התוכנית להקמת יישובים קהילתיים בנגב רעה לערים, לבדואים ולסביבה
במקום להכיר בכפרי הבדואים הלא מוכרים ולחזק את הערים הקיימות בפריפריה בוחרת הממשלה לנשל את הבדואים ולהחליש את הערים באמצעות עוד יישובים קטנים ומבודדים
כותב אורח: איל פדר
עזבו אתכם מחוק הלאום. העוול האמיתי הולך לעבור בממשלה ביום ראשון: ההחלטה להקים 11 ישובים חדשים בנגב. במסגרת התוכנית יקומו בצפון הנגב 11 "יישובים קהילתיים" המיועדים לאוכלוסיה יהודית אמידה.
בהחלטה אחת מסכנה הצליחה הממשלה לתרגם את כל סדר העדיפויות העקום שלה, ולשלב את כל מה שרע בהתנהלות שלה ושל המדינה שלנו, מגזענות, דרך החלשה של יישובי הנגב ועד זיהום הסביבה.
ראשית כל, האדמות עליהן מתוכננים לקום היישובים הן בחלקן אדמות בדואיות, חלקן של כפרים לא מוכרים שכבר שנים מתחננים להסדרה. האם הבדואים יקבלו את הזכות להקים יישוב על אדמתם? לא. אותם יפונו לטובת יהודים שיבואו מבחוץ ויקבלו את הזכות להקים בדיוק את אותו יישוב, כולל הטבות מס.
רגע, מה? אבל מדובר פה על פיתוח הפריפריה. אז זהו, שלא. מובילי ההתנגדות לתוכנית הזו הם ראשי הרשויות בסביבה: דימונה, באר שבע אופקים ועוד. התוכנית הזאת פוגעת בהם פגיעה אנושה בכך שהיא מושכת אוכלוסייה, שטחי ארנונה ותקציבים מהם ל"מתחרים חדשים" בסביבה.
ואולי היישובים החדשים יעזרו להתמודד עם משבר הדיור? גם לא. שוב המדינה שופכת המון כסף על בנייה של יישובים חדשים, לטובת אוכלוסייה מבוססת, מחוץ לאזורי הביקוש, במקום להשקיע את אותו כסף בבניית יחידות דיור בתוך הערים הקיימות. בנייה בערים הייתה זולה משמעותית (מבחינת תשתיות ועוד) ומאפשרת הרבה יותר דירות הרבה-הרבה יותר בזול. לא עדיף להשקיע את הכספים האלה בפתרון משבר הדיור, משרד ה"בינוי"? אולי לא במקרה שינה המשרד את שמו לאחרונה כך שלא יכלול את השם "שיכון".
הבנייה הזו גם מחלישה מאוד את הערים בסביבה, שנואשות לקבל עוד תקציבים ולמשוך עוד אוכלוסייה ("חזקה" ואחרת), וגם את הערים בכלל, שהתקציבים האלו יכלו להיות מופנים אליהן. בזמן שבכל העולם עוברים להשקיע בהתחדשות עירונית ובפיתוח העיר, בזמן שיש ביקוש עצום למגורים בתוך העיר ומחירי הדיור בערים מטפסים, המדינה שוב עושה ההיפך מלהתמודד עם המצב.
בו בזמן יישובים "קהילתיים" חדשים כאלה בהכרח מבטיחים הישענות על רכב פרטי כדי להגיע לעבודה, לעבור מיישוב ליישוב ועוד. הפריסה המרחבית הגדולה והצפיפות הנמוכה, כמו גם הפיצול ליחידות מנהלתיות נפרדות, מבטיחות מציאות בה אנשים תלויים ברכב, והתחבורה הציבורית באיזור שוב לא תתפתח (אחר כך יגידו ש"אין צורך" כי ממילא יש לכולם מכוניות).
בהחלטה אחת אומללה קיבלנו הסבר מדוייק של סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית. שוב ראינו איך היא נעה בין חוסר מקצועיות לניצול תפקידיה למטרות פוליטיות איזוטריות, ותודה (הפעם) לשר הבינוי אורי אריאל. ההחלטה הזאת רעה וחייבת להתבטל. הממשלה הזאת רעה וחייבת להתבטל.
איל פדר הוא סטודנט לתכנון עירוני בתכנית למצטיינים על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת ת"א והמנהל האמנותי של ספריית גן לוינסקי.
> חשיפה: כך מתכננים הקמת יישובים ליהודים על גבי כפרים בדואים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
