הסרט "א-קאשה": הצצה נדירה לחיי המורדים נגד ממשלת סודאן

בעוד ההפגנות נגד שליט סודאן נמשכות, השבוע יגיע לישראל סרט עלילתי על המורדים בהרי הנובה. במרכז הסרט, חייל בצבא המורדים המהסס אם לחזור לקרבות או להישאר בכפר עם אהבתו. "בלוז לחופש הגדול" נוסח סודאן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שנת 2019 נפתחה עם סודאן בכותרות. ההתקוממות נגד משטרו של עומר אל-בשיר, שפרצה בדצמבר האחרון, עדיין איתנו, ומחאות והפגנות רבות נערכות ברחבי המדינה, בעיקר בעיר הבירה חרטום.

אבל לצד המערכה הפוליטית, גם בזירת האמנות סודאן נמצאת בכותרות. הסרט הדוקומנטרי הסודאני "לדבר על עצים" זכה לאחרונה בפרס חביב הקהל בפסטיבל הסרטים בברלין. הסרט מתאר את מאמציהם של במאים סודאנים ותיקים להחיות את תעשיית הקולנוע הגוועת במדינה ולפתוח מחדש בית קולנוע ישן בעיר אומדורמאן, המרכז הכלכלי של סודאן.

באקלים הזה מגיע לישראל הסרט "א-קאשה", שיוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע האפריקאי Atesib! בסינמטק תל אביב בין ה-26 ל-31 במרץ. א-קאשה (יצא לאור ב-2018) לוקח אותנו מסודאן של המרכז ושל הכותרות האחרונות אל מחוזות הפריפריה הגיאוגרפית והפוליטית, למלחמה בהרי הנובה שבמדינת המחוז דרום קורדופאן, אזור הספר בין סודאן לדרום סודאן. מאז פרצה בשנת 2011, גבתה מלחמת ההתשה בין הממשלה למורדים מ"התנועה העממית לשחרור סודאן – צפון" קורבנות רבים בנפש, ועקרה מאות אלפי בני אדם מבתיהם. מעטים מהם הגיעו לישראל בדרך לא דרך בחיפוש אחר מקלט בטוח.

הגיבור, חייל בצבא המורדים בסודן, מתלבט בין הרובה שלו לאהובה שלו (מתוך הסרט "א-קאשה", באדיבות פסטיבל הסרטים האפריקאי אטסיב!)

הגיבור, חייל בצבא המורדים בסודאן, מתלבט בין הרובה שלו לאהובה שלו (מתוך הסרט "א-קאשה", באדיבות פסטיבל הסרטים האפריקאי אטסיב!)

חָג'וּג' קוקה, התסריטאי והבמאי של "א-קאשה", הוא סודאני מהצפון הרחוק, צעיר למוד הגירה בין מדינות, יבשות ואזורים, שפועל בשנים האחרונות בהרי הנובה. ברזומה שלו שני סרטים דוקומנטריים מרשימים על הסכסוכים הקשים בסודאן: "השלד של דארפור" העוסק במלחמה המתמשכת בדארפור שבמערב המדינה, ו"צלילי האנטונוב" עטור הפרסים, שעוסק במלחמה בדרום קורדופאן ובמדינת הנילוס הכחול. "א-קאשה" הוא סרטו העלילתי הראשון, וכבר זכה בפרס "הסרט הטוב ביותר בפוסט-פרודקשן" בפסטיבל הסרטים בוונציה. מדובר בסרט מעורר מחשבה וראוי לצפייה, אף שאינו חף מבעיות. ההקשר שלו הוא מקומי לסודאן, אך כפי שנראה, יש בו גם מימד אוניברסלי.

הסרט עוקב אחר כמה מתושבי הכפר קאודה, מעוז תנועת המורדים בהרי הנובה, במשך 24 שעות. העלילה מתרחשת זמן קצר אחרי העונה הגשומה באזור, שמתחילה באמצע מאי ומסתיימת באמצע אוקטובר. כיוון שתשתיות הדרכים בהרי הנובה אינן מפותחות, העונה הגשומה היא תקופה מכרעת. הדרכים נעשות בוציות ומעמידות קשיים בפני כלי הרכב והאנשים, ולפיכך הלחימה מושהית עד לסוף הגשמים.

זה הזמן שבו החיילים יכולים לחזור לחיק משפחותיהם ולחיות מעט את החיים. והחיים הללו יכולים להיות ממכרים, למרות שאת השגרה מפרות בקביעות הפצצות שמטיל הצבא הסודאני באמצעות מטוסי אנטונוב. בזמן שהמשאיות והטנדרים של המורדים מושבתים, הבוץ לא מפריע לחיל האוויר לעשות את שלו. המטוסים המופיעים בסרט אמיתיים לחלוטין, והסכנה התמידית שריחפה מעל ההפקה היא אחת הסיבות שהסרט צולם בחלקו מחוץ לסודאן.

גיבור הסרט, עדנאן (Adnan), הוא חייל מורד בחופשה, שניצל את העונה הגשומה כדי לסייע למשפחתו בחקלאות וכדי לטפח את חיי האהבה שלו. עדנאן מפורסם בקאודה כמי שהפיל באמצעות הרובה שלו מזל"ט של הצבא הסודאני. הוא זוכה לתהילה, והרובה מקבל אצלו מעמד מיוחד ושם של בחורה: ננסי. כבר בהתחלה אנו נחשפים לאהבה של עדנאן לננסי הקלצ'ניקוב ולמתחרה העיקרית שלה, לינה הנערה היפה והחזקה. ניכר שלא שוררת אידיליה בין השתיים, והעניינים מסתבכים כשמתברר שעדנאן צריך לחזור למלחמה, למורת רוחה של לינה.

עדנאן עצמו לא שש לחזור ולהילחם. הוא לא מודה בכך בפה מלא, אך ניסיונותיו לדחות את הקץ מדברים בעד עצמם. הוא גם חייב להשיב לעצמו את הרובה שהשאיר בביתה של לינה. היא סילקה אותו משם, אך בלי הקלצ'ניקוב ננסי אסור לעדנאן לחזור לצבא המורדים.

הנשים בסרט מציגות אופציה למלחמה. (מתוך הסרט "א-קאשה", באדיבות פסטיבל הסרטים האפריקאי אטסיב!)

הנשים בסרט מציגות אופציה למלחמה. (מתוך הסרט "א-קאשה", באדיבות פסטיבל הסרטים האפריקאי אטסיב!)

ההשתהות של עדנאן מעצבנת את מפקדיו, אבל הוא לא היחיד שמתעכב ולוקח את הזמן. "א-קאשה" (a kasha) הוא הכינוי לפשיטה שעושים המפקדים על הכפרים בתום העונה הגשומה כדי לאתר את החיילים שמבקשים להתחמק מהשירות ולאסוף אותם חזרה אל שדה הקרב. בסרט אנו נחשפים לצעירים במצבו של עדנאן, ובייחוד לאבסי, מעין נווד פציפיסט שמנסה להתחמק מהגיוס. ביממה שבה מתרחשת העלילה אנו עדים לניסיונות הבריחה של עדנאן ושל אבסי. בריחתם מהפשיטה שמנהיג המפקד "בלוז" (Blues) היא גם פיזית וגם מטא-פיזית. היא מאופיינת בחקירת גבולות וכוללת חומרים מיוחדים וטקסים. בד בבד השניים מנסים להחזיר את הרובה של עדנאן, ומתכוננים נפשית לקראת הייעוד שנגזר עליהם.

בסרט מוצג מארג מורכב של מערכות יחסים ועולים נושאים כמו הקשר בין המרכז לפריפריה בסודאן, ענייני מגדר, ואחרים. בראיון לפודקאסט של העיתון "גרדיאן" אמר הבמאי קוקה שהתמה המרכזית בסרט היא ש"יש חיים בהרי הנובה, והמלחמה מפרה אותם". ברגע הראשון נדמה שאין בכך כל חידוש, אבל כוונתו מתבהרת כשנזכרים בהקשר הרחב שבו פועל הבמאי, כלומר בעולם שבו יש מערכת מובנית ומושרשת של דימויים על "אפריקה מוכת המלחמות" או על "סודאן המדממת".

יש בכך המשכיות לסיפור שהתחיל קוקה לספר ב"צלילי האנטונוב". בסרט ההוא, הציג הבמאי את ההתמודדות של עקורי המלחמה עם מצבם באמצעות ריקוד, שירה, ושימור מסורות תרבותיות. ב"א-קאשה" מבקש קוקה להשלים את התמונה באמצעים אמנותיים שונים: הוא מרבה להציג אסתטיקה חומרית, שגרה של טיפוח, ושפע קטן של דברים כמו תכשיטים ובגדים, בעולם שכופה על אנשיו מחסור והסתפקות במועט. מהסרט עולה שמי שמייצגות את החיים מול המלחמה הן הנשים בכפר. הנשים החזקות, הפעלתניות והחרוצות הללו עומדות על שלהן אל מול הגברים שעה שהם בכפר, ומקיימות את החיים בקאודה גם בלעדיהם, כשרבים מהם יוצאים להילחם. על כך אומרת לינה לעדנאן, בהתרסה: "המחבת שאני משתמשת בה להכין אוכל יפה פי אלף מננסי שלך", כלומר מכלי המלחמה.

ולבסוף, מעניין יהיה לדון במקום שבו הסרט פוגש את הקהל הישראלי שיצפה בו במסגרת הפסטיבל. למען ההגינות, כל השוואה בין המלחמה בהרי הנובה (ובנילוס הכחול ובדארפור) למצב השורר בישראל, תמקם את הצבא הישראלי בצד המדכא, המנשל, והמפגיז מהאוויר – הוא הצד של הממשלה הסודאנית ושל הצבא העושה את דברה. אף על פי כן, הסרט מציג נקודת מבט שרבים מהצופים בישראל יוכלו להתחבר אליה: נקודת הטשטוש בין החיים כחייל והחיים כאזרח; הרצון "להתפרק" ולפרוק כל עול לפני הגיוס ולאחריו; אידיאל השירות למען מטרה מסוימת מול פקפוק בנחיצותה, והמנעד שנע בין הדחקת האובדן והקורבן האישיים, לבין ההכרה בהם. "בלוז לחופש הגדול" נוסח סודאן, אם תרצו.

"א-קאשה". תסריט ובימוי: חג'וג' קוקה. הפקה: Big World Cinema, סודאן/דרום אפריקה/קטר. 78 דקות. פסטיבל אטסיב! לקולנוע אפריקאי יתקיים בישראל זו השנה השנייה. הסרטן יוקרן ב-29.3 בשעה 19:30 בסינמטק תל אביב.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אישה בזנות בדרום תל אביב (צילום: פלאש90)

"מי שחושבת שזנות מעצימה לעולם לא תעצים את עצמה דרכה"

ברקע המחלוקת סביב החוק לאיסור צריכת שירותי זנות, מצביעות שורדות זנות על הבעייתיות המוסרית בנורמליזציה של התופעה ובהצגתה כפרקטיקה מעצימה של התנגדות. "שיקומו נא אשכנזיות עשירות וימכרו את גופן לסוטים מטורללים כמחאה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf