איך בחמישה עמודי ראיון על עזה עפר שלח לא מזכיר פעם אחת חמש מאות ילדים מתים

בשער מוסף "הארץ" של יום שישי התפרסם ראיון ענק של עמוס הראל עם השר היוצא וחבר הכנסת עפר שלח בנושא המלחמה האחרונה בעזה. זה ראיון מעניין, שמציג באור קודר את מידת המחשבה הצבאית והמדינית (האפסית) שמשקיעים קברניטי המדינה ביחס לעזה.

כמו שכתב כאן איתמר שאלתיאל לפני כחצי שנה, גם עפר שלח טוען שהמצור והמלחמות החוזרות בעזה אינם תוצאה של תכנון זדוני כלשהו, אלא פשוט של הפקרות, אוזלת יד והיעדר תכנון  לטווח ארוך.

שתי הערות יש לי על הראיון הזה:

1. עפר שלח מספר להראל על דיוני הקבינט בזמן המלחמה. "ברור לך שאיש לא אמר בתוך החדר הסגור של הקבינט 'צריך לכבוש את עזה'", הוא אומר.

צריך לזכור: בעיקר בנט וגם ליברמן בנו את עצמם בזמן המלחמה על הסיסמה שצריך לכבוש את עזה. לשניהם, לפי עדות שלח, היה ברור לגמרי שזו לא אפשרות ממשית, והם לא חשבו להציע את זה בכלל בדיוני הקבינט.

אבל בחוץ? למה לא. מלים לא עולות כסף. להיפך. ככה אפשר גם לקצור קולות לקו הימני הקשוח, וגם לחזק את תדמית "השפוי והמתון" של נתניהו. הרי בהשוואה לכיבוש הרצועה – להרוג יותר מאלפיים איש, רובם אזרחים, בהם 500 ילדים, זה באמת מאוד מתון.

2. ראיון שלם. חמישה עמודי פרינט מלאים. אלפי מלים. והדבר היחיד שיש לשלח (או להראל) להגיד על יותר מאלפיים איש, רובם אזרחים, בהם 500 ילדים, זה ש"אנחנו סופגים את כל ההשלכות של הרג לא מכוון של חפים מפשע ויצירת נזק בהיקף שהקהילה הבינלאומית לא סובלת". שמעתם, עזתים, אנחנו סופגים את ההשלכות של מותכם!

(נ.ב., אה… איזה השלכות?)

> עידן לנדו: המשטר שמתנגד לשינויים בעצמו: עפר שלח כמקרה מבחן

תמונה של עבדאללה אל מג'דלאווי מונחת בין הריסות ביתו בג'בליה, עזה, 19 במרץ 2015. עבדאללה (13) נהרג בהפצצה שהתרחשה ללא כל התראה מוקדמת ב3 באוגוסט 2014. יחד איתו נהרגו אחיו עבדל רזאק (19) ושני בני דודיו ראוון (9) ומחמוד (8). (אקטיבסטילס)