בישראל מעדיפים את "מחיר למשתכן" על המחיר לעובד המסתכן

בכל העולם, ענף הבנייה מוביל בתאונות העבודה ובהעסקת מהגרים. בשבדיה נתנו לעובדי הבניין להחליט על תנאי העבודה והיא מובילה בבטיחות. הגיע הזמן לאמץ את העיקרון גם בישראל, גם אם הוא ייקר את מחיר הדירות    

מאת:
השאירו תגובה
א א א

פקידי האוצר מאוד רוצים לשים קץ לגל מקרי המוות באתרי הבנייה. אך הדילמה, הו הדילמה: לפני כחודש (20.5.19) פרסמה לי ירון ב"הארץ", כי משרד האוצר ומשרד הביטחון מתנגדים למהלך שנועד למנוע תאונות בנייה מחשש שהוא יוביל לעלייה במחירי הדירות.

על פי המהלך המדינה היתה אמורה להתחייב – כמזמינת העבודה – לבחון את מידת ההשקעה של קבלנים בבטיחות ולשלם להם בהתאם. ואולם גם באוצר ואפילו במשרד הביטחון סירבו כנראה להתמודד עם האיום הגדול באמת, זה שמדיר שינה מסתבר גם משר הביטחון – הלחץ מצד ה"לקוחות" המבקשים דירות זולות.

כפי שנטען כאן לפני שבועיים, יש נתק בישראל בין ה"לקוחות" וה"אזרחים". ה"לקוחות" הישראלים מסרבים להסכים לכל עיכוב באספקה של מוצר שהם רוצים או להתייקרות שלו, גם במחיר שה"אזרחים" הישראלים יקבלו שירותי תחבורה ציבורית, רפואה או רווחה דלים. מחאת עובדים למען שירותי יסוד טובים יותר? לא כשהמונה של ה"לקוח" מתקתק. אז מהם חיי אדם מול חשש שמחירי הדיור ל"לקוחות" יתייקרו? המאבק בין ה"מחיר למסתכן" ל"מחיר למשתכן" הוא מאבק שתוצאותיו ידועות מראש.

משרדי האוצר והביטחון מתנגדים להחמרת כללי הבטיחות בענף הבנייה מחשש שיביאו לעליית מחירים. קריסת מנוף על בניין ברמת גן (צילום: פלאש 90)

משרדי האוצר והביטחון מתנגדים להחמרת כללי הבטיחות בענף הבנייה מחשש שיביאו לעליית מחירים. קריסת מנוף על בניין ברמת גן (צילום: פלאש 90)

שווה להתעכב לרגע על שיח הצרכנות הרווח כל כך, זה המייחל למחיר טוב ולהורדת "יוקר המחיה". חישבו כיצד היו מגיבים אנשי האוצר אם מועד קבלת המפתח לדירה היה מתעכב בגלל שביתת עובדי בניין שאינם מוכנים עוד לסכן את חייהם. האם גם אז הדרישה להשקעה בבטיחות "לא הייתה משתלמת?". שר השיכון היה מוחה על הכוח המוגזם שיש ל"וועדים החזקים בענף הבנייה", אך בה בעת תובע ממערכת הפקידות שלו למצוא פתרונות יצירתיים. בפועל אכן פועלי הבניין בישראל אינם שובתים בגלל הסיכון לחייהם. דו"ח הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה הציג את היקף השביתות בישראל ב-2018. "ליקויי בטיחות" אינם מופיעים כאחת העילות לשביתות. זו תמצית הסיפור. כוחם של עובדי הבניין לא ממומש.

ליצירת מאבק עובדים, שמתורגם לפעולות מחאה, נדרשת כמובן מעורבותם של ארגוני העובדים. לפני כחודש הציג כאן אסף בונדי סקירה מרתקת על הידרדרות מעמדם של עובדי הבניין בישראל ובה בעת על פעילותם הנמוכה של ארגוני העובדים לשם הגנה על העובדים. השאלה היא מדוע זה קורה. אין חולק כי "תפקידם ההיסטורי (והנוכחי!) של ארגוני העובדים הוא לייצג את העובדים הללו, להשמיע את קולם ולהיאבק בכל הכוח למען צורכיהם – הפרטניים אך בעיקר הקולקטיביים", כפי שכותב בונדי. אז כיצד גל ההתאגדויות של העשור האחרון פוסח דווקא על העובדים המאוימים ביותר?

כאן זה לא אירופה

תאונות בענף הבנייה אינן מחלה ישראלית. ענף הבנייה הוא הענף בעל שיעור תאונות העבודה הגבוה ביותר גם באירופה. פרופיל העובדים בענף הבניין במרבית מדינות אירופה אינו שונה מתמונת הענף בישראל: ייצוג נכבד למהגרי עבודה, בעיקר ממזרח אירופה. ההנחה המקובלת ביחס לעובדי הבניין באשר הם היא שמדובר בעובדים מוחלשים, זמניים, בני החלפה, שיחששו להתאגד, כל שכן כאשר הם ניצבים מול מעסיקים כוחניים שאינם מייחסים חשיבות יתרה לחייהם.

אולם כשבודקים כיצד נראים הדברים במדינות בעלות שיעור תאונות העבודה הנמוך ביותר מגלים שאפשר גם אחרת. בשבדיה, למשל, כששים אחוז מתוך כ-300,000 עובדי בניין – מאוגדים. גם מהגרי עבודה המועסקים על ידי חברות זרות זכאים לכל תנאי העבודה הקיימים בהסכמים הקיבוציים בענף. מהגרי עבודה המועסקים ישירות על ידי חברות שבדיות נהנים מתנאי שכר והגנה קיבוצית זהים לאלה של עמיתיהם השבדים.  לכוחה של העבודה המאורגנת יש ביטוי ישיר בסוגיית הבטיחות: האחריות לביטחון העובדים חלה על מזמין השירות. כלומר, אם הזמנתי שירותים מקבלן, ועובד נפצע במהלך העבודה, האחריות חלה עליי.

ובאשר לפיקוח על גהות בעבודה: בשבדיה העובדים הם שבוחרים את הפקחים, והפקחים מוסמכים להפסיק את העבודה במקרה הצורך. אם אכן הפקחים – שנבחרו כאמור על ידי העובדים – מחליטים להפסיק את העבודה בגלל ליקויי בטיחות, המעסיק מחויב להמשיך ולשלם לעובדים. במקרה שלא מונו פקחים, העובדים עצמם הם בעלי הסמכות להכריע בשאלות של בטיחות, כולל הפסקת פעילות באתר.

הבטיחות בענף הבניין היא בעיה כלל עולמית. פועלי בניין במסצ/וסטס בארה"ב (צילום: Paul Keheler, flickr, CC BY 2/0)

הבטיחות בענף הבניין היא בעיה כלל עולמית. פועלי בניין במסצ/וסטס בארה"ב (צילום: Paul Keheler, flickr, CC BY 2/0)

החקיקה הזו, המקדשת את ערך החיים ומעניקה גיבוי לארגוני עובדים, היא הנוסחה המעמידה את שבדיה (ולאחריה את נורבגיה ודנמרק שבהן יש חוקים דומים) כשיאניות הבטיחות בענף הבניין. רק חישבו על הפער שבין העובד ש"מוצא את מותו" באתר בנייה בישראל לבין עובד שניסיונו ואחריותו מאפשרים לו להשבית אתר בנייה מסכן חיים.

ואצלנו? בונדי מתייחס לקושי של ארגוני העובדים לספק הגנה לעובדי הבניין בישראל. יש להודות כי בתואר "ארגון עובדים" דבק רבב כשמדובר בעובדי בניין, לאחר שהמדינה נאלצה לפסול הסכם בין ההסתדרות הלאומית לבין חברות כוח האדם, המעסיקות מהגרי עבודה בענף הבניין. בהסכם נקבע כי שכר עובדי הבניין הזרים יהיה נמוך בהרבה משכר המינימום הענפי שנקבע בהסכם ותיק יותר של ההסתדרות הכללית. .

מעבר למקרה הזה, הניסיונות לאגד עובדים בענף הבנייה בישראל נתקלים בבעיה כפולה: מצד אחד, העבודה באתרי הבנייה מחולקת לקבלני משנה ולתת-קבלני משנה. כך נוצר קושי לייצר "יחידת מיקוח" של עובדים, כלומר כלל העובדים שסכסוך העבודה נוגע אליהם ושלגביהם ניתן יהיה לחתום על הסכם קיבוצי. "מגדל בבל", שיצר ענף הבנייה הישראלי, עשוי להציב מטאפורית שלושה עובדים על אותו הפיגום, כשכל אחד מהם מועסק על ידי מעסיק שונה. כך לא ניתן להתאגד.

לחילופין, עובד, שינסה להקים ועד עובדים בחברת בנייה אחת, יידרש על פי החוק להחתים שליש מעובדי הבניין בחברה על הצטרפותם לארגון העובדים. מדובר באלפי עובדים המפוזרים במאות אתרים. זה בזמן שכל עובד המוביל מהלך כזה מסומן מייד כבר החלפה בשל היוזמה הנועזת. בהקשר הזה, הטענה הליברטאנית ולפיה שליש מקבוצת העובדים לא יכולה לכפות על הרוב להתאגד נראית קצת מגוחכת.

אך לא רק קוטנן של "יחידות המיקוח" וחולשתם של הארגונים היציגים עומדים בדרכם של פועלי הבניין בישראל להתאגד. אין ספק שזהותם הפלסטינית של רבים מפועלי הבניין בישראל תורמת לעובדה שנושא ההתאגדות וליקויי הבטיחות לא נמצא בראש סדר העדיפויות. כל מקצוע במשק הישראלי שקולט לשירותיו עובדים לא-יהודים עובר במקביל "שינמוך" מקצועי בתנאי ההעסקה והמעמד החברתי. העובדים הלא-יהודים חוששים בדרך כלל להרים את ראשם מול המעסיק היהודי ולהתלונן על הפרת הסכמים או לדרוש את שיפור תנאיהם. השינמוך הוא אפקטיבי למעסיקים.

ואולם בשנים האחרונות קמו ועדי עובדים במקצועות "משונמכים" כאלה, שבהם עובדים ערבים אזרחי ישראל. כך, למשל, קרה בתחבורה הציבורית המופרטת, שבה יותר משליש מהנהגים אינם יהודים. אלא שבענף הבנייה מחצית מן העובדים הם פלסטינים מהגדה המערבית העובדים ללא רישיון עבודה. ההסתדרות הכללית לא מספקת הגנה למי שאין ברשותו רישיון עבודה. כל עובד שינסה להתאגד (גם בארגוני עובדים אחרים) יגלה כי המעסיק ישמח לחשוף שהוא עובד לא-חוקי.

אז במציאות שבה משרד האוצר ומשרד הביטחון הגדול במזרח התיכון חוששים מאימת ה"לקוחות", חיי עובדים שווים כקליפת השום, והתאגדות עובדי הבניין נתפסת כאיום על פרנסת העובדים. רק הקלה על יכולת ההתאגדות של הפועלים בענף הבנייה ורק הרחבת האפשרות להקים ועדי עובדים – ישאירו את עובדי הבניין שלמים ובריאים על הקורות. כן, אולי גם במחיר עלייה קלה במחירי הדירות.

יניב בר אילן הוא דובר ארגון "כוח לעובדים" 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

הגברים בוכים בפייסבוק, וצוקרברג מתגייס להגנתם

בעוד נשים נלחמות על זכותן לחיים ולהגנה מאלימות מינית, גברים נאלצים להילחם על זכותם לא להיעלב. זהו מאבק עיקש, שכולל שעות של לחיצה על "דווח על תגובה זאת". מרגש לראות שבהנהלת הרשת החברתית השכילו לזהות את האוכלוסייה שהכי זקוקה להגנה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf