newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גם את מעט ההגנות על הפלסטינים, הממשלה החדשה תבטל

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית כולל עשרות סעיפים הנוגעים לגדה המערבית, שלפיהם ממשלת ישראל ה-37 מתכוונת לספח את השטח הכבוש באופן רשמי ומלא

מאת:
הממשלה ה-37 בתמונה קבוצתית בבית הנשיא בירושלים, ב-29 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ממשלה מבשרת רעות לבני ובנות אדם רבים שתחת שליטתה. הממשלה ה-37 בתמונה קבוצתית בבית הנשיא בירושלים, ב-29 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ממשלה חדשה קמה בישראל, אך במקום להביא עמה בשורה של תקווה, היא מבשרת רעות לבני ובנות אדם רבים שתחת שליטתה. בשטף הדיווחים והפרשנות על השפעת ההסכמים הקואליציוניים עבור ציבורים וקהילות שונים, הגורל המר הצפוי לפלסטינים והשינוי הדרמטי שמתוכנן במבנה השליטה והמשטר הישראלי בגדה המערבית נדחקים מעט לאחור. אך ההסכמים שאפשרו את הקמת הממשלה החדשה חושפים תמונה מבהילה בנוגע לכוונותיה לגבי הגדה המערבית.

מעשרות הסעיפים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית הנוגעים לגדה המערבית עולה, כי הממשלה החדשה מתכוונת להחיל את הריבונות הישראלית בגדה המערבית, ובכך להשלים את סיפוח הגדה המערבית לישראל באופן רשמי ומלא (דה יורה). בסעיף 118 בהסכם כתוב במפורש: "לעם ישראל יש זכות טבעית על ארץ ישראל. לאור האמונה בזכות האמורה ראש הממשלה יוביל לגיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש". לצד סעיף זה, מסתתרים שורה ארוכה של סעיפים, שיישומם יוביל את ישראל לביסוס ריבונותה בשטחי C של הגדה, ולקיבוע נוכחותה שם.

מובילים את הרשימה הכפפת המינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים לשר הנוסף במשרד הביטחון (מטעם הציונות הדתית); הוצאת הייעוץ המשפטי לממשל הצבאי מידי הצבא, והעברתו למינהלת שתוקם בתוך משרד הביטחון כך שהיועץ יהיה כפוף לשר הנוסף – מה שמייצר אצל היועצים המשפטיים חובת נאמנות לאזרחי ישראל, ולא לאוכלוסייה המקומית כמתחייב מהדין הבינלאומי; הרחבה שיטתית של החלת החוק הישראלי על המתנחלים באמצעות צווי אלוף; חידוש מרשם המקרקעין בגדה, שהוקפא מאז כיבושה ב-1967; וכמובן הכשרה של כל המאחזים הבלתי חוקיים, החוות החקלאיות, השכונות וההרחבות.

בנוסף לכל אלה, הוסכם להקים משרד למשימות לאומיות בראשות אורית סטרוק מהציונות הדתית, שיחליף את משרד ההתיישבות, תוך הגדלה משמעותית של סמכויות המשרד ושל התקציב העומד לרשותו. הציונות הדתית תחזיק גם בראשות ועדת חוקה, חוק, משפט ושירותי דת, מה שיעניק לה כוח רב מאוד מכיוון שרוב החקיקה בכנסת עוברת דרכה; נציג הציונות הדתית גם יעמוד בראשות ועדת המשנה לענייני יו"ש במשרד הביטחון, תפקיד שמשמעותו מכפיל כוח לאידיאולוגיית הנצחת הנוכחות הישראלית בגדה ולשאיפות הסיפוח.

כמו כן, שרים ממפלגת עוצמה יהודית יקבלו את הסמכות על הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר, הסיירת הירוקה והרשות לאכיפה במקרקעין – כולן יחידות שהשפעתן רבה על התרחבות התנחלויות ומאחזים והגבלת בנייה פלסטינית בגדה המערבית.

גם השליטה על עיצוב הנרטיב ההיסטורי והזיקה לאדמות הגדה הובטחה בהסכמים: רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרי מורשת יעברו לסמכות שר המורשת ממפלגת עוצמה יהודית, ויעניקו כלים רבי עוצמה (יהודית) לחיזוק נרטיב יהודי-ציוני ולמחיקת הזהות הפלסטינית מהמרחב.

יש לנו אחריות לא רק על גורלנו

כל הצעדים האלה נועדו לבסס, להרחיב ולקבע את השליטה הישראלית בגדה המערבית, ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד ובלתי נבדל ממדינת ישראל הריבונית. כדי להבטיח ולבצר את השליטה בשטח, שלל סעיפים בהסכמים עוסקים בהזרמת תקציבי עתק לשטחים – כולל תוכניות חומש לפיתוח והעצמה של התנחלויות; הטבות מס; קידום תוכניות "לחיזוק ההתיישבות"; הסרת חסמים לבנייה; הקמה של התנחלויות חדשות ועוד ועוד.הממשלה החדשה מתכוונת לעודד ישראלים נוספים לעבור להתגורר בשטח הכבוש, תוך הפרת האיסור לעשות כך לפי הדין הבינלאומי.

ישראל מעולם לא החילה את ריבונותה בגדה המערבית, למעט בירושלים המזרחית. השטח נתון תחת שליטתה הצבאית, ונחשב מבחינתה, כמו גם מבחינת הקהילה הבינלאומית, כשטח שאינו חלק ממדינת ישראל. סיפוח שטח שנכבש במהלך סכסוך מזוין לשטחה של המדינה הכובשת אסור על פי החוק הבינלאומי, הקובע כי השטח הכבוש יוחזק באופן זמני תחת משטר של כיבוש, עד שיבשילו התנאים להשיבו בהסכם.

סוג משטר הסיפוח שמתכננים לנו ראש הממשלה ושריו רומז על העמקת האפליה בין הישראלים לפלסטינים המתגוררים בשטחי הגדה המערבית, ועל ביסוסו של משטר אפרטהייד, שתכליתו שימור עליונותם של הישראלים-היהודים ונחיתותם של הפלסטינים תושבי המקום.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חמוש בסמכויות נרחבות מקודמיו במשרד, יהיה ממונה על משטרת מחוז ש"י, האמונה על אכיפת החוק בגדה ועל טיפול בתופעת אלימות מתנחלים. השר בן גביר יוכל להתערב במדיניות החקירות של המשטרה, ולקבוע את סדרי העדיפויות בחקירה והעמדה לדין. כלומר, הוא יוכל להעניק חסינות מלאה (עוד יותר מזו שכבר כך ניתנת) למתנחלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם, באמצעות קביעה כשמדובר בעבירות שאינן בראש סדר העדיפויות לאכיפה. בנוסף, ההסכם עמו קובע כי הוא יבחן את הוראות הפתיחה באש של המשטרה ויוכל לשנותן.

עוד לפי ההסכם עם בן גביר, חיילים שפוגעים בפלסטינים נהנים מחסינות רחבה, אם לא מוחלטת, מפני העמדה לדין. גם כיום פחות מאחוז אחד מהתלונות שהוגשו נגד חיילים בגין פגיעה בפלסטינים מגיעות לכדי הגשת כתבי אישום, והעונשים, במקרים הספורים של הרשעה, הם מגוחכים. ההסכם הקואליציוני מבקש לעגן חסינות רחבה לחיילים מפני הליכים פליליים בגין עבירות שביצעו – הן בפועל והן ברמה ההצהרתית.

מלבד העובדה שחסינות כזו תביא בהכרח להתגברות הפגיעות בפלסטינים ותרע את מצב ביטחונם האישי, היא גם תיאלץ את הטריבונלים והערכאות הבינלאומיות לקבוע שישראל אינה רוצה ואינה מסוגלת לחקור את עצמה. כשברקע מתקיימת חקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, הגברת החסינות לחיילים ולמפקדים היא שינוי מגמה מבחינת ישראל, שעד כה טיפחה את מערכת אכיפת החוק הצבאית לטובת מראית עין של מנגנון שמטרתו להבטיח אחריותיות, חקירת חשדות ומיצוי דין.

את הביקורת על הנעשה בשטחים ועל הפרות זכויות האדם בהם עתידה הממשלה החדשה להשתיק באמצעות חוק שיטיל מס על ארגוני זכויות האדם, ובכך יפגע ביכולתם לפעול ועלול אף להביא לסגירתם. החלשתם הגורפת של הגורמים הבולמים והמאזנים בתוך המערכת השלטונית, באמצעות חיקוק פסקת ההתגברות, החלשת בג"ץ, הפיכת היועמ"שים למשרות אמון הכפופות לדרג הפוליטי וכו', תסגור את הדלת בפני ביקורת שיפוטית על פעולות הממשלה ושלוחיה בשטחים, ותשאיר את הפלסטינים ללא הגנה (ולו מעטה ומוגבלת מאוד, כפי שניתנת היום) מפני פגיעות שרירותיות ובלתי סבירות מצד השלטון.

ציבורים, קבוצות ויחידים רבים בישראל עומדים להיפגע פגיעות בלתי מבוטלות במהלך כהונתה של הממשלה הזו, אולם חשוב לזכור שהפלסטינים אינם אזרחי ישראל, אלא נתינים שלה. לצד הפליטים ומהגרי העבודה, הם הציבור נטול ההגנות והחשוף ביותר למעשים שרירותיים של הממשל. הם גם אינם שותפים לבחירתה של הממשלה הנוכחית, משום שאינם זכאים להצביע בבחירות.

לסיפוח והרחבת ההתנחלויות אין רק משמעות גיאו-פוליטית. הכשרת ההתנחלויות והרחבתן, העברת המינהל האזרחי לידי בצלאל סמוטריץ' ויתר הצעדים שנמנו ברשימה זו ועוד רבים נוספים, יגרמו לפגיעה חמורה בזכויותיהם של הפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית. המשמעות המעשית היא גזל רחב היקף של אדמותיהם, פגיעה בחירותם, צמצום מרחב המחיה שלהם, ופגיעה משמעותית בביטחונם ובהגנה שהמדינה אחראית לספק להם.

ההתנגדות לממשלה החדשה אינה יכולה להיעצר רק בתחומי ישראל הריבונית. לנו, כישראלים השולטים על עם אחר עשרות שנים, יש אחריות לא רק על גורלנו, אלא גם על גורלם.

זיו שטהל היא מנכ"לית ארגון יש דין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

"תיעדתי הרבה הריסות בחיי. את הריסת ביתי לא הייתי מסוגל לצלם"

ביתו של הצלם, האקטיביסט והאמן עיד הדאלין באום אל ח'יר – כפר בדרום הר חברון שההתנחלות כרמל מקיפה כמעט מכל הכיוונים – נהרס בסוף יוני. "אני לא אוהב להכניס לראש של הבנות שלי מילים גדולות כמו גזענות ואפרטהייד, אבל זאת המציאות"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf