newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הילד של אף אחד הולך לכלא

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: נועה קאופמן

אם כבר מדברים על הילדים של כולנו, אנצל זאת כדי לדבר על הילדים של אף אחד.

לפני שבתי מאיה נולדה לא היו לי ילדים, אבל לביתנו ולליבנו נכנס נער אחד, שהפך לחלק מהמשפחה. הוא אפילו קורא לי ספק בצחוק ספק ברצינות "אמא", והוא היה הדבר הכי קרוב לילד שהיה לי באותה תקופה הזויה.

הוא העביר חלק גדול מחייו הצעירים במחנות פליטים לקטינים ואף נכלא לחודשים ארוכים כשניסה לצאת מאותם מחנות, וכשהבין שעתיד אין שם, עשה את הדרך לכאן, לישראל. בגיל 16.5 הוא שוחרר מסהרונים לאחר חודשיים של כליאה, וחי בגינת לוינסקי.

רצה הגורל ודרכנו נפגשו והוא עבר להתגורר איתנו. נער מתבגר עם סיפור חיים שונה מכל נער שהכרתי עד אז ובלי שפה משותפת. עברו השנים, החיים התגלגלו וגילגלו אותנו ובסופו של דבר גם הוא עזב את הקן ועף לעבוד בעבודה שמצאנו לו במלון באילת. הוא די פרח שם, עשה חברים, הצטיין בעבודה וסוף סוף נהנה קצת מהחיים. היינו נפגשים כמה פעמים בשנה – הוא מבקר אותנו ואנחנו אותו.

לפני שבועיים הילד של אף אחד נכלא בחולות. בלי משפט, בלי עבירה. איש לא הפגין למענו, לא חסם כבישים במחאה ואף ראש ממשלה (וגם לא שלי יחימוביץ') לא קראו לשחרר אותו. בעוד 12 חודשים הוא ישוחרר ולא יורשה לחזור לאילת, היכן שביסס את חייו, וגם לא אלינו לת"א. יצטרך שוב, בגיל 22, להתחיל מאפס.

נועה קאופמן עובדת ופעילה עם פליטים ומבקשי מקלט מזה עשור. בחמש השנים האחרונות מרכזת את תחום זה בעמותת קו לעובד

> הקורבן של אלאור אזריה הוא לא טוהר הנשק

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf