"ברע"מ לא מבינים את עקרונות הפעילות הפוליטית"
דבריו של מנסור עבאס על חוסר יכולתן של מפלגות ערביות להשפיע על סוגיות חוץ וביטחון בישראל, עוררו סערה ברחוב הערבי. בתוך רע"ם נשמעים קולות שטוענים כי אין הצדקה כלל לכניסה של מפלגה ערבית לקואליציה. ובמשותפת אומרים שהדברים פשוט לא נכונים עובדתית
סבב המלחמה האחרון הותיר אחריו 45 הרוגים וכ-360 פצועים, הרס רב בעזה ונזקים קלים בישראל. אבל הדבר העיקרי שהיה שונה הפעם מסבבים קודמים – פרט לעובדה שישראל היתה זו שהתחילה במבצע, שלא כתגובה על הפצצות מצד הפלסטינים – הוא שזו מלחמה ראשונה של קואליציה שכוללת מפלגה ערבית-אסלאמית, גם אם זו רק ממשלת מעבר.
העומד בראשה של המפלגה הערבית-אסלאמית הזאת, ח"כ מנסור עבאס, השמיע עמדה חריגה, שלא שמענו מפוליטיקאי פלסטיני. עבאס אמר בתגובה למלחמה כי "אין הבדל בין ימין לשמאל בישראל" בענייני חוץ וביטחון.
עבאס טען שלמפלגות הערביות אין השפעה על ההסלמה שמתרחשת ברצועת עזה, ו"מי שאומר אחרת, מוכר לאנשינו ולחברה שלנו אשליות". לדבריו, "הצגת הכנסת כזירה של מאבק לאומי היא טעות ואשליה", ולדברים כמו מחאה נגד המלחמה יש עוד זירות מאבק. "הכנסת היא רק לעבודה פרלמנטרית ולא לעמדות לאומיות", אמר. במקביל, הוא גינה את המלחמה וההרג, מבלי לפרט יותר.
הצהרות מסוג זה נשמעו אולי בעבר מערבים שתומכים במפלגות ציוניות ובמפלגות הימין ומקדמים את הנרטיב הישראלי – שמפריד בין הפלסטינים אזרחי ישראל לשאר העם הפלסטיני – כמו איוב קרא או יוסף חדאד. אבל כשפוליטיקאי ממפלגה לאומית פלסטינית אומר דבר כזה, זה אירוע חריג, שעורר לא מעט כעס ברחוב הערבי.
ברשתות החברתיות אנשים מתחו ביקורת על עבאס שלא הזכיר את ההרוגים והפצועים בעזה, ולא גינה את הרג הילדים וההרס, מה שלדברי מבקרים היה מביש מצד פוליטיקאי ערבי.
עוד טענו המבקרים שהצהרותיו של עבאס מצמצמות את תפקידו של הפוליטיקאי הערבי לסוכן שמקבל שירותים בתמורה להצבעה, לא יותר, ואינו מייצג בפרלמנט את המיעוט הילידי שקשור לעם הדורש את זכויותיו הצודקות.
השייח' איבראהים סרסור, מנהיג בתנועה האסלאמית הדרומית וחבר כנסת לשעבר מטעם רע"ם, מסכים עם עבאס בנושא השפעת הח"כים הערבים בענייני מלחמה וביטחון, אך חולק על הכדאיות של כניסה לקואליציה.
לדבריו, "זה אולי נכון במידה מסוימת, שהח"כים הערבים אינם יכולים להשפיע על מדיניות החוץ והביטחון הישראלית, אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שהשערה כזאת, שאולי נכונה, אינה יכולה להצדיק את הכניסה שלנו לממשלות בישראל, שידיהן ספוגות בדם העם הפלסטיני, שנוהגות בכיבוש אכזרי של מיליוני פלסטינים בגדה המערבית, בירושלים וברצועת עזה, ומיישמות שיטות אפרטהייד, אפליה גזעית ודיכוי לאומי נגד כ-1.8 מיליון פלסטינים אזרחי ישראל".
עוד אמר השייח' סרסור כי "המלחמה בעזה נפתחה על ידי ממשלת ישראל ללא סיבה, אחרי מעצר מנהיג הג'יהאד (באסם אל-סעדי) בג'נין בצורה משפילה. זה בגלל הבחירות בישראל, שבדרך כלל מגיעות עם ריח של דם פלסטיני".
סרסור, שהוא גם חבר במועצת השורא, מתח ביקורת גם על התגובות הפושרות של כמה מדינות ערביות: "מדינות ערב מגנות את התוקפנות הישראלית בעזה, מודאגות וקוראות לקהילה הבינלאומית להתערב ולהגן על הפלסטינים. אך הקהילה הבינלאומית 'יורקת' על הערבים, ותומכת – בעיקר ארה"ב ובריטניה – במה שמכונה זכותה של ישראל ל'הגנה עצמית'.
"לעם הפלסטיני, שנטבח על ידי המכונה הצבאית הישראלית וחייו נהרסים, אין ככל הנראה זכות להגן על עצמו במערכת הערכים המערבית הגזענית".
"אפשר לנצל את המצב הפוליטי כדי להשפיע"
גם ברשימה המשותפת מתחו ביקורת חריפה על דבריו של עבאס. ח"כ סאמי אבו שחאדה כתב בחשבון הטוויטר שלו ביקורת שכוונה לעבאס, ואמר ש"הוא טועה לחשוב שאפשר לנתק את הקשרים בעם הפלסטיני, ושיש אינטרס שמחייב אותנו לשתוק מול התוקפנות נגד עמנו בתמורה לפירורים".
מקור במשותפת אמר: "מבחינת עובדות, הטענה של מנסור עבאס אינה נכונה. בשנות ה-90, למשל, חד"ש והמפלגה הדמוקרטית הערבית השפיעו על סוגיית אבו-גנים, כשממשלתו של יצחק רבין החליטה לבנות התנחלות בג'בל אבו-גנים. כשהח"כים הערבים איימו לחזור מתמיכתם בממשלה, הממשלה חזרה בה מהפרויקט. ואנחנו מדברים פה על סוגיה ביטחונית.
"בנוסף, כשהצביעו בעד ההתנתקות מעזה, הח"כים הערבים אחמד טיבי, מוחמד ברכה ועזמי בשארה נשארו מחוץ למליאה, וחברי הליכוד שהתנגדו להתנתקות חשבו שהם יצביעו נגד, אבל הם הפתיעו ונמנעו וחלקם אף תמכו, מה שתרם להעברת ההחלטה.
"גם במאבק על חוק האזרחות, שהוא חוק ביטחוני, הרשימה המשותפת הצליחה להפיל אותו בפעם הראשונה במושב הזה. בפועל, אפשר לנצל את המצב הפוליטי כדי להשפיע על הנושאים האלה שמקדמים את עמדתנו הלאומית והעקרונית".
לדברי המקור, "נכון שעל יציאה למלחמה לא מצביעים בכנסת, אבל כשקואליציה מורכבת ממפלגות, כל חבר בקואליציה נושא באחריות לכל מלחמה וכל תהליך מתוך האחריות הקולקטיבית. וזה לא נכון שאחרי פיזור הכנסת אין קואליציה. ממשלת מעבר מייצגת קואליציה של מפלגות.
"זו פשוט התחמקות מאחריות. זה לומר – תעשו מה שאתם רוצים בעזה, ג'נין וחברון, אנחנו מתערבים רק בנושאי ביוב, רחובות ותשתיות. זה עיוות של עמדתו של חבר הכנסת הערבי, ואני חושב שיש קשר בינה לבין ההכרה ביהדות של ישראל. זו עמדה שקרית ומסוכנת".
חוקר החברה הערבית והאקטיביסט עו"ד עלי חיידר מסכים: "כל המפלגות המשתתפות בממשלה ובקואליציה נושאות באחריות הפוליטית והמוסרית למלחמה הזאת, למהלך שלה ולתוצאותיה. ההשתתפות שלהן נותנת לגיטימציה להסלמה מסוכנת, וזה דבר מובן בכל מדינה ומקום בעולם.
"ברע"ם לא מבינים את עקרונות הפעילות הפוליטית, הייצוג הפוליטי, ההשפעה, והערכים שעליהם צריך להילחם, כמו חופש, שוויון, צדק ושותפות חיונית. השיח הזה של רע"ם מוריד את התקרה ואת המטרות הלאומיות, האזרחיות, האינדיבידואליות והקולקטיביות שלנו לתחתית. זו לא גישה רציונלית ומציאותית, זו גישה תבוסתנית וצרת אופקים".
לדברי חיידר, "המדוכאים אינם מגבילים את דיבורם לפי דרישות המדכא, אלא מאתגרים אותו בכל האמצעים הלגיטימיים. כמו שלכל חבר כנסת יהודי מותר ולגיטימי להביע את דעתו בכל הנושאים, לרבות יחסי חוץ והסכסוך הפלסטיני-ישראלי, גם לחבר הכנסת הערבי יש זכות להביע את דעתו ולהיות פעיל בנושאים אלה. אדרבה, זו חובה מוסרית, פטריוטית, הומניטרית ופוליטית. מי שמתרחק מזה, נותן לגיטימציה לכובש להמשיך בכיבוש.
"מצער שרע"ם אימצה את עקרון ההפרדה בין העם הפלסטיני האחד, בין זכויות אינדיבידואליות לקולקטיביות, בין זכויות לאומיות לאזרחיות, ובין נושאים חברתיים-כלכליים לפוליטיים. במציאות הפוליטית הנוכחית, אף מפלגה ערבית רצינית לא יכולה להיות חלק מכל קואליציה ממשלתית, כי המבנה הפוליטי הישראלי מבוסס על הדרת ערבים והמשך והעצמת הכיבוש. ברגע שערבי משתתף בממשלה, הוא מפסיד את זהותו והופך לחלק מפרויקט הכיבוש הזה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן