newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

16 שנים אחרי קלינטון: זהו הזמן למתווה אובמה לשלום

"מתווה קלינטון לשלום" שפורסם לפני 16 שנה עדיין מוביל כל דיון על הסכם עתידי, על אף שהוא פחות ופחות רלוונטי. הנה שש סיבות מדוע על אובמה להציג מתווה חדש - ועכשיו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ד"ר נמרוד גורן

נשיא ארה"ב ברק אובמה נמצא כיום ב-100 הימים האחרונים לכהונתו. לפני 16 שנה, כשהיה הנשיא ביל קלינטון במצב דומה, הוא בחר לפרסם את ההצעה שלו למתווה להסדר קבע ישראלי-פלסטיני. מאז, "הפרמטרים של קלינטון" הפכו חלק אינטגרלי מכל ניסיון לקדם את תהליך השלום. ואולם, ב-16 השנים האחרונות המציאות האזורית השתנתה וסוגיות חדשות עלו על סדר היום. הפרמטרים של קלינטון דורשים עדכון, וייתכן מאוד שזה מהלך שיבצע אובמה בתקופה שבין הבחירות בנובמבר לחילופי הנשיאים בינואר.

במידה שאובמה יעשה כן – ואין לכך כרגע כל ודאות – הוא יוכל לשאת נאום נשיאותי, ולהסתפק בכך; הוא יוכל להביא את תוכן הנאום לאשרור בלתי-מחייב בגוף או פורום רב-לאומי (דוגמת הקוורטט או ועידה בינלאומית); והוא יוכל להעלות את הפרמטרים כהצעת החלטה מחייבת במועצת הביטחון של האו"ם. הוא יוכל גם לבחור האם לבחור בנוסח פרמטרים כללי ומרוכך או בנוסח מורכב שיאתגר את הצדדים לסכסוך.

> ההכרעה האסטרטגית הניצבת בפני הפלסטינים בישראל

ברק אובמה, מאי 2016 (פיט סוזה, הבית הלבן)

ברק אובמה, מאי 2016 (פיט סוזה, הבית הלבן)

אך בעוד בוושינגטון מתלבטים, בירושלים נערכים לסכל. בעיני ממשלת נתניהו, ימיו האחרונים של אובמה בבית הלבן הם מקור לדאגה. ראש הממשלה מבקש מראשי הממשל האמריקאי להימנע מכל מהלך אחרון בנושא הישראלי-פלסטיני, ובמשרד החוץ דנים כיצד להתמודד עם "הסכנה" החדשה. תגובה שלילית אוטומטית זו מצד ממשלת ישראל מוכרת לנו לאחרונה מיוזמות אחרות לקידום השלום, דוגמת דו"ח הקוורטט והיוזמה הצרפתית.

זוהי תגובה מוטעית. הפרמטרים של אובמה אומנם לא צפויים להביא בכוחות עצמם פריצת-דרך מידית לשלום, אך הם יעבירו מסר ברור לגבי העמדה האמריקאית באשר לאופן יישוב הסכסוך, ולגבי העקביות שבעמדה זאת לאורך השנים. לפרמטרים יכולות להיות תועלות מדיניות-בינלאומיות ופוליטיות-ציבוריות לקידום יישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. להלן כמה מהתועלות האלו שעלו לאחרונה בדיון-מומחים שכינס מכון "מיתווים", ויש לתת עליהן את הדעת.

הקיפאון הופך את "שתי מדינות לשני עמים" למושג ריק מתוכן

בהירות לגבי הסדר הקבע – הצגת פרמטרים תספק בהירות לגבי האופן בו ניתן לפתור את סוגיות הליבה של הסכסוך. ככל שתוכן הפרמטרים יהיה מעמיק יותר – ויחרוג מאמירות כלליות בלבד – כך הוא יספק בהירות רבה יותר לגבי הדרך ליישוב הסכסוך. ללא פרמטרים ברורים, סיכויי ההצלחה של כל מהלך מדיני – דו-צדדי, רב-צדדי או חד-צדדי – יהיו נמוכים יותר. הצגת פרמטרים חשובה לא רק בנקודת הזמן הנוכחית של חילופי ממשל בארה"ב. אם יימנע הנשיא אובמה מהצגתם, רצוי יהיה שהממשל הבא יעשה זאת, וכבר בשנה הראשונה לכהונתו.

מומנטום מחודש לפתרון שתי-המדינות – הקיפאון בתהליך השלום מוביל לסקפטיות וחוסר אמון לגבי הרלוונטיות וההיתכנות של פתרון שתי-המדינות. המושג "פתרון שתי-המדינות" הופך ריק מתוכן ופוליטיקאים שונים מפרשים אותו בדרכים שונות. הצגת פרמטרים תסייע לצקת תוכן מחודש לפתרון שתי-המדינות, ולעצור את הזליגה לתמיכה ברעיון המדינה האחת.

עדכון הפרמטרים של קלינטון יכול להיות שלב ראשון בתהליך עדכון המסמכים הבינלאומיים המרכזיים הקשורים בתהליך השלום, שרובם כבר בני למעלה מעשור. עדכון שכזה יוכל לסייע לרתום קהל צעיר שמחפש דרכים רעננות ליישוב הסכסוך, ועשוי להניע לפעולה גם מדינות וגופים רב-לאומיים נוספים.

סיוע למשא ומתן עתידי – פרמטרים יוכלו למנוע סבבי משא ומתן חסרי-תוחלת נוספים בין ישראל לפלסטינים. הם ישמשו מעין "כרטיס כניסה" למשא ומתן עתידי, והצדדים יידרשו להתייחס אליהם בחיוב כבסיס לשיחות וכהוכחה לרצינות כוונות. הדבר עלול אומנם להקשות על התנעה מחודשת של המשא ומתן, אך יאפשר – בהינתן רצון פוליטי – להקל על המשא ומתן כאשר יתחיל, על-ידי יצירת מסגרת, עוגן ויעד לשיחות.

בכל מקרה, הפרמטרים לא יקבעו את תוצאות המשא ומתן. פרטי הסדר הקבע יצטרכו להיות מוסכמים לבסוף בין הצדדים עצמם וכשכך יקרה, הקהילה הבינלאומית תתמוך בהם גם אם יהיו שונים מהפרמטרים.

לייעל את השיח בתוך ישראל, ולצרף להצעה שותפים מהעולם

העמקת המעורבות הבינלאומית בתהליך השלום – הפרמטרים של קלינטון נותרו בזמנו כמהלך אמריקאי בלבד. אם יציג הנשיא אובמה פרמטרים משלו, זו הזדמנות לייצר סביבם הסכמה בינלאומית שתיתן להם מעמד מחייב יותר ותגביר את הלגיטימציה שלהם.

בשנתיים האחרונות התקיימו ניסיונות שונים להעמקת מעורבות הקהילה הבינלאומית בתהליך השלום – דרך הרעיון להקמת קבוצת תמיכה בינלאומית, החייאת הקוורטט, יוזמת השלום הצרפתית והעלאת הצעות להחלטות במועצת הביטחון. ואולם, עד כה לא נמצאה הנוסחה למעורבות בינלאומית יעילה יותר. פרמטרים של אובמה יוכלו לסייע בכך, אם לא יישארו רק בגדר נאום של נשיא אמריקאי, ויאושררו על-ידי גוף או פורום בינלאומי.

חידוד השיח בישראל בנושא הסדר הקבע – השיח בישראל ביחס לפתרון שתי-המדינות כולל סתירות, פערי-ידע, טשטוש עמדות בקרב מפלגות גדולות, ונטייה לאמץ אמירות כלליות ונטולות תוכן מדיני ברור. פרמטרים יוכלו לסייע לדיון פוליטי וציבורי מושכל יותר. הם יבהירו לפוליטיקאים ולציבור בישראל למה מתכוונת ארה"ב – ידידתה הגדולה של ישראל – כשהיא מדברת על פתרון שתי-מדינות.

> סקר חדש: ישראלים ופלסטינים לא מאמינים בפתרון סכום אפס

מתווה קלינטון שהוצג בסוף ממשלת ברק כבר פחות רלוונטי (קלינטון וברק, פלאש 90)

מתווה קלינטון שהוצג בסוף ממשלת ברק כבר פחות רלוונטי (קלינטון וברק, פלאש 90)

מפלגות האופוזיציה יוכלו לאמץ את הפרמטרים כאלטרנטיבה למדיניות הממשלה ולכלול אותם במצע המדיני שלהן לקראת הבחירות הבאות; ארגוני שלום יוכלו להסתייע בכך שפרמטרים יפיגו חלק מהעמימות הציבורית לגבי מהות הסכם השלום, אותו הם פועלים לקדם; והציבור הישראלי, שברובו מעוניין להיות חלק מהעולם הגדול ומתהליכי גלובליזציה, יבין טוב יותר את העמדות המקובלות בעולם בנושא הישראלי-פלסטיני.

הזדמנות לקדם אינטרסים ישראלים – פרמטרים יכולים להיות הזדמנות עבור ישראל לזכות בהכרה באופי היהודי שלה. למרות שהצורך העקרוני בהכרה חיצונית שכזו שנוי במחלוקת, מרבית אזרחי ישראל מעוניינים בה כיום. לאור עמדות שהשמיעו בנושא בכירים בממשל האמריקאי הנוכחי, סביר להניח שפרמטרים ייתנו לכך ביטוי.

זאת ועוד, פרמטרים צפויים להדגיש גם את האפשרות להכרה בינלאומית במערב ירושלים כבירת ישראל (לצד הכרה במזרח העיר כבירה הפלסטינית) עם השגת פתרון שתי-המדינות. בכך, הפרמטרים לא רק יציגו תביעות ודרישות מישראל, אלא גם יציגו חלק מהיתרונות הגלומים לישראל בהשגת הסכם שלום עם הפלסטינים.

ד"ר נמרוד גורן הוא ראש מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית.

> כך בערב קיצי אחד גילינו שעדיין יש תקווה לפתרון שתי המדינות לשני עמים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המשטרה מעכבת את צלם "הארץ" אוהד צויגנברג בהפגנה מול מעון ראש הממשלה בבלפור בירושלים, ב-8 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

המשטרה מעכבת את צלם "הארץ" אוהד צויגנברג בהפגנה מול מעון ראש הממשלה בבלפור בירושלים, ב-8 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

העיתונאים בישראל בסכנה. נדרשת חקיקה כדי להגן עליהם

ההסתה של ראש הממשלה הובילה בשבועות האחרונים לאלימות נגד עיתונאים שמסקרים הפגנות. אך מה שמתרחש היום לנגד עינינו הוא שיאו של תהליך ארוך שנים, שבמסגרתו מנסה נתניהו להלך אימים על התקשורת ולפגוע בחופש העיתונות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf