המשבר ההומניטרי במדינה הגיע לשיאים היסטוריים חדשים. יוצאי אתיופיה מפגינים בדרישה להעלות קרובי משפחה לישראל ובמחאה על אלימות המשטר האתיופי, מול משרד ראש הממשלה בירושלים, ב-20 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

מלחמה חדשה מבית היוצר של ראש ממשלת אתיופיה פרצה במחוז אמהרה, אזור ענקי שאוכלוסייתו מונה כ-37.4 מיליון בני אדם.

עד לא מזמן סערו רוחות המלחמה בצפון אתיופיה. המלחמה האיומה שהתחוללה במחוז תגראי במשך שנתיים, עד נובמבר 2022, זלגה אל המחוזות הסמוכים – עפאר, וכן אזורים מסוימים במחוז אמהרה. היא גבתה מאות אלפי קורבנות בנפש, לפי הערכות מסוימות, והותירה הרס רב. המצב ההומניטרי עודנו בכי רע, האלימות לא הסתיימה לחלוטין, וייקח זמן רב לשקם את ההריסות, אם בכלל הדבר אפשרי. עכשיו נפתחה חזית חדשה ברחבי מחוז אמהרה, והחשש הוא שזו לא תהיה היחידה.

כמו המלחמה בתגראי, המלחמה באמהרה עשויה לעניין במיוחד בישראל, מכיוון שהמחוז הוא אזור מוצאם של רבים מקהילת יוצאי אתיופיה בישראל; למעשה, של מרביתם. עד היום יש יהודים רבים באמהרה, ובאזורים אחרים באתיופיה שמועדים לפורענות ולהידרדרות במצב הביטחוני. רבים מהם ממתינים לעלייה לישראל זמן רב, ואולי בעקבות המשבר הנוכחי, תואיל המדינה בטובה לקדם את התהליך המתיש שהם נאלצים לעבור.

על נושא הדחיפות של העלאת קרובי המשפחה שנשארו מאחור, ובמחאה על האלימות כלפי יושבי אמהרה מצד המשטר, יוצאי אתיופיה הפגינו בשבועיים האחרונים בירושלים.

אבל הסיפור של אתיופיה כיום, אחת המדינות החשובות והמשפיעות באפריקה ומעבר לה, הוא לא רק חבל ארץ זה או אחר שיש בו התלקחות של אלימות, אף שהגורם האתני-אזורי בהחלט משחק תפקיד חשוב. מעבר לכך, מדובר ברצף של זוועות

מלחמות קשות לא פחות, שחלק מהצדדים הלוחמים בהן נהנים מתמיכה מערבית או מתמיכה של מדינות פרו-מערביות. ילד על חורבות בניין לאחר הפגזה אווירית, צנעא, תימן, 18 במאי 2019 (Yahya Arhab)

המלחמה האיומה שמתחוללת בימים אלה בעקבות הפלישה האגרסיבית של רוסיה לאוקראינה מעסיקה את העולם כולו, העוקב בהשתאות אחרי העמידה ההירואית של העם האוקראיני נגד כוחות הכיבוש הרוסיים. כך גם בישראל.

יש סיבות רבות שבגללן יש לישראל ולישראלים עניין מיוחד במשבר החמור הפוקד את אירופה, כמו זיכרון השואה והפּרעות ביהודים, הקיום של ישראל כמדינה כובשת ותוקפנית כלפי פלסטינים, המעמד הבינלאומי של ישראל, הימצאותן של קהילות פזורה גדולות מברית המועצות לשעבר, ומדיניות הגירה ישראלית המונעת משיקולים דמוגרפיים על סמך דת ולאום. אך בעוד העולם המערבי יוצא להגנת אוקראינה, מתחוללות בעולם כבר שנים מלחמות קשות לא פחות, שחלק מהצדדים הלוחמים בהן נהנים מתמיכה מערבית או מתמיכה של מדינות פרו-מערביות.

שתיים מהמטלטלות שבהן הן אלו שמתחוללות באתיופיה ובתימן.

המלחמה בתימן: שסע דתי ואינטרסים אזוריים ובינלאומיים

על רקע המשברים המרובים המתחוללים כיום בעולם, המלחמה ארוכת השנים בתימן היא מבעלות ההשלכות ההרסניות ביותר: כ-80% מאוכלוסיית המדינה, המונה כ-30 מיליון בני אדם, זקוקה לסיוע הומניטרי כדי לשרוד. ב-2021 העריך האו"ם כי 377 אלף בני אדם נהרגו מאז תחילת המלחמה, לא רק מאלימות הצדדים אלא גם כתוצאה ממחסור במזון, בתנאים בסיסיים ובגישה לשירותים רפואיים. בכאוס הפוליטי שנוצר, גם מגיפת הקורונה העולמית ומגיפת הכולרה, שהתפרצה בתימן בעקבות המלחמה, לא זכו לטיפול הראוי, וגבו קורבנות רבים. ארגון אמנסטי הבינלאומי מדגיש כי כל הצדדים בלחימה מפרים זכויות אדם וכי מעשיהם עולים לכדי פשעי מלחמה.

שורשי המלחמה בתימן נוגעים למאבק פנימי היסטורי על אופי המדינה, ולמאבק גיאופוליטי עכשווי על שליטה במדינה, שהמיקום שלה בעל חשיבות

קומדיה מרירה-מתוקה ומרגשת. מתוך הסרט "חיים על הדרך" של היוצרת האריתריאית-אמריקאית ספורה וולדו. (צילום: ריצ'רד אלכס דוראנטה)

בישראל חיים כיום כ-21 אלף מבקשי מקלט אריתראים. בניחוש מושכל אפשר להעריך שאלפי ישראלים פגשו אריתראים באופן אישי, ורבים הרבה יותר שמעו דבר או שניים על המצב באריתריאה, שגרם לאנשים האלה לברוח ולהגיע, איכשהו, דווקא לישראל.

אבל ככל שמנסים להכיר יותר, כך מבינים שהמציאות שעימה מתמודדים הפליטים האריתראים היא סבוכה למדי. הדבר נכון בוודאי לישראל, שמונעת מהם זכויות באופן שיטתי, אך במידה כזאת או אחרת גם לכל מקום אחר שבו הם נמצאים. כמו בצל גדול וקצת עבש, יש כמה וכמה שכבות לקלף שם, לפעמים תוך הזלת דמעה או שתיים, כדי להגיע להגיע לחומר שאפשר להתחיל לעבד.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך. שם מלא

שנת 2019 נפתחה עם סודאן בכותרות. ההתקוממות נגד משטרו של עומר אל-בשיר, שפרצה בדצמבר האחרון, עדיין איתנו, ומחאות והפגנות רבות נערכות ברחבי המדינה, בעיקר בעיר הבירה חרטום.

אבל לצד המערכה הפוליטית, גם בזירת האמנות סודאן נמצאת בכותרות. הסרט הדוקומנטרי הסודאני "לדבר על עצים" זכה לאחרונה בפרס חביב הקהל בפסטיבל הסרטים בברלין. הסרט מתאר את מאמציהם של במאים סודאנים ותיקים להחיות את תעשיית הקולנוע הגוועת במדינה ולפתוח מחדש בית קולנוע ישן בעיר אומדורמאן, המרכז הכלכלי של סודאן.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך. שם מלא כתובת האיימיל