newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך נעלם, הרשויות המקומיות תופסות את מקומו

בעוד נציגת משרד החינוך לא מצליחה להסביר לוועדת החינוך בכנסת איך הם נערכים לחידוש הלימודים, במועצות האזוריות גיבשו תוכנית שבמרכזה הבאת בית הספר אל התלמידים. אם משרד החינוך היה מתפקד, הוא היה יכול אפילו יכול לסייע בגיבוש התוכנית

מאת:

בחלק השני של הכתבה אציג מתווה חזרה ללימודים, פרי חשיבה שמחוץ לקופסה, שאומץ השבוע על ידי מרכז המועצות האזוריות. אבל לפני זה, חידה: בחודש מרץ כתבתי על המחסור החמור במחשבים ותשתיות אינטרנט, במיוחד בקרב האוכלוסיות המוחלשות. בחודש מאי הוגשה בנושא עתירה לבג"צ. אז כמה מחשבים, למיטב הערכתכם, סיפק משרד החינוך לתלמידיו בשבעה החודשים שחלפו?

במהלך דיון שלם ניסו הח"כים בוועדת החינוך מה התוכנית של משרד החינוך לחידוש הלימודים, המשרד לא נתן תשובה. תלמיד בבית ספר בירושלים עם תחילת הלימודים בספטמבר (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

במהלך דיון שלם ניסו הח"כים בוועדת החינוך מה התוכנית של משרד החינוך לחידוש הלימודים, המשרד לא נתן תשובה. תלמיד בבית ספר בירושלים עם תחילת הלימודים בספטמבר (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

התשובה היא: אפס!
אפסותו של משרד החינוך התבררה השבוע גם בדיון שנערך בכנסת בנושא החזרה ללימודים. כרגיל, שר החינוך ומנכ"ל משרדו נמנעו מלהגיע ולמסור לציבור דין וחשבון. את הדברים הבאים מתוך הישיבה בוועדת החינוך של הכנסת, כדאי לגזור ולשמור, כי יום אחד הם ישמשו את ועדת החקירה שתבדוק את הפערים בחברה על רקע מחדלי הקורונה.

משרד החינוך: "אנחנו ערוכים"

– נציגת משרד החינוך: הדברים עדיין נמצאים בדיונים, ויתקבלו בהמשך בממשלה. יחד עם זאת אנחנו יכולים להביע עמדה חינוכית מקצועית והיא ברורה: מערכת החינוך חשוב שתחזור ללימודים, כשהמורים יפגשו עם התלמידים, כשהמשק יחזור לתלם, […] ברגע שיתקבלו ההחלטות הסופיות, אנחנו ערוכים לפתוח את בתי הספר וגני הילדים בכל תרחיש שיוחלט עליו.
– ח"כ רם שפע, יו"ר וועדת החינוך: אני חייב להבין משהו, האם עובדים במשרד החינוך על מתווים חלופיים להחזרת הילדים ללימודים?
– נציגה: בוודאי! אנחנו…
– שפע: מה הם המתווים האלה?
– נציגה: אנחנו עובדים. יש לנו גם כמובן מתווה שהוא מתווה עוגן, אבל אנחנו ערוכים לכל …
– שפע: מה הכוונה ערוכים? היו עכשיו כמה שבועות טובים, כדי שמשרד החינוך יציג לנו, לקבינט הקורונה, לציבור, אלטרנטיבות לאיך אפשר להחזיר את התלמידים בישראל ללימודים, במתכונת אחרת מאיך שהם חזרו בפעם קודמת […] יש המון כלים לעשות את זה אחרת, האם אתם מציגים איזה מתווה כזה?
נציגה: אנחנו נציג את המתווה ברגע שיתקבלו ההחלטות ….
שפע: אבל זה עובד הפוך?
נציגה: לא! אנחנו ערוכים למהלכים, אנחנו ערוכים למתווים, אבל ברגע שיתקבלו החלטות על ידי שר הבריאות, על ידי הממשלה, אנחנו נוכל להציג. בוודאי שאנחנו ערוכים. אאא… אבל ברגע שיוחלט אז נוכל להציג את התוכנית כולה.
[…]
ח"כ אורלי פרומן: נגיד שביום ראשון יש החלטה שחוזרים, מה המתווה, או האפשרויות שיש לכם לחזרה? ממשיכים בגני ילדים ככה? מחלקים אותם לשתי קבוצות? איך זה יעשה? הרי חשבתם על כל הדברים האלה, אז גם אנחנו רוצים לשמוע.
נציגה: בוודאי שחשבנו אבל ברגע שתתקבל ההחלטה הסופית אנחנו נוכל להציג את זה.

תרבות שבה הדיווח חשוב מהמעשה

בהמשך הדיון, כבדרך אגב, אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שהיא עוד לא ראתה את המתווה ולא יודעת מה יש בו. ח"כ רם שפע העיר שהשאלה היא לא מה יש במתווה, אלא האם בכלל יש מתווה. "זה האירוע הגדול של הישיבה הזאת", הוא הוסיף בצדק.

בסוף הדיון שלמשרד החינוך אין בעצם מתווה. יו"ר ועדת החינוך רם שפע מכחול לבן (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

בסוף הדיון שלמשרד החינוך אין בעצם מתווה. יו"ר ועדת החינוך רם שפע מכחול לבן (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

שבעה חודשים חלפו מאז סגירת מערכת החינוך, ועדיין לא כונס אפילו לא פעם אחת שולחן התייעצות משותף של מטה המשרד יחד עם נציגי מנהלות ומנהלי בתי הספר, נציגי המורות והמורים, נציגי ההורים ונציגי הרשויות המקומיות. לא פעם אחת!

אין לי טענה או אשמה כלפי אף אחת או אחד מעובדי משרד החינוך. האשמה אינה באנשים, אלא בתרבות הארגונית שדרסה אותם. תרבות של חוסר אמון, שבעקבותיו הדיווח "בוודאי שאנו ערוכים" עולה בחשיבותו על ההיערכות עצמה, והמילים העוטפות חשובות יותר מתוכנן.

מי שאחראי לתרבות הארגונית הם מי שמוצנחים על המערכת מלמעלה: השרים ולרוב גם המנכ"לים. הם ורק הם. הסבר אחד אפשרי הוא, ששנים רבות ממונים לתפקיד שר החינוך מי שאין להם עניין בתפקיד וגם לא ידע קודם בחינוך. זה נכון לפחות לשר הנוכחי וכן לנפתלי בנט ולגדעון סער.

המתווה של המועצות האזוריות

כדי להראות שאפשר לחשוב יצירתי ולהציע מתווים לחזרה ללימודים, אציג בקצרה מתווה שאומץ השבוע על ידי מרכז המועצות האזוריות בישראל. הרעיון גובש במהלך הקיץ במועצה האזורית עמק יזרעאל, ולמדתי עליו בשיחה עם יפתח גיא, מנהל אגף חינוך במועצה (גילוי נאות: יש בינינו היכרות מקצועית קודמת). במועצה האזורית עמק יזרעאל 40 יישובים כפריים.

משפט המפתח הוא: אם התלמידים לא יכולים להגיע אל בית הספר, בית הספר יגיע אל התלמידים. לשם כך הוקם בכל אחד מיישובי המועצה "מערך יישובי לחינוך משלים" (מיח"ם), והמועצה הקצתה 5,000 שקלים לכל יישוב לכל חודש, שכר עבור רכז המיח"ם.

תפקיד המיח"ם הוא לתמוך בפעולות ההוראה של מורי בית הספר, ובמקביל לאפשר לתלמידים את הסביבה החברתית האנושית התומכת, שהם כה זקוקים לה. כתוצר לוואי, המיח"ם מגייס את משאבי הקהילה למאמץ הלימודי והחינוכי, מהלך חשוב ובעל ערך בפני עצמו.

במהלך הקיץ פעלו הרכזים לאיתור ואיגום המשאבים ביישוב. הכוונה לחדרים שבהם ניתן לרכז את התלמידים, כגון מועדון נוער, מועדון קהילה, כיתות בבתי ספר מושבתים או חדרים במבני ציבור אחרים; וכן לעזרים ואמצעים שונים כגון ריהוט ומחשבים.

התוכנית של המועצות האזוריות מתאימה את עצמה לתנאי בית הספר. תלמידי באלון הגליל בונים פרגולה שתשמש ללימודים (באדיבות אלון הגליל)

התוכנית של המועצות האזוריות מתאימה את עצמה לתנאי בית הספר. תלמידי באלון הגליל בונים פרגולה שתשמש ללימודים (באדיבות אלון הגליל)

במקביל ארגנו הרכזים את כוח האדם הזמין ביישוב לעזרה כגון ועדת החינוך של היישוב, נציגי הורים, מורים בפנסיה או בשנת שבתון, תושבים מתנדבים, רכז תנועת הנוער ביישוב, נציגי הנוער הבוגר, וכך הלאה.

כל רכז הרכיב תוכנית פעילות במיח"ם בשלושה תחומים: פעילות הפגתית, חברה ולימודים. עם סיום הסגר (ובהתאמה להנחיות התו הסגול), יקבלו התלמידים לוח פעילות, שבו משובצות לבחירתם פעולות חברה שונות, הרצאות העשרה, או שעות שבהם יש מי שיכול לעזור להם בהכנת משימות למידה שקיבלו מהמורים. ניתן לראות במיח"ם מאין חדר קידמי של בית הספר, שנותר בעורף ובלתי נגיש.

הצלחתו של המיח"ם תלויה בשיתוף הפעולה שייווצר בין הרכז ביישוב לבין צוות המורים בבית הספר. כך למשל ניתן לתאם שהמורה לחינוך גופני יקבע מועד לשיעור עם קבוצות תלמידים במגרש הספורט שביישוב, או שהמורה לשל"ח יקבע מועד לסיור עם קבוצות תלמידים בסביבה הקרובה.

לזה ניתן להוסיף מורים מקצועיים, כמו מתמטיקה, שיעברו בין היישובים ויתנו שיעורי עזר והשלמה, יועצים חינוכיים שיעבירו פעילות חברתית-רגשית, או תלמידי תיכון שיעבירו שיעורי עזר לתלמידים צעירים, כחלק מחובות המעורבות החברתית.

על בסיס הניסיון שנצבר במועצה האזורית עמק יזרעאל, הכינה רינת חכים, מנהלת תחום חינוך במרכז המועצות האזוריות, מתווה דומה לכל המועצות האזוריות. המתווה אומץ על ידי מרכז המועצות האזוריות, והועבר השבוע לשר החינוך, בבקשה שיאפשר את הסמכות הנדרשת להפעלתו במועצות. בישראל יש 54 מועצות אזוריות, בהן 985 יישובים וכ-860 אלף תושבים.

אם משרד החינוך היה שותף

בהינתן שמשרד החינוך אינו מתפקד, ברור שיש ראשי רשויות ומנהלי בתי הספר שממציאים פתרונות מקומיים יצירתיים. העצוב הוא שהיה טוב אילו משרד החינוך היה שם יחד איתם. ראשית משום שאצל אנשי המשרד יש ידע וניסיון רב ערך, שיכול לעזור לאנשי השטח; ושנית משום שאם יש רשויות או בתי ספר חלשים, משרד החינוך יכול לתת להם תמיכה נוספת ולהניע אותם לפעולה.

המצב הוא עצוב, משום שהיה ניתן לפעול יחד ולמצוא יופי של פתרונות מבלי להותיר את החלשים מאחור. כשוועדת החקירה תבדוק בעוד כמה שנים את הפערים בחברה הישראלית, שלחו לה את פרוטוקול הדיון שהיה השבוע בכנסת.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf