מחקר חדש מצא כי תלמידים יצירתיים נענשים בציונים נמוכים

זאת קריאה לחשבון נפש חינוכי: מערכות החינוך ברחבי העולם, כפי שמשתקף במחקר חדש של OECD, מתגמלות בציונים טובים תלמידים שמעידים על עצמם שהם סקרנים ומתמידים. אולם תלמידים יצירתיים, חברותיים ובעלי אופי רגוע, מתוגמלים בציונים נמוכים יותר.

מערכות החינוך אוהבות, אם כך, את מי שסקרן ומתמיד רק לגבי מה שהמבוגרים חושבים שראוי להסתקרן ולהתמיד בו. מי שפורץ אל מחוץ לגבולות המסגרת של תוכניות הלימודים, "נענש" בציונים נמוכים.

הפערים מתרחבים, ומשרד החינוך כושל שוב (צילום: flickr us army Garrison cc by nc nd2)

הקשר בין הצד החברתי-רגשי להישגים

ערב פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הדגישה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שיש לחזק את "הצד הרגשי-חברתי", גם על חשבון לימודי המקצועות. "תלמיד שלא פנוי רגשית, לא ילמד", היא טענה.

זאת עמדתה משנים, וכך אמרה גם ב-2018, בתפקידה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד: "ילדים שלא פנויים רגשית, לא יוכלו להגיע להישגים המצופים".

האמנם כך? האמנם ילד חברותי ורגשי מגיע להישגים טובים יותר? למרבה המזל, בדיוק השבוע פירסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מחקר הנוגע לשאלה זאת: הקשר בין טיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות לבין הישגים בלימודים.

באופן כללי צריך לומר שמיומנויות חברתיות רגשיות הן חשובות לעצמן, ולא רק בהקשר של תרומתן להישגים בלימודים. אשר לקשר עם הישגים, אכן נמצא קשר כזה (במיוחד בגיל הצעיר), אבל הוא לא חזק במיוחד, והוא לא אחיד לכל המיומנויות.

בגיל הנעורים נמצאו אף מיומנויות שלהן קשר הפוך עם הישגים: תלמידים שהעידו על עצמם כחברותיים, עומדים בתנאי לחץ ויצירתיים, הגיעו להישגים נמוכים יותר במתמטיקה ובשפה.

15 מיומנויות, 3,000 תלמידים, עשר ערים בעולם

המידע במחקר שהתפרסם השבוע נאסף באוקטובר-נובמבר 2019 (לפני מגיפת הקורונה). השתתפו בו 6,000 תלמידות ותלמידים בגיל 10 (כיתה ד') ובגיל 15 (כיתה ט'), שנבחרו מתוך מדגם של בתי ספר בעשר ערים ברחבי העולם: בוגוטה שבקולומביה, דגו בדרום קוריאה, הלסינקי בפינלנד, יוסטון בטקסס, איסטנבול בתורכיה, מניזלס בקולומביה, מוסקבה ברוסיה, אוטווה בקנדה, סינטרה בפורטוגל וסוזהו בסין.

לצורך המחקר הגדירו החוקרים 15 מיומנויות חברתיות-רגשיות (בחמש קבוצות), שעל דעתם משקפות את אופיים הכולל של התלמידים. לכל מיומנות נכתבו מספר היגדים המאפיינים אותה (במונחים של התנהגות), והתלמידים דירגו את מידת הסכמתם עם כל היגד. מלבד שאלון לתלמידים, הועבר שאלון מידע משלים גם להורי התלמידים, למורים ולמנהלי בתי הספר שהשתתפו במדגם.

המיומנות, כפי שמוגדרות במחקר זה הן (בסדר המופיע בתרשים להלן):
תפקוד משימתי: אחריות, התמדה וניהול עצמי.
ניהול רגשות: עמידה בתנאי לחץ, אופטימיות ושליטה רגשית.
שיתופיות: אמפתיה, אמון ושיתוף פעולה.
פתיחות: סובלנות, סקרנות ויצירתיות.
חברתיות: חברתיות, אסרטיביות ופעלתנות.

המורים אוהבים תלמידים סקרנים ומתמידים

ההשוואה נערכה אל מול הציונים שהתלמידים קיבלו בבתי הספר שלהם בשלושה מקצועות: שפה, מתמטיקה ואומנות. עבור תלמידים צעירים, בגיל 10, נמצא קשר חיובי חלש בין רוב המיומנויות לבין הציונים בלימודים. רק בשתי מיומנויות נמצא קשר חזק לציונים: סקרנות והתמדה. כלומר, תלמידים שמעריכים את עצמם כסקרנים וכמתמידים, מקבלים (בממוצע) ציונים גבוהים יותר במתמטיקה, שפה ואומנות.

ילד סקרן (לפי ההיגדים במחקר) הוא מי שמתעניין ברעיונות, אוהב ללמוד, שואף להבין כל דבר, קורא ספרים, אוהב לטייל למקומות חדשים ולנסות מוצרים חדשים. ילד מתמיד הוא מי שמכין שיעורי בית ברציפות מרגע שהתחיל, ממוקד במשימה ולא מתפתה לפעילויות אחרות, ולא מוותר גם לנוכח קשיים.

נקל להבין כיצד תכונות אלה מתורגמות לציונים טובים יותר בבתי הספר. אפשר גם להניח שהמורים אוהבים את התלמידים הסקרנים והמתמידים, מה שיכול להיתרגם ליחס חיובי ועידוד מצד המורה, ובעקיפין לציונים טובים יותר.

בגיל 15 תמונת הקשרים היא מורכבת

התמונה שונה אצל תלמידים בני 15. גם כאן סקרנות והתמדה הן התכונות המובילות בקשר החזק עם הציונים בלימודים. אולם לצידן נמצאו שלוש מיומנויות עם קשר הפוך להישגים: תלמידים שהעריכו את עצמם כעמידים בתנאי לחץ, יצירתיים וחברותיים, קיבלו ציונים נמוכים יותר מחבריהם.

הדברים מוצגים בתרשים המצורף מתוך דו"ח המחקר. עמודות עולות למעלה מייצגות קשר חיובי בין כל מיומנות לבין הציונים, והעמודות היורדות מעידות על קשר הפוך או שלילי. גובה כל עמודה מעיד על גודל הקשר בין המשתנים.

העמודות הירוקות הן מידת הקשר של כל תכונה עם הציון במתמטיקה, העמודות הסגולות הן הקשר עם הציון בשפה והעמודות הכתומות הן הקשר עם הציון באומנות. העמודות הצבועות מעידות על קשר חזק יותר: קשר מובהק סטטיסטית בלפחות מחצית מבתי הספר שהשתתפו במדגם. העמודות ללא צבע (רק מסגרת) מעידות על קשר חלש יותר: מובהק סטטיסטית בפחות מחמישה בתי ספר.

תלמידים חברותיים ורגועים מקבלים ציונים נמוכים

תלמידים חברותיים (לפי ההיגדים במחקר) הם מי שמתחברים בקלות עם ילדים שהם מכירים או עם זרים, שומרים על קשר חברתי לאורך זמן, נהנים לעבוד בצוות ונכונים לעמוד ולדבר מול קהל. ניתן לראות בתרשים שגם תכונות חברתיות נוספות כגון אמפתיה, שיתוף פעולה ופעלתנות, נמצאו בקשר שלילי (אם כי חלש יותר) עם ההישגים הלימודיים.

אפשר להבין קשר שלילי זה בשני כיוונים: אפשר שבני נוער חברותיים מוצאים סיפוק לעצמם בעולם החברתי ולכן מחשיבים פחות את הלימודים הפורמליים. אפשר שהסיבתיות היא הפוכה: שלנוכח אי הצלחתם בלימודים, הם מוצאים מפלט ומקלט בטיפוח כישוריהם החברתיים.

עמידה בתנאי לחץ נבדקה בהיגדים הנוגעים להתמודדות עם מצבי חרדה, יכולת לפתור בעיות מפתיעות ברוגע, תלמיד שבדרך כלל אינו דואג, ומי שישן טוב בלילה.

מדוע תלמידים חרדתיים מקבלים ציונים טובים יותר מתלמידים רגועים? לא מצאתי בדו"ח המחקר תשובה. אולי גם כאן הסיבתיות היא הפוכה: תלמידים שמעידים על עצמם כרגועים, אינם נלחצים במידה הנדרשת כדי לקחת ברצינות את לימודיהם, ולכן אינם מתאמצים להשיג ציונים גבוהים.

האם תוכניות הלימודים מדכאות יצירתיות?

התכונה השלישית שנמצאה בקשר הפוך לציונים היא יצירתיות. יצירתי, במבחן זה, הוא מי שיוצר דרכים חדשות לפתור בעיות, לומד מכישלונות, מודרך על ידי חזון מרחיק ראות, בעל הבנות מקוריות, מייצר ערך ייחודי בעבודתו ומתעניין בתחומי האומנויות.

נוכל לראות שהקשר הוא שלילי במיוחד מול הציונים במתמטיקה (עמודה ירוקה). הקשר שלילי אך חלש יותר מול הציונים בשפה, והוא חיובי אך קטן מול הציון באומנות. כלומר, אפילו באומנות תלמידים יצירתיים לא קיבלו בהכרח ציונים טובים יותר.

נראה שממצא זה הוא החשוב ביותר, ודורש מאתנו חשבון נפש: מה זה אומר על מערכות החינוך, אם היכולות החשובות שקשורות ליצירתיות מתוגמלות בציונים נמוכים? איך יכול להיות שהוראת מתמטיקה ושפה אינה מעודדת תלמידים שיוצרים דרכי חשיבה חדשות או לומדים מכשלונות (כלומר, אינם מפחדים לנסות ולהיכשל)?

בהחלט ייתכן שדרישות תוכניות הלימודים בחטיבת הביניים לא רק שאינן מעודדות יצירתיות, אלא גם אינן מבקשות יצירתיות. כלומר, שתוכניות הלימודים מעודדות תלמידים לדעת ולהבין את מה שאומרים להם שעליהם לדעת ולהבין, ולא את המחשבה העצמאית שלהם.

איזה מין בוגר אנחנו מכשירים?

מערכות החינוך ברחבי העולם, כפי שמשתקף במחקר זה, מתגמלות בציונים טובים תלמידים שמעידים על עצמם שהם סקרנים ומתמידים. אולם הסקרנות שלהם אינה "חופשית" אלא כזו המודרכת על ידי תוכניות הלימודים וההוראה בכיתות. עובדה היא, שתלמידים יצירתיים, תלמידים חברותיים, ותלמידים רגועים, מתוגמלים בציונים נמוכים.

החברה שלנו מעריכה את מי שהולך בתלם. והתלם, בגיל 15 לפחות, הוא לדעת ולהבין את מה שכתוב בספרי הלימוד. חבל.