בחירות בארגון העיתונאים: כך מגדילים את מגוון הקולות בהנהגה

ההנהגה הבאה של ארגון העיתונאים תכלול ייצוג מובטח של נשים, פריפריה, עיתונות מגזרית ופרילנסרים. כך נקבע בתקנון הבחירות החדש של הארגון שעזרתי לכתוב ושאושר היום

מאת:

היום בצהריים (שלישי) אישר בית נבחרי ההסתדרות את תקנון הבחירות של ארגון העיתונאים בישראל. משמעות ההחלטה היא שאחרי שלוש וחצי שנים של פעילות אינטנסיבית – שהולכת ומשנה את צורת ההעסקה של עיתונאים בישראל ומקדמת את חופש העיתונות – בקרוב ילך הארגון לבחירות.

בהודעה שפרסם היום הארגון נשלח התקנון לכלל החברים והודגשו הסעיפים העיקריים בו. כחבר המזכירות הזמנית של הארגון, וכאחד מחברי הצוות שגיבש את התקנון (לצד חיים הר-זהב, אלינור דווידוב ויאיר טרצ'יצקי), חשוב לי להדגיש שני דברים מיוחדים, וממש לא מובנים מאליהם בארגון עובדים, שהיה חשוב לנו לוודא שיופיעו בתקנון ויעצבו את הבחירות, ובהמשך את אופיה של ההנהגה הבאה של ארגון העיתונאים.

הדבר הראשון והעיקרי הוא ההחלטה להבטיח ייצוג לקבוצות שונות במזכירות הארגון – הגוף שמנהל את ענייני הארגון באופן שוטף בין בחירות לבחירות. מבין 20 חברים יהיו במזכירות לפחות שבעה מקומות שמורים לכל מגדר (כלומר, מעשית: לנשים), וכן אחד לפרילנסר, אחד לעיתונאי תושב הצפון, אחד לתושב הדרום, ואחד לכל אחד משלושת סוגי התקשורת המגזרית: הערבית, החרדית והדתית-לאומית.

בעיניי, ההתעקשות שלנו על מודל ייצוג נרחב כל כך, שאינו מקובל ברוב איגודי העובדים, הוא קריטי במיוחד בענף העיתונות. במזכירות שבה אין מספיק ייצוג לקבוצות האלה יהיה קל מאוד לפספס או לא לכבד מספיק את הצרכים המיוחדים של כל אחת מהן, ואת הקשיים הייחודיים שעיתונאים בהן חווים, ששקופים לא פעם לעיתונאי מיינסטרים.

הבחירה להבטיח ייצוג הוגן לנשים, לפרילנסרים, לתושבי פריפריה ולעיתונאיים מגזריים נובעת ממחשבה דמוקרטית מתקדמת, שמכירה בכך שבחירות "נקיות", בלי הבטחות ייצוג, מאוד בקלות יכולות להיות מוטות לטובת מי שמוכרים יותר, מי שמקושרים יותר, מי שמופיעים יותר על המסך, על דפי העיתון ומעל גלי האתר – שברוב המקרים יהיו גברים, חילונים ושכירים ממרכז הארץ. את הבעיה הזאת אנחנו מנסים לתקן, ועל הדרך להגיד בקול ברור שארגון העיתונאים הוא ארגון של כל העיתונאים שפועלים בארץ, שמקדיש מאמצים כדי שכולם ירגישו שייכים בו, ובעיקר – שהארגון שייך להם.

לא רק ארגון עובדים

הסעיף השני שאני רוצה להדגיש הוא זה שמאפשר לחברי הארגון להצביע למועמדים מחוץ למקום העבודה שלהם (או "אזור הבחירה"). בדרך כלל בארגוני עובדים חברים מצביעים רק למועמדים ממקום העבודה שלהם (או האזור, שבמקרה שלנו כולל גם מקבצים של כלי תקשורת קטנים שיאוחדו ל"אזור" אחד). בתקנון שאושר היום קבענו שבנוסף להצבעה לצירים לוועידה – הגוף שבוחר את המזכירות ומפקח עליה – שיבואו מתוך מקום העבודה, יוכלו החברים להצביע גם למועמדים ממקומות עבודה אחרים.

בדומה להבטחות הייצוג, גם כאן ההיגיון הוא שארגון העיתונאים הוא לא רק ארגון עובדים, גם אם חלק מרכזי ומוביל מפעילותו הוא איגוד עובדים, חתימה על הסכמים קיבוציים, הגנה מפני פיטורים ושיפור תנאי עבודה. הארגון שלנו הוא גם ארגון מקצועי, שמציע הכשרות לעיתונאים, מגן על עיתונאים מפני התנכלויות של ההון, השלטון וכוחות הביטחון, מנסה לחדש ולחזק את מעמדו של תקנון האתיקה, ורוצה להגן ולקדם את חופש הביטוי ואת תפקידם הדמוקרטי של עיתונאים.

מכיוון שכך, כשעיתונאים ילכו להצביע בבחירות הקרובות, הם יוכלו לבחור לא רק במי שייצג את האינטרסים שלהם במקום העבודה (שזה תפקידו העיקרי של הוועד שלהם, אם יש כזה) – אלא גם במי שהם מאמינים שתרומתו לענף העיתונות כולו במסגרת ועידת ומזכירות הארגון תהיה משמעותית בעיניהם. ושיהיה לכולנו בהצלחה.

> אבי בניהו: "העיתונות בישראל הייתה מאוד ממושמעת בצוק איתן"

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
אישה רוכבת על סוס בחוף של אשדוד, בעיד אל-אדחא, 9 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אישה רוכבת על סוס בחוף של אשדוד, בעיד אל-אדחא, 9 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

צעירות עוטות חיג'אב מבחירה, לא תפקיד ביה"ס להתערב

בחברה הערבית בישראל מתקיים דיון סוער, לאחר שבית הספר הנוצרי טרה סנטה בעכו אסר על תלמידה מוסלמית לעטות חיג'אב. האיסור מתעלם מכך שקם דור חדש של נשים שעבורן כיסוי הראש אינו סמל לכפייה דתית, אלא ביטוי לזהות אישית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf