ישראל יכלה למנוע את היום המדמם הזה בירושלים

בישראל ידעו היטב שהווקף לא היה מעורב בהכנסת כלי הנשק למתחם ההר. במקום לרדת מהעץ ולהגיע לפשרה, ההתנהלות הישראלית הובילה למשבר נוסף סביב ירושלים שמשתווה בחומרתו לאירועי אוקטובר 2000

מאת:

כותב אורח: ערן צדקיהו

פערי המידע הם אדירים – בעוד שהישראלים בתחושה שהמצב מוכל, במזרח ירושלים מדברים על אנתיפאדה.

אחרי שבוע סוער, לא התקיימה היום תפילת יום השישי באל-אקצא בפעם השנייה ברציפות. ככל הנראה מדובר בפעם הראשונה מאז מסעות הצלב לפני כשמונה מאות שנה שדבר כזה מתרחש בעיר. למרות שהמשטרה פרסה החל מאתמול בלילה מחסומים סביב כל הכניסות לירושלים, עשרות אלפי המתפללים התקבצו סביב שערי העיר העתיקה וברחובות המובילים אליה וקיימו תפילות המוניות מחוץ לחומות. מיד בתום התפילה החלו התנגשויות בין ההמונים למשטרה, אשר פיזרה את ההמון בכוח – על פי סרטוני וידאו שתיעדו את האירועים ועל פי עדויות מהמקום, ככל הנראה לפני שהיו הפרות סדר כלשהן מצד המתפללים.

בשעות שאחרי התפילה החלו לזרום דיווחים מכל רחבי העיר המזרחית על הרוגים במספרים סותרים, ועל מאות פצועים. עד כה ידוע בוודאות כי ההרוג הראשון הינו מוחמד שרף, בן 18, אשר נורה בצווארו, על פי הפלסטינים מתוך ההתנחלות מעלה הזיתים בשכונת ראס אל-עמוד. הרוג שני הינו מוחמד חסן אבו גנאם, בן 19, שנורה בשכונת א-טור (הר הזיתים). ההרוג שלישי הוא מוחמד לאפי, שנפגע בחזה מירי חי באבו דיס. על פי משרד הבריאות הפלסטיני, לאפי הובהל לבית חולים ברמאללה שם הוא מת מפצעיו. מא-ראם, סמוך למחסום קלנדיה, הגיעו דיווחים סותרים על פציעה קשה של ילד בן 8 משאיפת גז מדמיע. מכל רחבי העיר מגיעים דיווחים מקטועים, וקשה מאוד לאמת את מרבית הידיעות אשר זורמות ברשת החברתית, חלקן מגובות בתמונות וצילומי וידאו.

המשטרה פשטה על בית החולים אל-מאקסד בא-טור בניסיון לתפוס את הפצועים ואת גופות ההרוגים. הפלסטינים מצידם הצליחו להבריח את גופת ההרוג הראשון מעל לגדרות בית החולים ולהביאה לקבורה מהירה בסילואן. גם גופת ההרוג השני הוברחה מבית החולים והובאה לקבורה בא-טור מאוחר יותר. השתלשלות העניינים שודרה כל העת ברשתות החברתיות ובשידור חי באל-ג'זירה. התמונות קשות.

> שני הרוגים פלסטינים במהלך פיזור המתפללים בתום תפילת שישי במזרח י-ם

הלווייתו של מוחמד גנאם משכונת א-טור. (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

בעוד שבישראל התחושה הכללית היתה שבסך הכל האירועים מוכלים בהצלחה, בצד הפלסטיני מדובר על יום משמעותי, קו פרשת מים נוסף אשר חשיבותו ביחס למסגד אל-אקצא משתווה אולי רק לאירועי אוקטובר 2000. החרם המוחלט על הכניסה למסגדים, ההתלכדות סביב המסגד של כל האוכלוסיה הפלסטינית מעזה, דרך הגדה ומחנות הפליטים, בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל וכמובן בירושלים המזרחית. בצד זאת נערכו הפגנות זעם והזדהות עם מסגד אל-אקצא ברחבי העולם הערבי והמוסלמי.

ניתן היה להמנע לחלוטין מהסיטואציה הנוכחית באמצעות מספר צעדים פשוטים, בעיקר אחרי התקנת המצלמות בהר אתמול ובעקבות ההדלפה על כך שצה"ל והשב"כ תומכים בהסרת המגנומטרים. כבר בשבת ידעו היטב במשטרה ובמשרד לבטחון פנים שהווקף לא היה מעורב בהכנסת כלי הנשר למתחם ההר, ולממשלת ישראל היה שבוע שלם לרדת מהעץ בצורה מכובדת ולהגיע לפשרה כלשהי עם הווקף. אולם כעת זה נראה מאוחר מידי ונכון לעכשיו אפשר להסתכן ולהעריך שכל עוד לא יימצא פתרון למשבר המגנומטרים בשערי הכניסה להר, לא תיתכן הכלה והרגעה של המצב עד לתפילת יום השישי בשבוע הבא. אבל בשלב זה, כאשר הקרקע בוערת, נותר לנו בעיקר לעקוב אחרי הדיווחים מהשטח ולקוות לטוב.

ערן צדקיהו – חוקר בפורום לחשיבה אזורית.

> הימנים שכחו מה זה להיות ישראלים

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית

. כשמדברים על 59 שנים לכיבוש השטחים הפלסטיניים, צריך לדבר גם על 78 שנים לנכבה. כרזה של מרצ במלאת 48 שנים לכיבוש, 8 ביוני 2015 (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

"תגיד, למה השמאל הישראלי מדבר על 67' ואף פעם לא על 48'?"

שאלה אגבית ששאל אותי חבר פלסטיני לפני 20 שנה שיגרה אותי למסע שהוביל אותי אל מחוץ לציונות. בתוך ההכחשה העמוקה שבה חי רוב מוחלט של היהודים בישראל, המעבר הזה הוא כמעט בבחינת נס, אבל הוא אפשרי. תובנות מ-25 שנים של אקטיביזם פוליטי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf