בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש

מהדגלים השחורים עד העצמאים, ממחאה נגד הממשלה "המנותקת" עד הפגנת גולשים, ממורות עד הפגנות אחד במאי. דווקא בימים של סגר, הציבור יוצא להפגין בדחיפות שלא נראתה בעבר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מיום חמישי עד מוצאי שבת הצלחתי לספור כ-24 הפגנות, משמרות  ואירועי מחאה שונים נגד מדיניות הממשלה: ממחאת "הדגלים השחורים", עד המורות, העצמאים, ואפילו הגולשים, שלא לדבר על אירועי האחד במאי. צמיחה אקספוננציאלית של מחאות בזמן הקורונה.

מחאת המורות בכיכר הבימה, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת המורות בכיכר הבימה, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

"הדגלים השחורים" קיימו ביום חמישי לא פחות משלושה אירועים: אחד מול בית המשפט העליון, שני מול הכנסת ושלישי מול בית ראש הממשלה. גם עובדים במכוני כושר הפגינו מול בית ראש הממשלה.

בתל אביב מורות קיימו עצרת בכיכר הבימה, ובכיכר רבין התקיימה מחאת העצמאים בהשתתפות כ-1500 מפגינים. לפני כן התקיימה בכיכר רבין מחאה נפרדת של גננות של הגיל הרך (אפס עד שלוש).

donate

למחרת, ביום שישי, הגלשנים קיימו מחאה בחוף הרצליה, ובמחאה נפרדת הוצבו מקררים ריקים בכיכר הבימה בתל אביב. ביום שישי חל גם האחד במאי, ובמהלכו התקיימו אירועי מחאה בתל אביב ,ירושלים, חיפה ונצרת. היום, שבת, צפויות להתקיים שתי הפגנות במקביל: התנועה לאיכות השלטון תפגין בכיכר רבין ובגן צ'רלס קלור יפגינו ארגון עומדים ביחד ויחד עם ארגונים נוספים תחת הססמה "העם נגד המנותקים". "עומדים ביחד" יקיימו היום אירועים גם בחיפה, ירושלים, כפר קאסם, באר שבע ואילת, ובמקביל "הדגלים השחורים" יקיימו חמש משמרות מחאה בצמתים ברחבי הארץ.

למחאה בגן צ'רלס קלור הגיעו מאות מפגינים והם קוראים קריאות נוסח "למובטלים למובטלות – מאה אחוז ולא פחות", ו"התשובה למגפה, מדינת הרווחה". סיקור מלא שלה ניתן למצוא כאן. 

הפגנת "העם נגד המנותקים" בגן צ'רלס קלור בתל אביב, 2.5.2020 (צילום: אורן זיו)

הפגנת "העם נגד המנותקים" בגן צ'רלס קלור בתל אביב, 2.5.2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת הדגלים השחורים מול הכנסת, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת הדגלים השחורים מול הכנסת, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת הגולשים בהרצליה, 1 במאי 2020

מחאת הגולשים בהרצליה, 1 במאי 2020

מחאת האחד במאי בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, 1 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת האחד במאי בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, 1 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

לא קל למצוא קו אחד שמחבר בין כל ההפגנות, ולפעמים גם בתוך המחאות עצמן. המחאות החברתיות מתרכזות בדרישה להתערבות ממשלתית כדי להציל אנשים שאיבדו את עבודתם ופרנסתם בעקבות הקורונה. מחאת הדגלים השחורים מתרכזת באיום על הדמוקרטיה. אבל נראה שהעובדה שאנשים רבים יושבים בבית ולא יוצאים לעבודה מצד אחד, והתחושה שהממשלה מנצלת את הקורונה לצעדים אנטי חברתיים ואנטי דמוקרטיים היא כנראה מה שדוחפת את האנשים לרדת לרחובות בדחיפות שלא הכרנו כמוה בעבר.

מה שמשותף לכל המחאות הוא הניסיון ליצור תרבות מחאה חדשה, ששומרת גם על הבריאות. הסימנים על הרצפה הפכו לסימן ההיכר של ההפגנות. בכיכר רבין עיריית תל אביב הדביקה מדבקות ועליהן נכתב "שומרים על הדמוקרטיה, שומרים על הבריאות". גם הקריאות של המשטרה ושל המוחים עצמם ללבוש מסכות ולשמור על מרחק כבר הפכו לפס קול מוכר של המחאות השונות.

מחאת הדגלים השחורים, לדוגמה, חרגה כבר מזמן ממחאה "נגד השחיתות". "אנחנו רוצים לבנות דמוקרטיה אמיתית, לא רק יהודית, לכל האזרחים בישראל", אמרה לי מפגינה בשם חניתה מול הכנסת. מפגינה בשם מרים, שהפגינה בפתח תקווה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה במשך שלוש וחצי שנים הוסיפה: ״צריך לחיות עם הערבים בשלום, מי הרופאים בבתי חולים? מי נהגי האוטובוס? ברגע שאתה מנדה אוכלוסיה שלמה, אתה לא דמוקרטיה".

באירוע העצמאים בכיכר רבין הדרישה העיקרית היתה לסיוע הכלכלי שהממשלה צריכה לתת לעובדים שאינם שכירים. בקהל ניתן היה למצוא מגוון אנשים: מסעדנים, גגנות, אמנים, רקדנים, מצילים בבריכות, מאמני כושר ועוד ועוד.

מחאת העצמאיים בכיכר רבין, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת העצמאיים בכיכר רבין, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת העצמאיים בכיכר רבין, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

איציק, שעובד כליצן רפואי כ-35 שנה, סיכם את הדרישה של רבים מהמפגינים: ״אני לא רואה עתיד, אוכל להמשיך לשרוד עוד שבועיים, אבל בטוח לא חודש. כל השנים שילמתי מס הכנסה וביטוח לאומי בזמן, אני דורש מהממשלה לבוא לקראתנו להשוות את הזכויות שלנו לשכירים, שגם אנחנו נוכל לבוא לחתום אבטלה. אף פעם לא הייתי הליצן הבוכה. היום ציירתי בפעם הראשונה דמעה, כי אין לי ממה לשלם שכר דירה".

מחאת המורות בכיכר הבימה, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאת המורות בכיכר הבימה, 30 במאי 2020 (צילום: אורן זיו)

במחאת המורות, הסיסמא המובילה היתה האמירה של יונית לוי ולפיה המורות צריכות "להיכנס מתחת לאלונקה". האמירה הזו הופיעה על כמה שלטים. שלט אחר תפס את עיני – "זו(ם) לא חופשה" – תשובה לטענה שהלימוד מרחוק הוא לא באמת עבודה.

דניאל, מורה לחינוך גופני בתיכון, אמרה: ״אנחנו לא שונים מאף מגזר בחברה. מאוד קל לבוא ולדרוש ממי שמקבלות את השכר הנמוך במשק, מציבור ששמונים אחוז מהעובדות בו הן נשים שנמצאות כל השנה מתחת האלונקה, לשאת על כתפינו את הנטל הכלכלי של מדינה שלמה".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf