newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מעל לחוק: המשטרה דורשת ממח"ש לא לתעד אלימות משטרתית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הבוקר התפרסמה בוואלה כתבה שכותרתה "ביקורת חסרת תקדים של המשטרה על מח"ש: צילמו כדי להפליל שוטרים". מפכ"ל המשטרה זועם על כך שאנשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הגיעו למוקדי ההפגנות של החרדים נגד מעצר עריקים, וצילמו את השוטרים במטרה לתעד אלימות של שוטרים

במילים אחרות, המשטרה מצפה ממח"ש, מי שאמורים לפקח על כך שהשוטרים אינם עוברים על החוק – וגם  האלימות המרובה שמפעילה המשטרה נגד מפגינים היא עבירה על החוק – לחכות במשרדים לאזרח שיהיה מספיק נאיבי כדי להגיש תלונה.

כנראה שבמשטרה מפחדים שהנוהל הרגיל – שבו עד שאזרח כבר מגיש תלונה על אלימות משטרתית, השוטר המואשם וחבריו ממציאים דו"ח בו הם מאשימים את אותו אזרח באלימות נגד שוטרים – יפגע.

עוד בנושא

    הגדלת הראש של מח"ש, או כמו שהמשטרה קוראת לה "פרובוקציה", היא התפתחות חשובה שאולי מעידה שמישהו במח"ש מתחיל להתעורר. אולי בעקבות הרצח של יעקב אבו אלקיען באום אל חיראן שהופקר לדמם למוות לאחר שנורה על ידי שוטרים. אולי במח"ש סוף סוף מבינים שלהתנהלות שלהם לאורך השנים, של סגירת 93 אחוז מהתיקים נגד שוטרים והפיכה למעין חותמת גומי והכשר לעבריינות המשטרה יש מחיר ותוצאות. שאם הם לא יתחילו לבצע את העבודה שאותה הם אמורים לבצע, עוד אזרחים ירצחו, והמשטרה תמשיך לשקר ולבדות ראיות.

    אם מי שחתומים על הכתבה היו יותר מחויבים לעבודה שלהם, ופחות למקורות משטרתיים, הכותרת הייתה צריכה להיות "המשטרה דורשת ממח"ש להפסיק לתעד אלימות משטרתית". באמת שקשה לי לחשוב על אמירה יותר בזויה מאשר מפכ"ל המשטרה שמתלונן למח"ש על כך שהם מנסים לאכוף את החוק. היא שקולה לאיגוד של עבריינים שדורש מבתי המשפט להספיק להשתמש בחומרים שמתעדים אותם פורצים לחנות.

    אך ההתנגשות הזו בין המשטרה לבין גוף שמטרתו היחידית עד עכשו היא להוות חותמת גומי לסגירת תיקים בצורה מסיבית נגד שוטרים שסרחו, פותחת צוהר אל תוך צורת החשיבה של מי שעובד במשטרה. התנהלות של מאפיה, קשר שתיקה וחיפוי על שוטרים עברינים, ובריונות כלפי כל מי שמנסה לעצור את ההתנהלות הפושעת הזו.

    > משטרה שהפכה את השקר והאלימות לדרך חיים היא סכנה לשלום הציבור

    א א א
    ועוד הערה לסיום:

    הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

    כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

    אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

    הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
    תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

    לחצו כאן
    "רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

    "רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

    "לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

    כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

    X

    אהבת את הכתבה הזאת?

    כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
    silencej89sjf