משרד החינוך נעלם, הרשויות המקומיות תופסות את מקומו

בחלק השני של הכתבה אציג מתווה חזרה ללימודים, פרי חשיבה שמחוץ לקופסה, שאומץ השבוע על ידי מרכז המועצות האזוריות. אבל לפני זה, חידה: בחודש מרץ כתבתי על המחסור החמור במחשבים ותשתיות אינטרנט, במיוחד בקרב האוכלוסיות המוחלשות. בחודש מאי הוגשה בנושא עתירה לבג"צ. אז כמה מחשבים, למיטב הערכתכם, סיפק משרד החינוך לתלמידיו בשבעה החודשים שחלפו?

התשובה היא: אפס!
אפסותו של משרד החינוך התבררה השבוע גם בדיון שנערך בכנסת בנושא החזרה ללימודים. כרגיל, שר החינוך ומנכ"ל משרדו נמנעו מלהגיע ולמסור לציבור דין וחשבון. את הדברים הבאים מתוך הישיבה בוועדת החינוך של הכנסת, כדאי לגזור ולשמור, כי יום אחד הם ישמשו את ועדת החקירה שתבדוק את הפערים בחברה על רקע מחדלי הקורונה.

משרד החינוך: "אנחנו ערוכים"

– נציגת משרד החינוך: הדברים עדיין נמצאים בדיונים, ויתקבלו בהמשך בממשלה. יחד עם זאת אנחנו יכולים להביע עמדה חינוכית מקצועית והיא ברורה: מערכת החינוך חשוב שתחזור ללימודים, כשהמורים יפגשו עם התלמידים, כשהמשק יחזור לתלם, […] ברגע שיתקבלו ההחלטות הסופיות, אנחנו ערוכים לפתוח את בתי הספר וגני הילדים בכל תרחיש שיוחלט עליו.
– ח"כ רם שפע, יו"ר וועדת החינוך: אני חייב להבין משהו, האם עובדים במשרד החינוך על מתווים חלופיים להחזרת הילדים ללימודים?
– נציגה: בוודאי! אנחנו…
– שפע: מה הם המתווים האלה?
– נציגה: אנחנו עובדים. יש לנו גם כמובן מתווה שהוא מתווה עוגן, אבל אנחנו ערוכים לכל …
– שפע: מה הכוונה ערוכים? היו עכשיו כמה שבועות טובים, כדי שמשרד החינוך יציג לנו, לקבינט הקורונה, לציבור, אלטרנטיבות לאיך אפשר להחזיר את התלמידים בישראל ללימודים, במתכונת אחרת מאיך שהם חזרו בפעם קודמת […] יש המון כלים לעשות את זה אחרת, האם אתם מציגים איזה מתווה כזה?
נציגה: אנחנו נציג את המתווה ברגע שיתקבלו ההחלטות ….
שפע: אבל זה עובד הפוך?
נציגה: לא! אנחנו ערוכים למהלכים, אנחנו ערוכים למתווים, אבל ברגע שיתקבלו החלטות על ידי שר הבריאות, על ידי הממשלה, אנחנו נוכל להציג. בוודאי שאנחנו ערוכים. אאא… אבל ברגע שיוחלט אז נוכל להציג את התוכנית כולה.
[…]
ח"כ אורלי פרומן: נגיד שביום ראשון יש החלטה שחוזרים, מה המתווה, או האפשרויות שיש לכם לחזרה? ממשיכים בגני ילדים ככה? מחלקים אותם לשתי קבוצות? איך זה יעשה? הרי חשבתם על כל הדברים האלה, אז גם אנחנו רוצים לשמוע.
נציגה: בוודאי שחשבנו אבל ברגע שתתקבל ההחלטה הסופית אנחנו נוכל להציג את זה.

תרבות שבה הדיווח חשוב מהמעשה

בהמשך הדיון, כבדרך אגב, אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שהיא עוד לא ראתה את המתווה ולא יודעת מה יש בו. ח"כ רם שפע העיר שהשאלה היא לא מה יש במתווה, אלא האם בכלל יש מתווה. "זה האירוע הגדול של הישיבה הזאת", הוא הוסיף בצדק.

שבעה חודשים חלפו מאז סגירת מערכת החינוך, ועדיין לא כונס אפילו לא פעם אחת שולחן התייעצות משותף של מטה המשרד יחד עם נציגי מנהלות ומנהלי בתי הספר, נציגי המורות והמורים, נציגי ההורים ונציגי הרשויות המקומיות. לא פעם אחת!

אין לי טענה או אשמה כלפי אף אחת או אחד מעובדי משרד החינוך. האשמה אינה באנשים, אלא בתרבות הארגונית שדרסה אותם. תרבות של חוסר אמון, שבעקבותיו הדיווח "בוודאי שאנו ערוכים" עולה בחשיבותו על ההיערכות עצמה, והמילים העוטפות חשובות יותר מתוכנן.

מי שאחראי לתרבות הארגונית הם מי שמוצנחים על המערכת מלמעלה: השרים ולרוב גם המנכ"לים. הם ורק הם. הסבר אחד אפשרי הוא, ששנים רבות ממונים לתפקיד שר החינוך מי שאין להם עניין בתפקיד וגם לא ידע קודם בחינוך. זה נכון לפחות לשר הנוכחי וכן לנפתלי בנט ולגדעון סער.

המתווה של המועצות האזוריות

כדי להראות שאפשר לחשוב יצירתי ולהציע מתווים לחזרה ללימודים, אציג בקצרה מתווה שאומץ השבוע על ידי מרכז המועצות האזוריות בישראל. הרעיון גובש במהלך הקיץ במועצה האזורית עמק יזרעאל, ולמדתי עליו בשיחה עם יפתח גיא, מנהל אגף חינוך במועצה (גילוי נאות: יש בינינו היכרות מקצועית קודמת). במועצה האזורית עמק יזרעאל 40 יישובים כפריים.

משפט המפתח הוא: אם התלמידים לא יכולים להגיע אל בית הספר, בית הספר יגיע אל התלמידים. לשם כך הוקם בכל אחד מיישובי המועצה "מערך יישובי לחינוך משלים" (מיח"ם), והמועצה הקצתה 5,000 שקלים לכל יישוב לכל חודש, שכר עבור רכז המיח"ם.

תפקיד המיח"ם הוא לתמוך בפעולות ההוראה של מורי בית הספר, ובמקביל לאפשר לתלמידים את הסביבה החברתית האנושית התומכת, שהם כה זקוקים לה. כתוצר לוואי, המיח"ם מגייס את משאבי הקהילה למאמץ הלימודי והחינוכי, מהלך חשוב ובעל ערך בפני עצמו.

במהלך הקיץ פעלו הרכזים לאיתור ואיגום המשאבים ביישוב. הכוונה לחדרים שבהם ניתן לרכז את התלמידים, כגון מועדון נוער, מועדון קהילה, כיתות בבתי ספר מושבתים או חדרים במבני ציבור אחרים; וכן לעזרים ואמצעים שונים כגון ריהוט ומחשבים.

במקביל ארגנו הרכזים את כוח האדם הזמין ביישוב לעזרה כגון ועדת החינוך של היישוב, נציגי הורים, מורים בפנסיה או בשנת שבתון, תושבים מתנדבים, רכז תנועת הנוער ביישוב, נציגי הנוער הבוגר, וכך הלאה.

כל רכז הרכיב תוכנית פעילות במיח"ם בשלושה תחומים: פעילות הפגתית, חברה ולימודים. עם סיום הסגר (ובהתאמה להנחיות התו הסגול), יקבלו התלמידים לוח פעילות, שבו משובצות לבחירתם פעולות חברה שונות, הרצאות העשרה, או שעות שבהם יש מי שיכול לעזור להם בהכנת משימות למידה שקיבלו מהמורים. ניתן לראות במיח"ם מאין חדר קידמי של בית הספר, שנותר בעורף ובלתי נגיש.

הצלחתו של המיח"ם תלויה בשיתוף הפעולה שייווצר בין הרכז ביישוב לבין צוות המורים בבית הספר. כך למשל ניתן לתאם שהמורה לחינוך גופני יקבע מועד לשיעור עם קבוצות תלמידים במגרש הספורט שביישוב, או שהמורה לשל"ח יקבע מועד לסיור עם קבוצות תלמידים בסביבה הקרובה.

לזה ניתן להוסיף מורים מקצועיים, כמו מתמטיקה, שיעברו בין היישובים ויתנו שיעורי עזר והשלמה, יועצים חינוכיים שיעבירו פעילות חברתית-רגשית, או תלמידי תיכון שיעבירו שיעורי עזר לתלמידים צעירים, כחלק מחובות המעורבות החברתית.

על בסיס הניסיון שנצבר במועצה האזורית עמק יזרעאל, הכינה רינת חכים, מנהלת תחום חינוך במרכז המועצות האזוריות, מתווה דומה לכל המועצות האזוריות. המתווה אומץ על ידי מרכז המועצות האזוריות, והועבר השבוע לשר החינוך, בבקשה שיאפשר את הסמכות הנדרשת להפעלתו במועצות. בישראל יש 54 מועצות אזוריות, בהן 985 יישובים וכ-860 אלף תושבים.

אם משרד החינוך היה שותף

בהינתן שמשרד החינוך אינו מתפקד, ברור שיש ראשי רשויות ומנהלי בתי הספר שממציאים פתרונות מקומיים יצירתיים. העצוב הוא שהיה טוב אילו משרד החינוך היה שם יחד איתם. ראשית משום שאצל אנשי המשרד יש ידע וניסיון רב ערך, שיכול לעזור לאנשי השטח; ושנית משום שאם יש רשויות או בתי ספר חלשים, משרד החינוך יכול לתת להם תמיכה נוספת ולהניע אותם לפעולה.

המצב הוא עצוב, משום שהיה ניתן לפעול יחד ולמצוא יופי של פתרונות מבלי להותיר את החלשים מאחור. כשוועדת החקירה תבדוק בעוד כמה שנים את הפערים בחברה הישראלית, שלחו לה את פרוטוקול הדיון שהיה השבוע בכנסת.