הוא לא מתייאש, אומר ברדין: "זה מפריע לי. אם בצבא עושים דבר כזה, צריך שמישהו יביא את זה לידיעת הציבור. זה מקרה די קיצוני, אבל יכול להיות שעושים את זה כל הזמן. הרגשתי לא טוב לוותר. לא הייתי מוכן לקבל שמי שיש לו כוח עושה מה שהוא רוצה, ושכל המערכת, כולל הפצ"ר ומצ"ח, מתיישרים אתם".

הוא גם לא מתכוון לוותר בקרוב. "אני מאמין שלא היה קרב. אני רק מחכה לתשובה לשאלה הפשוטה הזאת, אם היה קרב או לא. יש להם דבר פשוט שנקרא יומן מבצעים, אפשר לראות שם מה קרה, שחור על גבי לבן".

אז מה קרה ב-14 במאי 2018?

גם יותר משנתיים אחרי האירוע, עדיין קשה להבין מה בדיוק התרחש באותו יום ב-14 במאי 2018. מדיווחים של שני ארגוני זכויות אדם עולה כי כן התבצע ירי כלשהו על ידי לפחות חמוש אחד לעבר החיילים במקום שבו פירסם דובר צה"ל כי התנהל "קרב".

על פי מאגר המידע של ארגון בצלם, ידוע על 21 הרוגים במוקד ההפגנה הזה, בהם שני קטינים ופרמדיק אחד, וכן ידוע כי לפחות חמוש אחד ירה לעבר חיילים באותו אירוע.

הפגנות בגדר בין עזה לישראל, 14 במאי 2018 (צילום: מוחמד זאנון/ אקטיבסטילס)

הפגנות בגדר בין עזה לישראל, ב-14 במאי 2018 (צילום: מוחמד זאנון/ אקטיבסטילס)

כאמור, שמו של האדם שכרטיס ביטוח הבריאות שלו הופיע בתיעוד של דובר צה"ל – תאמר פרוק צובחי אבו ע'בן – אינו מופיע ברשימת ההרוגים מאותו יום (את רשימת ההרוגים ניתן למצוא באתר בצלם, באמצעות חיפוש "בית הקברות המזרחי").

דו"ח של ארגון Human Rights Watch לגבי אותו יום מאשר כי קבוצה של ארבעה חמושים ניסתה לתקוף כוחות ישראליים על ידי התקדמות לגדר הראשונה (מהצד העזתי), וחיילים שהוצבו בערך 80 מטר מהם פתחו עליהם באש והרגו אותם. אדם אחר ציין כי ראה חמוש אחד, אך אנשי חמאס ביקשו ממנו לא לפתוח באש מחשש לירי מהצד הישראלי.

גם ועדת הבדיקה של האו"ם להפגנות השיבה מצאה שהיה ירי פלסטיני באותו אירוע (עמוד 127): "הוועדה צפתה בווידאו שבו אדם בבגדים אזרחיים, שעמד לצד קבוצת גדולה של מפגינים שעודדו אותו, פתח באש מרובה לכיוון הצד הישראלי של גדר ההפרדה (כשהוא עומד) כ-50 עד 70 מטר מהגדר…לא ברור אם הוא היה חלק מקבוצה של חמושים".

על פי תיעוד של ההפגנות, וגם מצפיה בהן מהצד הישראלי, ניתן לראות כי לא פעם מפגינים פורשים מהקבוצה המרכזית ומתקרבים לגדר בניסיון לפגוע בה או לזרוק אבנים לעבר החיילים. פעמים רבות מדובר ביוזמה ספונטנית של חלק מהמפגינים ולא באירוע מתוכנן. האם ייתכן שבדובר צה"ל לקחו אירוע שקרה, ניפחו אותו והציגו אותו בצורה שונה מכפי שקרה? זה בדיוק מה שברדין מנסה להבין מאז ועד היום, ללא הצלחה.

פנינו לדובר צה"ל ושאלנו אם הם מאשרים שכל המידע שפורסם בהודעה המקורית, שהתפרסמה יום לאחר האירוע, הוא אכן נכון. לא קיבלנו תשובה לשאלה הזאת,  וגם לא לשאלה אם התקיים קרב או לא.

במקום זה, מסרו מדובר צה"ל כי "כפי שנמסר למר ברדין ובאת כוחו כמה פעמים בעבר, אירוע הירי המדובר מיום 14 במאי 2018 מתוחקר על ידי מנגנון התחקור המטכ"לי. זאת במסגרת תחקור פעילות כוחות צה"ל לאורך המכשול הביטחוני עם רצועת עזה החל מיום 30 במרץ 2018. אירוע הירי הספציפי לא נחקר במצ"ח.

"יובהר כי עדותו של מר ברדין התייחסה לפרסומים ביחס לאירוע, מבלי שהיה ברשותו מידע בלתי אמצעי על האירוע עצמו. מכל מקום, לאחר בחינת העדות והחומרים שצורפו לה, נמצא כי היא כשלעצמה אינה מצדיקה פתיחה בחקירה. העדות וכלל החומרים הועברו כאמור לבחינת מנגנון התחקור המטכ"לי המתחקר את האירוע. תחקור המנגנון טרם הסתיים ובסיומו יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אין עיסה שהוא לא בוחש בה. מוחמד בן זאיד עם נשיא ארה"ב, דולנד טראמפ (דוברות הבית הלבן)

אין עיסה שהוא לא בוחש בה. מוחמד בן זאיד עם נשיא ארה"ב, דולנד טראמפ (דוברות הבית הלבן)

כדאי לשליט האמירויות ללמוד מהעבר: רומן עם ישראל נידון לכישלון

מוחמד בן זאיד הוא מנהיג עם שאיפות מרחיקות לכת. כעת הוא מנסה לבסס את מעמדו באמצעות קשריו עם ישראל, אלא שההיסטוריה מראה שהתקרבות לישראל היא מתכון לכישלון עבור כל מדינה ערבית, ורעל לאזור כולו  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf