newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אלמונים השחיתו עבודות בבית האמנים בת"א וריססו ״בוגדים״

עבודתו של האמן יהודה פורבוכראי שהוצבה על קיר המבנה, ופסלים של האמנים אבי שפרבר ואבנר לוינסון שמוצבים אף הם מחוץ לגלריה הושחתו בעזרת צבע אדום. "עשו לנו תג מחיר"

מאת:

כשאיריס נדל, מזכירת בית האמנים בתל-אביב, הגיעה אתמול (שבת) בבוקר למקום על מנת לפתוח אותו לקהל, היא גילתה את הכתובת ״בוגדים״ שרוססה על יצירה של האמן יהודה פורבוכראי שהוצבה על הקיר החיצוני של המבנה. פסלים של האמנים אבי שפרבר ואבנר לוינסון, שמוצבים אף הם מחוץ לגלריה, הושחתו בעזרת צבע אדום. "בעבר היו לנו תערוכות פוליטיות מימין ומשמאל אבל לא קרה כלום״, אומרת נדל, שחוששת שהדבר קשור לבחירות המקומיות. ״עשו לנו תג מחיר״.

שמירי רגב תתעורר. עבודות אמנות שהושחתו בבית האמנים בתל-אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בית האמנים תל אביב הוא קומפלקס גלריות וסדנאות אומנות במרכז העיר, סמוך לכיכר רבין, הפועל בחסות ובמימון חלקי של עיריית תל אביב-יפו.

״[זו] הרגשה מאוד קשה של אלימות, שמישהו פוגש בך ומאיים אליך״, מוסיפה נדל. ״למילה 'בוגדים' יש סמליות קשה פה במדינה״. נדל אומרת בשיחה שהיא רוצה להאמין שמדובר ב״נערים פרחחים״, כדבריה, אך כתובת הגרפיטי לא משאירה מקום לספק. ״זה רחוב שקט וצדדי, מישהו צריך לבוא במיוחד לכאן כדי לעשות את המעשה הזה״. לאחר ההשחתה, שהתרחשה בלילה שבין שישי לשבת, הגיע האמן יהודה פורבוכראי וכיסה בצבע לבן את הכתובת ״בוגדים״ שרוססה על היצירה שלו, אך בצורה שמשאירה אותה גלויה לעין.

"אין משהו מתריס בחוץ״, אומר האמן גד אפוטקר, עובד של בית האומנים, בזמן שהוא מסתובב בין הפסלים שהושחתו בעזרת ספרי צבע אדום. ״זו הצבה לתקופה ארוכה, זה נמצא כאן כבר שנתיים-שלוש״. על תחושתו לאחר הפגיעה בעבודות הוא אומר ״אתה מרגיש כאילו התנהגו בך באלימות, ללא שום סיבה. אנחנו בסך הכל מציגים פה אמנות. אין שום סיבה שיתקפו אותנו״. אפוטקר לא מקשר באופן ישיר את ההשחתה לגל ההסתה נגד אמנים, יוצרים ופעילי שמאל. ״אנחנו מקום נטרלי, המקום הזה שמר תמיד על פתיחות ופלורליזם, אנחנו לא נוקטים עמדה פוליטית״.

אפוטקר לא זוכר איומים קודמים על המקום, או קריאות לשלול מהם מימון בעקבות תערוכות פוליטיות, כמו שקרה לגלרית ברבור ירושלים ומקומות נוספים.

״בשם חופש האמנות מותר לעשות כל דבר, אבל במקרה הזה אני לא מבין מה הסיבה. אנחנו שומעים את המילה הזאת ׳בוגדים׳, אך מצד שני אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד מי עשה את זה״, הוא מסכם.

"עשו לנו תג מחיר". השחתת פסלים בבית האמנים בתל-אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעוד שבבית האמנים מבקשים להיות זהירים עם אמירות לגבי המבצעים ומניעיהם, יהודה פורבוכראי, האמן שיצירתו הושחתה, נחרץ בהרבה: ״הפניית האצבע המאשימה היא ברורה מאליה. יש צד אחד שדואג להשחית, לא רק פה, עצי זית בשטחים, הורסים לאנשים בתים, וזה כנראה גולש לפה. הכיבוש משחית. בהתחלה זה לפלסטינים, למי שלא מסכים איתם, ומחר למישהו אחר וחבל.

״אפשר להפנות את האצבע לכיוון מסוים, אלה שמבערים את האש, שחושבים שהבורות שלהם זו תרבות״, הוא אומר בשיחה טלפונית. ״לא כתוב על הקיר משהו שיכול לפגוע במישהו, כתוב שם 'לתפארת', 'אחים', 'אורו', וציור של דגל ישראל.

"האמת היא שאני רוצה להישאר רחוק מזה", אומר פורבוכראי. "הצטערתי שפנו למשטרה כי אני לא אוהב את המשטרה, זה ברור שזה ונדליזם וחבל שעשו זה, אולי ככה נראה הדו שיח בישראל היום. הגברת רגב צריכה להרים את עצמה ולראות מה היא עושה״.

פורבוכראי בחר להשאיר את הכתובת כשהיא מכוסה חלקית בצבע לבן. ״זה מתכתב על העבודה שלי. אם מישהו רצה לכתוב אז הנה זה כתוב, רק סידרתי את זה יפה״. הוא מסכם.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

יום של תחושת כישלון שלא הצלחנו לעצור מלחמות מיותרות

בילדותי יום הזיכרון היה בעיני יום של עצב טהור. התחושה הזאת התחלפה בזעם על כל כך הרבה מוות מיותר במלחמות על כלום ושום דבר. המסגרת הפוליטית הבאה שתקום בשמאל חייבת להיות כזאת שתתייצב מיד נגד עוד מלחמה מיותרת, בלי תהיות ובלי ספקות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf