newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

באו"ם קוראים לחזור לממן את הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור

חצי שנה אחרי שמומחי האו"ם לזכויות אדם דרשו לבסס את הטענות נגד ששת הארגונים הפלסטיניים, הם קובעים כי ישראל נכשלה בכך. "אנו קוראים לממשלות המממנות ולארגונים בינלאומיים להמשיך לתמוך פיננסית ופוליטית בארגונים ובקהילות שהם משרתים"

מאת:
מנהלי חמישה מתוך ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, בשבוע שעבר ברמאללה במשרדי אל חאק (צילום אורן זיו)

מומחי האו"ם "מוטרדים עמוקות מהשימוש לרעה בחקיקה נגד טרור במטרה לתקוף כמה מארגוני החברה האזרחית המובילים בפלסטין". מנהלי חמישה מתוך ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, במשרדי אל חאק ברמאללה (צילום אורן זיו)

באתר נציבות האו"ם לזכויות האדם פורסמה היום (שני) קריאה לממשלות לחזור לממן את ששת ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים שישראל הכריזה עליהם כעל ארגוני טרור באוקטובר 2021.

בחלוף חצי שנה מקריאת מומחי האו"ם לזכויות אדם לקהילה הבינלאומית להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותה כדי לדרוש מישראל לבסס את הטענות כלפי הארגונים, יצאה היום הודעה מטעם המומחים, שקוראת לנקוט בצעדים מיידיים כדי להגן על הארגונים ולקיים אותם.

לדברי המומחים, לרשות ישראל עמדו שישה חודשים לבסס את ההאשמות, והיא "נכשלה" בכך. "אנחנו קוראים למדינות התורמות ולקהילה הבינלאומית לקבוע במהירות שישראל לא ביססה את ההאשמות, ולהכריז כי ימשיכו לתמוך כספית ופוליטית בארגונים, ובקהילות (הפלסטיניות; א"ז) שהם משרתים", נכתב. כמו כן, קוראים המומחים לדרוש מישראל לבטל את ההכרזה, ולעצור את כל הצעדים נגד הארגונים.

בפנייה נכתב: "ההכרזה המטרידה על הארגונים האלה כ'ארגוני טרור' לא לוותה בפרסום אף ראייה קונקרטית או מהימנה. המידע שהציגה ישראל לא הצליח לשכנע כמה מדינות אירופאיות וארגונים בינלאומיים, שסיפקו באופן מסורתי מימון לעבודה ההכרחית של ששת הארגונים".

המומחים מציינים כי אף שישראל לא ביססה את טענותיה, כמה מהמדינות התורמות, וכן האיחוד האירופי, עיכבו את המימון לארגונים בזמן שחקרו את ההאשמות. בהצהרה מתחו המומחים ביקורת על השימוש שישראל עושה בחוקים נגד טרור, וכתבו: "אנחנו מוטרדים עמוקות מהשימוש לרעה בחקיקה נגד טרור במטרה לתקוף כמה מארגוני החברה האזרחית המובילים בפלסטין. יש לדחות ולהתנגד לשימוש לרעה כזה".

ממרכז עדאלה, שמייצג את הארגונים א-דמיר, ועדות הנשים וביסאן, נמסר בתגובה להצהרה היום: "בהשגה שהגשנו בשם הארגונים, טענו כי אין הליך הוגן, ולא ניתנת להם הזדמנות להגן על עצמם מפני ההאשמות הכוזבות שהופנו כלפיהם. זאת, טענּו, משום שנאמר לנו כי ליבת ההכרזות נסמכת על מידע חסוי.

"ואולם כעת מתברר כי אין בידי מערכת הביטחון ראיות כלל. משהדבר הולך ומתגלה, לנוכח כישלונה של מערכת הביטחון להציג ראיות כלשהן, עוד ועוד גופים בינלאומיים מכירים במה שהארגונים ואנו טוענים זה חודשים ארוכים.

"ישראל מבצעת רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית פלסטיניים, בהאשמות שווא של מעורבות בטרור, וזאת מבלי להציג ראיות המבססות פעילות בלתי לגיטימית. הניסיון להשתיק את הביקורת של ארגונים אלה כלפי ישראל רק מחדד עוד יותר את האמת שמאחוריה – שהיא מפעילה משטר של דיכוי גזעני כלפי העם הפלסטיני".

עו"ד מיכאל ספרד: "הנחת העבודה של שר הביטחון ואנשיו היא שעצם ההכרזה תגרום לקריסה כלכלית של הארגונים, ולכן רק צריך להמתין לגוויעתם. זו הסיבה שהקריאה של המומחים המיוחדים כל כך חשובה"

עו"ד מיכאל ספרד, המסייע משפטית לארגון אל חאק, אמר: "חלפה למעלה מחצי שנה מאז ההכרזה השערורייתית על ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית כארגוני טרור, וברור שממשלת ישראל משחקת על זמן. היא לא הציגה ולו רסיס של ראייה התומכת בטענה שמי מהארגונים קשור לטרור – לא לארגונים או לבאי-כוחם (למרות דרישות חוזרות ונשנות), לא לממשלות ידידותיות שביקשו הסברים, ולא לציבור הישראלי.

"הנחת העבודה של שר הביטחון ואנשיו היא שעצם ההכרזה תגרום לקריסה כלכלית של הארגונים, ולכן רק צריך להמתין לגוויעתם. זו הסיבה שהקריאה של הדווחים המיוחדים כל כך חשובה".

במקביל, לשכת עורכי הדין האמריקאית (ABA), ארגון עורכי הדין הוולנטרי הגדול בעולם, שלחה בשבוע שעבר מכתב לראש הממשלה, נפתלי בנט, שבו דרשה ממנו להתייחס לביקורת של הקהילה הבינלאומית לגבי הליך ההכרזה על ששת הארגונים כארגוני טרור, ולאפשר לארגונים לראות את החומרים שהיוו את הבסיס להכרזה.

הנזק מצטבר

לאחר ההכרזה של משרד הביטחון באוקטובר, שורת תחקירים ב"שיחה מקומית" חשפה כי ישראל לא הצליחה לבסס את הטענות נגד הארגונים, וכי במסמכים שהציגה למדינות התורמות לא היו כלל ראיות.

במאי 2021, כחצי שנה לפני ההכרזה, שלחה ישראל למדינות באירופה מסמך בן 74 עמודים, שחיבר שב"כ. המסמך נועד להוכיח כי שישה ארגונים פלסטינים – אל-חק, א-דמיר, איגוד הוועדות החקלאיות, מרכז ביסאן, האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים: סניף פלסטין (DCI-P) ו-ועדות הנשים – משתייכים לחזית העממית, תומכים בפעילותה ומשמשים צינור להעברת כספים אליה. ששת הארגונים הוכרזו באוקטובר על ידי שר הביטחון, בני גנץ, כארגוני טרור, וכך הוצאו מחוץ לחוק.

ואולם, תחקיר של "שיחה מקומית" העלה כי ההאשמות נגד הארגונים לא גובו בראיות של ממש, והתבססו בעיקר על עדויות שמיעה ועל התרשמות של שני רואי חשבון פלסטינים, שכלל לא עבדו בארגונים. הפעילות ה"מפלילה" שהארגונים היו שותפים לה לכאורה כללה שיעורים בריקודי דבקה ועזרה לחולים. "שיחה מקומית" גם חשפה שמדינות אירופה שקיבלו את דו"ח השב"כ קבעו שאין בו "ראיות קונקרטיות" נגד הארגונים.

לאחר שגנץ הוציא את ששת הארגונים אל מחוץ לחוק, באוקטובר 2021, ישראל יצאה למסע הסברה כדי לשכנע מדינות באירופה ואת הממשל האמריקאי כי בידה ראיות נוספות, המוכיחות את הקשר בין הארגונים לחזית העממית. המסמך הלא חתום, שהגיע לידי "שיחה מקומית", נשלח לכמה מדינות באירופה כחלק מהמאמץ הזה, אולם ככל הנראה גם הוא לא שיכנע כי בידי ישראל הוכחות לכך שהארגונים קשורים לחזית העממית ולפעילות טרור.

פעם שנייה כפארסה. יאיר לפיד ובני גנץ (תומר נויברג / פלאש 90)

שר הביטחון, בני גנץ, ושר החוץ, יאיר לפיד (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

בינואר פורסם ב"שיחה מקומית" תחקיר לגבי מסמך נוסף שהופץ, ונועד לכאורה לחזק את ההאשמות נגד הארגונים. אולם המסמך, המוגדר "סודי" אך אינו נושא סמל רשמי של גוף מדינתי כלשהו, לא מציג ראיות של ממש, אלא רק טענות כלליות על כך שהארגונים מסייעים לחזית העממית, תוך שהוא מתרכז בטענות לקשר אישי בין בכירים בארגונים השונים לחזית העממית. הן הטענות האישיות והן הטענות נגד הארגונים לא גובו בראיות.

על פי דיפלומט מערבי בכיר, נכון לתחילת השנה, רוב מדינות אירופה לא השתכנעו מהחומרים שהעבירה אליהן ישראל. חלק מהמדינות כבר הודיעו רשמית כי הן דוחות את טענות ישראל נגד הארגונים.

אבל בארגונים מצטבר נזק. בחודש שעבר פירסמנו כי איגוד הוועדות החלקאיות, הפועל בשטחי C עם קהילות פלסטיניות, נמצא בסכנת סגירה, בעקבות החלטת ממשלת הולנד להפסיק לממן אותו.

פנינו למשרד החוץ בבקשת תגובה. היא תתפרסם אם וכאשר תתקבל.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

"שאלו רק על ישראל". כך פוטרו עיתונאים ערבים מרשת שידור גרמנית

בעקבות דו"ח בנוגע לאנטישמיות, תאגיד השידור הגרמני DW פיטר שבעה עיתונאים ערבים. אבל תחקיר של מגזין 972+ מגלה שמחבר הדו"ח נחשד באסלאמופוביה, שהעיתונאים לא נשאלו על דעותיהם על יהודים, ושההליך כולו היה פגום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf