newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה מסיבות העיתונאים האלה לכם? שאלות טורדות מנוחה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לא קצת מוזר שביום אחד, בו זמנית, נפתרו תעלומות הרצח של מוחמד אבו ח'דיר ושלי דדון? ושבו זמנית, בדיוק, נקבעו מסיבות עיתונאים לשני האירועים? וכל זה, לגמרי במקרה, ביום שבו מתפרסמת פרשה מביכה למשטרה?

כמובן שאי אפשר להגיד שום דבר בוודאות, אבל כמה שאלות בכל אופן עולות כאן: עד כמה אפשר לסמוך על כך שהחשודים בשני התיקים הם באמת הרוצחים, כשזה תזמון הפרסום? האם הפרסום של תפיסת חשוד (נוסף, לא ראשון, יש לציין) בתיק דדון בדיוק במקביל לפרסום על תפיסת החשודים בתיק אבו ח'דיר הוא ניסיון פוליטי של המשטרה ליצור מראית עין של איזון לאומני מצמרר בין שני המקרים – למרות שאין ביניהם קשר, ולמרות שגם בשב"כ ובמשטרה לא טוענים לדעת מה המניע לרצח דדון?

עד כמה כל מסיבות העיתונאים האלה יעזרו בהסתת האש מהמשטרה בשל פרשותיה המביכות האחרות? האם יכול להיות שהמשטרה פיענחה עוד כמה פשעים חמורים, אבל שומרת אותם בסוד כ"קלפי מיקוח" ליום סגריר שבו שוב ימתחו עליה ביקורת?

זוהי שעת מבחן מעניינת במיוחד לכתבי משטרה. איך אוכלים כל כך הרבה מידע בו זמנית, וגם לא מפסיקים לחקור מה בדיוק מסתתר מאחורי פרשות השוחד שמטפטפות החוצה?

[עדכון: בסוף לא התקיימה בינתיים מסיבת עיתונאים בעניין אבו ח'דיר. למה היא בוטלה? מכל מקום, הדבר לא משנה כל כך את השאלות, במיוחד לגבי הבחירה לפרסם את פענוח פרשת דדון דווקא היום. שנאמר: הרקע למסיבת העיתונאים היה לאומני, בין השאר]

> מילה טובה למשטרה, מילה רעה לתקשורת

> חדשות 2 (והמשטרה) שוב משקרים על רצח נער פלסטיני

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf