newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעת הענקת פרס ישראל לדוד בארי: חמישה זוכי עבר צעקו 'בושה' ויצאו מהאולם במחאה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על ההחלטה להעניק השנה את פרס ישראל על מפעל חיים למנכ"ל עמותת אלע"ד, דוד בארי, חמישה זוכים לשעבר בפרס קמו במהלך הטקס עם הכרזת שמו של בארי וצעקו 'בושה, בושה', ומיד לאחר מכן יצאו מהאולם לאות מחאה.

החמישה הם הפרופסורים מנחם יערי – לשעבר נשיא אקדמיה למדעים , דוד הראל – סגן נשיא האקדמיה למדעים, יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית – יו״ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה למדעים, יורם בילו – פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה וחבר האקדמיה הלאומית למדעי, ורם לוי -במאי ופרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב.

"זה היה תכנון של הרגע האחרון ביוזמתו של דוד הראל", אומר יורם בילו שלקח חלק במחאה. "חשבנו שזאת שערוריה להעניק את פרס ישראל לאיש הזה. כאנתרופולוג אני יכול להבין את התלהבותם של חבריי הארכיאולוגים מהממצאים שנחשפים בחפירות של אלע"ד, אבל ברמה האתית זאת ארכיאולוגיה לא תקנית בעליל".

"כאשר בארי עלה לקבל את הפרס", מספר בילו, "התשואות ממש עלו על גדותיהן, אנשים מחאו כפיים בעמידה, אז החלטנו להמתין מעט. כאשר ההמולה שככה מעט קמנו וצעקנו 'בושה'. אני לא יודע אם היה ניסיון לגייס זוכי עבר נוספים שיצטרפו למחאה, בדיעבד ייתכן שהיינו צריכים להתארגן בצורה טובה יותר. אבל לאחר הטקס ניגשו אלי לא מעט אנשים כדי לשאול במה מדובר, ולהפתעתי הם היו בהחלט קשובים".

באופן תמוה, מצלמו הטלוויזיה שנכחו באולם התעלמו מאקט המחאה והוא לא שודר כחלק מסיקור הטקס.

> פרס ישראל למתנחל מעיר דוד שפיצח את השיטה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf