ישראל מבינה רק כוח

8.6.2014 מת הדייג עימאד סלים, 52, שבועיים קודם לכן חיל הים ירה בו, לאחר שסטה מקו שישה המיילים הימיים מחוף אל סודאניה שהמצור הישראלי הטיל על עזה. בחודש לפני כן שני דייגים נוספים נורו.

24.9.2010 מוחמד בכרי, 20, חוצה את קו שלושת המיילים מהחוף בצפון הרצועה. ספינת חיל הים יורה לעברו והורגת אותו.

27.8.2009 הדייג מוחמד נאדי אל-עטרי, 25, מופגז על ידי חיל הים בחוף בית להייה. ראשו נכרת כתוצאה מהפגיעה. המצור באותם ימים הוא 3 מיילים.

מאז הוטל המצור על עזה ב-2007 עשרות דייגים עזתים נוספים נפצעו מהירי, ומאות נעצרו. עשרות מהם הושפלו והוכרחו להסתכן ולשחות ערומים לעבר ספינות חיל הים. בשנתיים האחרונות בנוסף הוחרמו 45 ספינות 24 מהן נגנבו. וכדי להחזיר את 21 סירות הדייג הנוספות הדייגים נדרשו לשלם 500 ש"ח דמי הובלה עבור כל ספינה. משכורת ממוצעת בעזה היא 10 ש"ח ליום, ותשעים אחוזים מהדייגים מרוויחים פחות מכך, כלומר גם העשירים ביניהם נדרשו לשלם שווה ערך לחודשיים עבודה.

בעקבות אלו בדצמבר האחרון יצאו דייגי עזה למחאה לא אלימה נגד המצור הישראלי ולמען הרחבת אזור הדיג, במסגרתה הקימו אוהלים בחופים וניסו להביא להתעניינות בינלאומית במצבם הקשה, ובסיומה נסחו עצומה לאו"ם. התגובה היחידה לה זכו בתחילת יולי הייתה צמצום אזור הדייג משישה מיילים ימיים שנקבעו בהבנות "עמוד ענן" חזרה לשלושה (כפי שהיה בתנאי המצור ערב המבצע האחרון) על ידי מפקד חיל הים.

עכשיו בהסכם הרגיעה המסתמן נראה כי בין שאר דברים נוספים יורחב אזור הדייג ל-12 מיילים, בדיוק המינימום שנקבע על ידי האו"ם בכדי שהדייגים יוכלו להשיג פרנסה סבירה, בתמורה להפסקת חפירת המנהרות ההתקפיות.