רדיפה פוליטית: האוניברסיטה העברית נגד סטודנטים פעילים

האם האוניברסיטה העברית בירושלים מבצעת רדיפה פוליטית אישית כנגד סטודנטים פלסטינים הלומדים בה?

בסוף חודש ספטמבר קיבלו שניים עשר סטודנטים באוניברסיטה הודעה מלשכת המזכיר האקדמי, בה נמסר שדיקן הסטודנטים, פרופ׳ אודי שביט, הגיש תלונה כנגדם בגין השתתפותם "בהפגנה בלתי מאושרת ובניגוד לתקנון" (כלשון ההודעה) שהתקיימה בתאריך 10.6.2014. בהודעה נמסר שלשכת המזכיר ממתינה לתגובות הסטודנטים בטרם תחליט באם להעמידם לוועדת משמעת. לסטודנטים ניתן פרק זמן של שבוע ימים בלבד להגיב לטענה זו. גוף התלונה מעולם לא הובהר לסטודנטים. במידה ויופעלו איומי ההעמדות בפני ועדות המשמעת, הסטודנטים עלולים להיות מושעים או מורחקים מהלימודים.

האירוע התקיים על רקע שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים. באותה תקופה התקיימו אירועי מחאה והפגנות במקומות שונים בארץ ובעולם. באירוע המדובר לא התקיימה הפגנה. מספר מצומצם של סטודנטים נאספו באופן ספונטני מחוץ לרחבת "הפורום" בקמפוס הר הצופים וביקשו להביע תמיכה בשובתי הרעב וסולידריות עם העצורים המנהליים.

> עזה: ילד נהרג מנפל שהתפוצץ, ההרוג העשירי מאז צוק איתן

"זו לא הייתה הפגנה, ממש לא", מספר ח׳ליל גרה, 22, סטודנט לפילוסופיה ומדעי המדינה ואחד הסטודנטים המאוימים בפרשה. "אין לי מושג מי ארגן את זה. זו הייתה ככל הנראה התאספות ספונטנית של כמה אנשים שבאו למחות כנגד התנאים בהם מוחזקים העצירים המנהליים הפלסטינים וכדי לתמוך בשביתתם (שביתת רעב שהתקיימה אז. ר.י.)".

לטענת הסטודנטים במהלך האספה הם לא ידעו שהאירוע אינו מאושר ומהווה עבירה על התקנון. "אנשי הביטחון של האוניברסיטה הגיעו ותחמו אותנו בשטח קטן מחוץ לכניסה לקמפוס. הם לא הודיעו לנו שהפעילות לא חוקית, ממש להיפך. העובדה שהם תחמו אותנו, איפשרו לאסיפה להימשך ואף אפשרו לסטודנטים נוספים להצטרף, יצרה רושם של אירוע חוקי ומאושר לגמרי", אומר גרה ומדגיש: "האוניברסיטה טענה רק מאוחר יותר שבתאריך בו התרחש האירוע, עברנו על התקנון ושהאירוע לא היה מאושר".

האוניברסיטה העברית עמדה במוקד מספר אירועים הקשורים להגבלת חופש הביטוי של הסטודנטים הפלסטינים בעבר. גרה, כמו סטודנטים אחרים מרגיש שמדובר בהתנכלות: "מה שקרה כאן הוא המשך ישיר של השנתיים האחרונות. גם לאחר פעילות תרבותית שתא בל"ד קיים בקמפוס בהדסה ביוני 2013, האוניברסיטה החליטה שהיו עברות על התקנון והעלילה האשמות כנגד התא. הם אמרו שחנין זועבי נאמה ללא אישור מוקדם, מה שהיה לגמרי לא נכון, היא בכלל לא דיברה. הם פשוט המציאו עילה כדי להקפיא את התא".

"זה לא נגמר אז,״ גרה ממשיך. "בהפגנה נגד גיוס הנוצרים לצבא שהתקיימה ברחבת הפורום לפני כמה חודשים (קמפוס הר הצופים. ר.י), אבטחת האוניברסיטה הזמינה משטרה, שהגיעה בכוחות גדולים יחד עם לא פחות ממסתערבים, ממש ככה. סטודנטים גם סיפרו שהם ראו את אנשי האבטחה שמים כובעים כחולים עליהם רשומה המילה Security לסטודנטים יהודים שעמדו והפגינו מולנו. באותה הפגנה נעצרו שלושה סטודנטים, ביניהם אני, לאחר שהמשטרה והביטחון הפעילו אלימות רבה".

> איך אמא וארבעה ילדים מתים לא מעניינים את התקשורת הישראלית

מעבר מהתנכלות לתאים להתנכלות אישית

לריהאם נסרה, 24, סטודנטית למשפטים שנה ד׳ ואחת הסטודנטיות המאוימות, אין בכלל ספק: "מדובר באסטרטגיה חדשה", היא מבהירה. "מה שבאמת חדש כאן זה התלונות האינדיבידואליות שהדיקן הגיש. עד עכשיו, הוגשו תלונות רבות כנגד התאים הפלסטינים, שגררו הקפאות של מספר תאים לתקופות זמן שונות. בל"ד הוקפאו, חד"ש נרדפו ואוימו לא פעם ולא פעמיים, והסטודנטים הפלסטינים המשיכו בפעילותם הפוליטית במסגרת התאים".

לשאלתי מה ההבדל בין תלונות כנגד תאים פוליטיים לבין תלונות אינדיבידיואליות המוגשות לסטודנטים, היא עונה: "הבדל גדול. האוניברסיטה ראתה שהתאים ממשיכים לתפקד והסטודנטים ממשיכים להפגין, אז היא פשוט עברה להרתעה אישית. הרי ידוע שההשלכות של העמדה לוועדת משמעת עלולות להיות הרסניות מבחינת הסטודנט. בהרבה מקרים זה יכול להיגמר בהשעיה, לימודים על תנאי או אפילו סילוק מלימודים. כשפוגעים בתא סטודנטיאלי, הפגיעה לא אישית אלא קולקטיבית. כנראה שהם חושבים שרדיפה אישית תרתיע יותר".

מה שמעורר תהיות אמיתיות בכל הסיפור הזה, הוא כיצד ידעה האוניברסיטה לזהות את אותם סטודנטים שנכחו בהתאספות ולהתחיל לפעול כנגדם. לנסרה יש הרגשה שהאוניברסיטה הפעילה שיטות רדיפה חדשות: "כנראה שהם באו מוכנים. אפשרו לנו להיות נוכחים, אפשרו לסטודנטים שסתם עברו באזור להצטרף, ואז התחילו לפעול בשיטות המזכירות יותר שירותי מודיעין, שלא ממש מכבדות מוסד אקדמי, כדי לזהות אותנו.

"ואתה יודע מה? מתוך 16-17 הסטודנטים שנכחו באותו יום, הוגשו תלונות כנגד 12 סטודנטים מהאוניברסיטה, כלומר נגד רוב האנשים שהיו שם. שאר הנוכחים היו כנראה ממכללות או לא סטודנטים, כלומר אנשים שהאוניברסיטה לא יכולה לרדוף. זה בהחלט יכול להראות כניסיון להפיל סטודנטים תמימים במלכודת. כנגד התא של אם תרצו, שכבר הוכרו כתנועה גזענית בבית משפט ישראלי ושפעיליהם קוראים קריאות גזעניות בעליל בזמן ההפגנות המתקיימות מול פעילויות של תאים ערבים, לא ננקטים שום אמצעים".

יש לציין שלסטודנטים לא נמסר עדיין על מועדים לוועדות משמעת על ידי המזכירות האקדמית.

אופן התנהלות האוניברסיטה מעלה תהיות רבות. לאחרונה אנו עדים לשלל אירועי רדיפה של סטודנטים ערבים במוסדות אקדמיים ישראלים. אולם במקרה הנ״ל, לפחות לפי דיווחי הסטודנטים, המעבר מאיום על גוף פוליטי לאיום ישיר על עתידם האקדמי של הסטודנטים מסתמן כחשוך ומנוגד לערכי חופש הביטוי והמחאה. אין ספק שהפרשה הזאת לא תועיל הן למוניטין של האוניברסיטה העברית והן לאקדמיה הישראלית על רקע הקולות הגוברים בעולם להחרמתה.

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "הסטודנטים זומנו לוועדת משמעת מאחר שקיימו הפגנה ללא קבלת אישורים כנדרש על פי תקנון האוניברסיטה, דבר המהווה עבירה על תקנון המשמעת של האוניברסיטה. האוניברסיטה מתייחסת לכל הסטודנטים בשוויון מוחלט ודורשת מכל ציבור הסטודנטים לכבד את תקנוני האוניברסיטה. ככל שיימצא סטודנט שבוחר להפר הוראות התקנונים, ינקטו נגדו אמצעי משמעת ללא כל קשר להשתייכותו הלאומית, דתית או אחרת".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.