newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך ישראל מודה לרשות הפלסטינית על העזרה בכיבוי השריפות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שגרירות ישראל בארה"ב פרסמה אמש (שישי) בעמוד הפייסבוק שלה הודעת תודה לכל המדינות שסייעו בכיבוי השריפות המשתוללות בארץ (ראו למטה). תחת הכותרת "ישראל אומרת תודה" (שמתכתבת גם עם חג ההודיה שחל שלשום בארה"ב) כל מדינה ששלחה צוותי כיבוי זכתה לציור של מטוס עם הדגל שלה. כך היה עם ארה"ב, קפריסין, תורכיה, מצרים, ירדן ואחרות. אפילו מדינות שרק הביעו נכונות לעזור, כמו פורטוגל או בלארוס, קיבלו תודה וזכו שדגלן יופיע.

רק הרשות הפלסטינית – שמיד עם התברר גודל האסון שלחה שמונה כבאיות וכארבעים כבאים, כמו שעשתה בשריפה בכרמל – איכשהו נשכחה. או ליתר דיוק, ולא ברור מה יותר גרוע, הוזכרה, אבל בהערת שוליים קטנטנה בפינה הימנית למטה, בלי דגל ובלי הדר. רק המלים "סיוע קרקעי התקבל גם מצד הרשות הפלסטינית". אולי זה בגלל שאין להם סופרטנקר.

הפלסטינים יוכלו להתנחם לפחות בזה שלפי שרטוט המפה שברקע – ישראל מכירה בגבולות 67'.

(ותודה ליובל בר שהפנה את תשומת לבנו לזה)

[עדכון, 19:40 – יומיים אחרי שהכבאים הגיעו, בנימין נתניהו התקשר הערב למחמוד עבאס להודות על העזרה. לפחות זה]

> ליהודים אסור לשחק באש עלילות הדם

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf