במקום לעסוק בצמצום צרכנות היתר, חוק השקיות עוסק באריזה

חוק השקיות נוגע רק בסימפטום של בעיית צרכנות היתר, שאוכלת את החברות השבעות מבפנים. אם נקנה פחות דברים - נייצר פחות זבל ונשתמש בהרבה פחות שקיות. פוסט לרגל "יום ללא קניות"

מאת:

כותב אורח: עידו ליבן

לא מעט מילים נשפכו בזמן האחרון על הצעת חוק השקיות שמקדם המשרד להגנת הסביבה ועל הפוליטיקה הקטנה שסביבה. השבוע, כשהגיעה הצעת החוק לוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית, הבהירה יושבת הראש ח"כ מירי רגב, כי למרות שהמשרד מבקש להשלים את החקיקה עד ינואר, "ההצעה מורכבת ולא תצא מהוועדה כמו שנכנסה". זה ייקח קצת יותר זמן. אבל אולי זו דווקא הזדמנות טובה לחשוב על היוזמה הזו ועל המשמעויות שלה בהקשר קצת יותר רחב.

הצעת החוק מיועדת לצמצם את המפגע הסביבתי שנקרא שקיות פלסטיק חד פעמיות, מהסוג שמחולק בחינם בסופרמרקטים, על ידי קביעת מחיר לצרכן שיתחיל ב-30 אגורות בשנים 2015-2016 וירד באופן הדרגתי עד ל-10 אגורות החל מ-2019. במקביל, הקמפיין שהשיק המשרד להגנת הסביבה אמור לכלול גם חלוקה של סלים רב פעמיים שישמשו תחליף כדי שלא לפגוע בהרגלי הצריכה הישראליים.

אין ספק ששקיות הפלסטיק מיותרות ויש להן תחליפים טובים יותר. כמו הרבה מאוד מוצרים אחרים – מעלוני פרסום ועד כלים חד פעמיים – משך הזמן שבו ממלאות השקיות את ייעודן, מהקופה בסופרמרקט ועד המטבח בבית, הוא שבריר ממשך חייהן הכולל.

אבל בחברה שבה הקניון הוא מקום הבילוי המועדף ושופינג שלפני החגים הוא מנהג לא פחות מסורתי מארוחת ערב החג, שקיות הפלסטיק הן כנראה לא בדיוק אויב העם מספר אחת.

> איך הפך החוף של תל אביב לעסק מסחרי

קניון עזריאלי בחיפה (צילום: צבי רוגר, ויקימדיה CC BY 3.0)

קניון עזריאלי בחיפה (צילום: צבי רוגר, ויקימדיה CC BY 3.0)

בפועל, הבעיה היא פחות בכמות פסולת השקיות והרבה יותר בכמות הפסולת ככלל. וכנגזרת מכך, היקף המשאבים הדרושים לייצור המוצרים האלה ותג המחיר הסביבתי של כל התהליך – מצריכת מים, דרך כרסום בשטחים הפתוחים ועד פליטת גזי חממה.

לכן, אם כבר, שקית הקניות היא לכל היותר סימפטום – או האריזה, תרתי משמע – של הבעיה האמיתית. ולמפגע האמיתי קוראים צרכנות יתר. כי הצרכנות שלנו כבר מזמן עולה על הצרכים שלנו. למעשה, היא יוצרת צרכים חדשים – קניה לשם קניה – שרק תורמים להנצחה של ההרגל המגונה הזה.

“אנחנו משתמשים בצריכה כתרופה לשעמום, כדי למלא את החלל שיוצרת תרבות מנוונת, רודפת בצע ואינדיבידואליסטית, כדי להאיר את העולם האפור שבראנו", כתב פרשן הסביבה של הגרדיאן ג'ורג' מונביו בחודש שעבר. "אכפת לנו פחות מהרכוש שאנחנו קונים ואנחנו נפטרים ממנו מהר מאי פעם".

ה"יום ללא קניות" שמצוין בסוף השבוע הזה הוא אחת היוזמות שמנסות להעלות מודעות לאותה צרכנות היתר שאוכלת את החברות השבעות מבפנים. באופן אירוני, אפילו מקרב פעילי הסביבה ההיענות דלילה במיוחד. אבל האמת היא שלא בטוח שזו הדרך הנכונה. הרי אף אחד לא מציע שנפסיק לקנות לחלוטין. גם להתנזר מקניות ליום אחד אבל להמשיך כאילו עסקים כרגיל ביתר 364 ימות השנה לא יעזור הרבה. יותר מזה, בהחלט יתכן ש-24 שעות של טיהור המצפון הצרכני שלנו יביאו ליותר נזק מתועלת.

לעומת זאת, אם בחדשנות עסקינן, סביר להניח שההשפעה הסביבתית, החברתית וגם הכלכלית של מיזמים כמו פרויקט אגורה ומקביליו בעולם (למשל, רשת Freecycle) גדולה בהרבה מאשר החלפת משקיות הפלסטיק בסלי בד.

בסופו של דבר, אין ספק שהמטרה צריכה להיות שינוי הרגלים והחשבון הוא באמת פשוט – אם נקנה פחות דברים, נשתמש בפחות שקיות (ועל הדרך נצרוך פחות משאבים ונייצר פחות פסולת). בהתאם, מדיניות שמתמקדת בצמצום צריכת שקיות הפלסטיק לבדה הופכת להיות הגרינוושינג של תרבות הצריכה.

ואולי הביטוי המוחשי ביותר לעומק הבעיה (או לחלופין לציניות של מתחזקי צריכת היתר) הוא באחד הטיעונים שהשמיעו המתנגדים לחוק השקיות – בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה השבוע הייתה זו ח"כ איילת שקד: "מדובר בחוק רע שישית מס על הצרכן, שיתחיל לקנות שקיות זבל, במקום אלו שהשתמש בהן עד כה". אלא שזה בדיוק ייצור הזבל, לא (רק) השקיות, שצריך לצמצם.

עידו ליבן הוא עיתונאי עצמאי המסקר בעיקר נושאי סביבה וחדשות חוץ עבור כלי תקשורת בארץ ובחו"ל

 

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ביישובים הערביים השטח בוער, והפעם זו לא מטפורה

למרות התוכנית החדשה למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, התקציבים ומבצעי הראווה, התחושה היא שהאלימות רק מתגברת, ושההכרזות על פתרון הבעיה בתוך חצי שנה הן מופרכות. "הקמפיינים הממשלתיים הם רק משככי כאבים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf