newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בישראל של 2017 החלפת השלטון וסיום הכיבוש זה אוקסימורון

במירוץ להחלפת השלטון מתחרה מפלגת העבודה עם יש עתיד על צבירת נקודות באגף הימני של המצביעים. כדי לנצח הם ידברו על הכל חוץ מעל הכיבוש

מאת:

כותב אורח: שאול צ'ריקובר

אבי גבאי לא ישב עם הרשימה המשותפת בקואליציה, כי לדעתו יש ברשימה גורמים אנטי-ציונים. זה אולי ניסוח קצת שונה מהזועבי'ז של לפיד, אבל הוא משמש לאותה המטרה. לצבור נקודות אצל מצביעי הימין. גבאי ניצל שיחת טלפון שיזם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן כדי לברך אותו לרגל ניצחונו בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה, כדי לגעור בו שספרי הלימוד של הפלסטינים עסוקים בהסתה, ושהוא אמור להתרכז בנושאי הליבה, ושבכלל הוא צריך לדבר עם נתניהו. אלו אולי לא בדיוק המלים שנתניהו עצמו היה בוחר, אבל הן משמשות לאותה המטרה. לצבור נקודות אצל מצביעי הימין. זה ברור. הרי המטרה של אבי גבאי או של יאיר לפיד היא להחליף את השלטון.

מפלגת העבודה, או המחנה הציוני, עוסקת בניסיון להחליף את נתניהו אבל היא בהחלט לא מתעניינת בדיכוי זכויות האדם של הפלסטינים, באפרטהייד ובסיום הכיבוש. גם המפלגה מהעתיד לא. וגם המצביעים של שתי המפלגות עסוקים בכל חוץ מבכיבוש. הם עסוקים בנתניהו וברעייתו ובבן דודו. הם עסוקים בחדר הלידה של אשתו של סמוטריץ'. הם עסוקים בבנט ובהדתה. הם עסוקים במירי רגב ובטרנטינו. אבל הם מתעלמים משערוריית החשמל לעזה, או מהמים של עזה – גם אלה שבים שקולטים את מי השופכין הזורמים וגם אלה שלא זורמים יותר בברזים.

הם מתעלמים מגזל הקרקעות בגדה המערבית, או מההרג הבלתי פוסק של מפגינים פלסטינים, או מהגירוש של הפלסטינים מדרום הר חברון ומבקעת הירדן, או ממכירת נשק למשטרים אפלים שעסוקים ברצח עם, או מכנופיות הביריונים שמכות בני אדם ברחובות ירושלים. הם מכנים את עצמם "שמאל", ואת הילדה בת החמש עשרה המיואשת עם המספריים בתואר "מחבלת". ובלילה, אחרי שהם מכבים את האור, הם מפנטזים איך הם יזרקו את נתניהו מהבית שברחוב בלפור ישר לבית הסוהר, ואיך הם יתפרו מחדש את המרקם החברתי המתפורר ויחלקו דירה לכל דורש, אם רק יניחו את ידם על המיליונים של מתווה הגז, במקום לדרוש את המילארדים שזורמים להתנחלויות הבלתי חוקיות שבשטחי הכיבוש. חלומות פז.

> "עד סוף 2018 עזה לא תהיה ראויה למגורי אדם". ראיון

לדבר על הדתה- כן, על המצב ההומניטרי בעזה- לא. יו"ר "העבודה" הנבחר אבי גבאי בהפגנה מול בית היועמ"ש בפתח תקווה. (פלאש 90)

לדבר על הדתה- כן, על המצב ההומניטרי בעזה- לא. יו"ר "העבודה" הנבחר אבי גבאי בהפגנה מול בית היועמ"ש בפתח תקווה. (פלאש 90)

במחנה הציוני, שעסוק כאמור בחלומות על החלפת השלטון, יודעים שלא מספיק להחזיר את מצביעי יאיר לפיד מהעתיד אל ההווה, כי זאת תחרות על אותו בנק של קולות. ולכן גם לפיד וגם גבאי מתחרים ביניהם בצבירת נקודות באגף הימני של בעלי זכות הבחירה. כי כדי להחליף את השלטון צריך להזיז בוחרים ממחנה הימין טיפה לכיוון המרכז.

אבל אם רוצים להזיז בוחרי ימין טיפה לכיוון המרכז, אז אי אפשר לדבר על המחסומים, על ביריונות המתנחלים, על המשבר ההומניטרי בעזה, או על פינוי התנחלויות, זכות השיבה וחלוקת ירושלים, רחמנא לצלן. אי אפשר לדבר על מה שבאמת יכול לשנות, כי אז מצביעי הימין לא יזוזו טיפה לכיוון המרכז. ואם מצביעי הימין לא יזוזו טיפ טיפה לכיוון מרכז, אי אפשר יהיה להחליף את השלטון. באסה.

ולכן לאף אחד מאלה שרוצים להחליף את השלטון אין אינטרס לדבר על הכיבוש. ולכן אין אף גוף פוליטי משמעותי שמוכן להכיר בפה מלא שמדינת ישראל היא הכובש, והפלסטיני הוא הנכבש. ולכן אין אף מועמד בעל סיכוי להרכיב ממשלה שמוכן להודות שמיעוט יהודי בעל זכויות שולט בברוטליות ברוב שאינו יהודי חסר זכויות, או שעזה היא לא מדינת אויב אלא שטח כבוש שהוטל עליו מצור. שלא לדבר על הצגת תכניות שיכולות לשנות את המצב הזה, ואיך שינוי כזה יכול להיטיב עם כל אלה שחיים כאן, יהודים ופלסטינים, בין הים לירדן. במדינת ישראל של 2017 החלפת השלטון וסיום הכיבוש זה אוקסימורון.

שאול צ'ריקובר, נודד חסר מנוחה בין שלוש יבשות. עוסק בטכנולוגיה לחקלאות בחברה בינלאומית.

> זו לא הדתה אלא חינוך ללאומנות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf