newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך הצבא מכניס לשימוש אמצעי לחימה שחיילים לא התאמנו עליהם

בימים כתיקונם קולט הצבא אמצעי לחימה רק אחרי הליך בחינה ממושך. נוהל חדש, שנחשף כאן לראשונה, מאפשר קיצורי דרך בשעת חירום. כבר בצוק איתן נקלטו נשקים בהליך מזורז. מי מרוויח מזה? חברות הנשק

מאת:
השאירו תגובה
א א א

באוגוסט 2015 הגישו מספר פעילות זכויות אדם לצבא בקשה מעניינת במיוחד לפי חוק חופש המידע. נושא הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד איתי מק, הוא קבלת נהלים המסדירים ניסוי ואישור של שימוש מבצעי בציוד ביטחוני חדש, בגדה המערבית וברצועת עזה, שלא בשגרה אלא במסגרת "צורך מבצעי דחוף".

למרות שהחוק מתיר לכל היותר 120 יום להענות לבקשה כזאת, רק במרץ האחרון (שמונה חודשים אחרי הפנייה הראשונה לבקשת מידע), התקבלה תשובה. סיבה אפשרית לעיכוב במענה היא העובדה המדהימה שהנוהל – לפי התאריך שמופיע על המסמך – נכתב רק בינואר, כלומר שישה חודשים לאחר הגשת הבקשה.

עובדה זו מדהימה עוד יותר לאור הרגישות הרבה של הנושא. הכנסת כלי נשק לשדה הקרב תוך כדי לחימה ללא בחינה ואימון עלולה להיות מסוכנת גם לצד המפעיל אותו וגם לצד שהנשק מופעל עליו. הדבר מסוכן שבעתיים כאשר אמצעי לחימה שלא נבדקו בהליך מסודר מופעלים במתווה הפעילות של הצבא בעזה, שם הירי מתבצע בתוך אוכלוסיה אזרחית צפופה (ראו לדוגמא כאן).

> ארטילריה בעזה: נשק סטטיסטי בשירות "הצבא המוסרי בעולם"

ירי ארטילרי על עזה, יולי 2014 (דובר צה"ל)

פגזים נורו על עזה ללא ניסיון קודם של החיילים. ירי ארטילרי על עזה, יולי 2014 (דובר צה"ל)

גם מבחינה של הנוהל החדש מתעוררות בעיות רבות. לפי פקודת אג"ת 1\10 משנת 2013, המסדירה הכנסת אמצעים חדשים לשימוש מבצעי בצה"ל בזמן "שגרה", נדרש הליך בחינה מדוקדק שאורך שנים. באותו מסמך, המונה 43 עמודים, מפורטים מאות סעיפים הקובעים את הבדיקות שהאמצעי אמור לעבור לפני הכנסתו ללחימה. לעומת זאת הנוהל החדש, המתייחס להכנסת אמצעי לחימה לשימוש מבצעי בזמן "צורך דחוף" (זמן לחימה או מבצע צבאי, למשל), מונה בקושי שבעה עמודים, ובהם מוצגים חמישה סעיפים עיקריים. במסגרת נוהל זה, ככל הנראה, אמור אמצעי חדש להיכנס לפעולה תוך ימים ספורים.

ראשית אנו נדרשים לשאלה הקשה: האם יתכן שלפני פנייתן של פעילות זכויות האדם הוכנסו אמצעים כאלה לשימוש מבצעי בזמני חירום ללא כל נוהל מסודר? איך זה יתכן, ומי הגורמים שדחפו לכך?

מעבדת עזה

אם נתבונן רק בלחימה האחרונה במהלך "צוק איתן" ניתן לציין כי בעיצומה של הלחימה בעזה שילב חיל האוויר לראשונה במסגרת פעילות מבצעית את מל"ט הדגל של אלביט מערכות – הרמס 900. באתר חיל האוויר נכתב כך:

במסגרת מבצע צוק איתן החל לראשונה ה'כוכב' [הרמס 900 ג'.ב.] לבצע פעילות מבצעית, בשל יכולתיו המיוחדות. קליטתו הואצה במיוחד ומאז השבוע הראשון ללחימה הוא טס ללא הפסקה ומבצע את משימותיו בהצלחה. משימותיו של ה'כוכב' דומות לאלו של ההרמס 450, אך הוא מביא עמו כושר נשיאה כפול, מה שמאפשר לו לשאת מטען רב יותר במהלך הגיחות ולשהות משך זמן ארוך יותר באוויר. בנוסף, הוא מסוגל לבצע את המשימות מגובה רב. על אף שמפעילי הכטב"ם [כלי טייס בלתי מאויש, ג'.ב.] בטייסת בצעו עד כה הסבה קרקעית בלבד ל'כוכב' והחלו את השימוש המבצעי בו לפני שקיימו הסבה אווירית, שכן זו אמורה הייתה אמורה להתחיל רק בעוד כחודש, מספרים אנשי הטייסת על תוצאות טובות.

עוד במהלך מבצע "צוק איתן" עשה צה"ל שימוש נרחב בפגז "חצב" שפותח ומיוצר בתעשייה הצבאית. קצין שיריון סיפר לאתר מאקו כי הצוותים "למדו עליו שנה קודם לכן וראו תצוגה, אבל מעולם לא ירו את החצב בצורה תקינה ולא ראו אותו בבטן הטנק". במלים אחרות: החיילים ירו על אוכלוסיית עזה נשק שמעולם לא ירו קודם, גם לא באימונים. עוד כלי נשק רבים הוכנסו לשימוש בזמן הזה.

על פי דו"ח האו"ם במהלך "צוק איתן" נהרגו 1,462 חפים מפשע. לפי תחקיר סוכנות החדשות אי-פי 90% מההרוגים בהפצצות של 247 בתים היו חפים משפע. אי אפשר לשלול את הסברה שכלי טיס חדשים אלו שהוכנסו לשימוש השתתפו לכל הפחות במעקב אחר מטרות אלו.

הוכח בשדה הקרב

כשלושה שבועות אחרי סוף הלחימה בעזה התקיים "כנס ישראל דיפנס למערכות בלתי מאוישות", בו הוצגו כלי טיס בלתי מאויישים מתוצרת התעשיות הבטחוניות הישראליות. על כלי נשק שנוסו בשדה הקרב מוטבעת חותמת "Battle Proven" – "הוכח בשדה הקרב". בשוק הנשק העולמי, ערכו של נשק שנוסה בקרב והוכח כ"יעיל" גבוה יותר. בסרט "המעבדה" של יותם פלדמן אפשר לראות את שר הביטחון לשעבר, בנימין בן אליעזר, מסביר כי זו הסיבה לכך שהנשק הישראלי כה מבוקש בעולם: שהוא נוסה בעזה קודם.

> פרסומי ארכיון המדינה יוכפפו לצנזורה הצבאית, תמנע גישה למסמכי מקור מנייר

חייל צה"ל ומזל"ט (IDF CC BY-NC 2.0)

חייל צה"ל ומזל"ט (IDF CC BY-NC 2.0)

על פי הנתונים שמציג פרויקט "חמושים", מאז שנת 2006 חל גידול מתמיד בהיקף היצוא הביטחוני לחו”ל. ב-2002 היה היקפו של היצוא הביטחוני שני מיליארד דולר, ב-2006 הוא קפץ ל-3.4 מיליארד דולר, וב-2012 הגיע לשישה מיליארד דולר. גם בשנת 2013 הציגו שלוש החברות הגדולות בתחום – אלביט, התעשייה האווירית ורפאל – גידול במכירות והגיעו יחד להיקף מכירות של 7.65 מיליארד דולר בשנה. 75 אחוז מהתוצרת מיועדת ליצוא ורק כ-25 אחוז לשימוש מקומי. ישראל היא היצואנית נשק מספר 6 בעולם, והגדולה ביותר ביחס לתוצר הגולמי שלה.

בכתבה מקיפה על המרוויחים הגדולים מ"צוק איתן" בעיתון דה מרקר, אמר מנכ"ל חברה לייצור נשק לעיתונאי שוקי שדה כי "אחרי כל מבצע מהסוג שמתקיים עכשיו בעזה, אנחנו רואים גידול במספר הלקוחות מחו"ל. גם כך אנחנו עושים שיווק אגרסיבי בחו"ל, אבל הפעילות של צה"ל בהחלט משפיעה על פעילות השיווק".

"עבור התעשיות הביטחוניות המערכה הזו היא כמו לשתות משקה אנרגיה חזק במיוחד – זה פשוט נותן להן תנופה אדירה קדימה", מצוטטת באותה כתבה ברברה אופל־רום, הכתבת בישראל של המגזין הבינלאומי "דיפנס ניוז". משווק לשעבר באחת התעשיות הביטחוניות מסביר שם:

קח לדוגמה את חברת פלסן של קיבוץ סאסא, שהרוויחה הרבה מאוד כסף ממכירת כלי רכב ממוגנים לכוחות האמריקאיים בעירק ובאפגניסטן. בשנים האחרונות הם צימצמו את הפעילות ופיטרו עובדים, משום שהכוחות נסוגו מאזורים האלה. מצב שבו אין עימות גדול במשך 20 שנה יפגע בתעשיות הביטחוניות, בוודאי אם תחול ירידה בהיקפי הסכסוכים הצבאיים בעולם.

הדלת המסתובבת של ביקוש לנשק

אחת מהפעילות שהגישו את בקשת חופש המידע, תאיה גוברין-סגל, הסבירה לשיחה מקומית את הסיבות למהלך: "הגשנו את הבקשה כי רצינו להבין את הקשר בין התעשיות הביטחוניות וייצוא הנשק לבין הכיבוש והמלחמות בעזה. כאשר מוכרים בכסף כה רב אמצעי לחימה לחו"ל, והחותמת 'הוכח בקרב' תורמת לכך רבות, קיים יסוד להניח כי לאינטרסים כלכליים יש חלק בכך. למשל, בתחילת החודש התקיים בישראל כנס תחת הכותרת 'חיל האוויר בעידן הדור ה-5' בהשתתפות אנשי חיל האוויר והתעשיות הביטחונית. על ההזמנה נכתב כי מטוס ה-F35 הוא 'מכונת מלחמה בפני עצמו ויכול לשמש גם כגורם משיכה אשר יקדם מערכות אחרות ויעודד מבצעים נוספים'".

הסיפור של המטוס הזה הוא מעניין בפני עצמו, אך לפי תיאור זה עולה חשש כי אחד הגורמים להכנסות מערכות אלו הוא האינטרס הכלכלי הברור של שימוש בקרב וקבלת החותמת Battle Proven. בנוהל החדש להכנסת ציוד בטחוני חדש לשימוש בזמן של חירום מבצעי מודגש כי הנוהל אינו מהווה תחליף לנוהל הישן, רב השלבים והמסודר. אך ברור שאין בכך צורך. שהרי ליצרני הנשק מספיקה העובדה כי הוא נוסה בקרב במסגרת הנוהל המזורז. אם אחר-כך יאושר במסגרת הנוהל הרחב ואם לא, את התווית שנשק זה "הוכח בקרב" כבר יש להם.

> מחאה בכנס הנשק: כאן מתחילה המלחמה הבאה

הזמנה לכנס "חיל האוויר בעידן דור ה-5"

הזמנה לכנס "חיל האוויר בעידן דור ה-5"

עוד נקודה בנוהל החדש שכדאי לשים אליה לב היא העמימות לגבי מי היוזם של הכנסת האמצעי החדש לשימוש מבצעי. לפי הנוהל התהליך מתחיל בבחינת הפער, כלומר בבחינה מה חסר לצבא כדי לבצע את משימתו בצורה מיטבית,  ובדרישה שאמורה להגיע מהדרג המבצעי. כלומר, בהינתן צורך מהשטח אגף הטכנולוגיה אמור לנסות להשלים אותו לפי ההיצע של התעשיות הביטחוניות. אך ברור כי זהו לא כל הסיפור, שהרי הדרג המבצעי לא מכיר את כל האפשרויות הקיימות בתעשיות הביטחוניות באותו זמן חירום נתון, ולכן סביר להניח כי זהו לא הכיוון היחיד בו מתחילות בקשות מהסוג הזה.

כאן נכנסים לפעולה הקשרים האישיים בין גורמים בצה"ל לאנשי התעשיות הביטחוניות. הקשר הוא כה הדוק עד כי לא ברור אם מודבר בצרכים העולים מהשטח או באינטרסים של החברות. רוב העוסקים בתעשיית הנשק הענפה של ישראל הם קצינים בכירים לשעבר. רק כדי להדגים אפשר למנות כמה מהידועים שבהם, כמו האלוף במיל' גיורא איילנד, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, תא"ל במילואים גל הירש ועוד רבים. חלקם עדיין ממלאים תפקיד במילואים במקביל לעיסוקם האזרחי בייצור וסחר נשק. האלוף במיל' אייל בן ראובן למשל, כיום חבר כנסת, שימש כסגן אלוף פיקוד צפון במילואים, ובמקביל הועסק כראש אגף יבשה בתעשייה האווירית.

מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס אמר על כך "כתעשייה ביטחונית שבשורותיה נמצאים אנשי מילואים רבים, בהם בכירים מאוד, אנחנו רואים את התמונה הכוללת באופן שמשלב בין הצרכים המבצעיים כפי שהם באים לידי ביטוי בשטח לבין הפתרונות הטכנולוגיים. ואכן, לאורך כל הלחימה ניהלנו שיח יום־יומי עם משרד הביטחון ועם גורמי ביטחון שונים, והצענו פתרונות מהירים ויצירתיים לצרכים שעלו מהשטח. זהו תהליך של דו־שיח ואינטראקציה מתמדת".

תגובות

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפניית פעילות זכויות האדם באמצעות עורך הדין איתי מק כי: "נבקש לדחות מכל וכל את הטענה המשתמעת מפנייתך, כאילו צה"ל עושה ניסויים באמצעי לחימה המערבים את תושבי אזור יהודה והשומרון (איו"ש) ורצועת זה במסגרת ביצוע משימות הביטחון המוטלות עליו. טענה זו מופרכת וחסרת אחיזה במציאות". בנוסף הדגישו בדובר צה"ל כי "צה"ל מחויב לפעול בהתאם לדין הישראלי ולכללי המשפט הבין-לאומי הרלוונטיים בהיבטי הפעילות המבצעית שלו, ובכלל זאת גם בכל הנוגע לאמצעי הלחימה בהם הוא עושה שימוש".

שיחה מקומית פנתה לדובר צה"ל בבקשה לברר בנוסף איך יתכן שנוהל הקליטה המזורז בשעות חירום נכתב רק בינואר 2016, ואיך נקלטו אמצעי ביטחון בשעות חירום לפני כן. מדובר צה"ל טרם נתקבלה תשובה.

> כל עוד הצבא חוקר את עצמו, גם מח"Y שתועד יורה למוות בנער לא יועמד לדין

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ, במושב הפתיחה של הכנסת ה-20, ב-31 במרץ 2015 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ, במושב הפתיחה של הכנסת ה-20, ב-31 במרץ 2015 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

תסמונת עדר במקום חיסון העדר: גנץ ופרץ בדרך לממשלת הסיפוח

לראשי כחול לבן והעבודה לא היתה כל מניעה לשתף פעולה בענייני ההתמודדות עם הקורונה גם מספסלי האופוזיציה. במקום זה, הם בחרו להיות אסקופה נדרסת בממשלת ימין קיצונית. ובינתיים, חברי המשותפת מלמדים את כולנו שיעור במהותה של אופוזיציה ובסולידריות ומחויבות ציבורית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf