שנה לאירועים בא-סווידא: מי מרוויח מהמשבר המתמשך?

המבצע להשבת הסדר הפך עד מהרה למרחץ דמים של ממש. פועלים מנקים את בית החולים בסווידא לאחר אירועי הדמים, 25 ביולי 2025 (צילום: Omar Sanadiki / AP)

שנה לאחר האירועים בא-סווידא, המכונים בפי הדרוזים תושבי המקום "יולי השחור", שאלת השתלבות המחוז בעל הרוב הדרוזי במדינה הסורית עדיין שנויה במחלוקת. בשונה מהשיפור היחסי שחל בחודשים האחרונים במחוזות הכורדיים-ערביים בצפון-מזרח המדינה ומהשקט היחסי במחוזות העלוויים במערב, המחוז הדרומי ממשיך להיות האתגר הפנימי המרכזי של דמשק.

האירועים פרצו ביולי 2025 על רקע חתירתו של השלטון בדמשק לרכז את הנשק בידי הצבא המתגבש ולפרק את הפלגים החמושים במחוז. לצורך כך, המשטר הסתייע בשבטים בדואים מקומיים המסוכסכים זה שנים עם הדרוזים. בעקבות האלימות הברוטלית שהתלקחה בין הצדדים, התערב המשטר וטען כי הוא מבקש להשיב את הסדר לאזור ולבסס את המונופול שלו על הפעלת הכוח.

>> בדרום סוריה מתבסס כיבוש ישראלי אלים 

אלא שהמבצע להשבת הסדר הפך עד מהרה למרחץ דמים של ממש, שבמהלכו תועדו עשרות מעשי טבח. לפי ועדת חקירה של האו"ם, לפחות 1,700 איש נהרגו במהלך האירועים, רובם המוחלט אזרחים דרוזים ומקצתם בני השבטים הבדואים ואנשי הכוחות שפעלו מטעם המשטר. בתגובה ללחצים פוליטיים ולדרישות של מנהיגי העדה הדרוזית בישראל ושל בני בריתם בסוריה, ישראל תקפה את כוחות המשטר – בעיקר מהאוויר – ובלמה את התקדמותם והתבססותם במחוז.

לטענת העיתונאית הסורית ראניא מוסטפא, אירועי יולי השחור הם גם תוצר וגם מחולל של מחלוקת פוליטית מהותית בדבר השתלבות המחוז הדרומי במדינה הסורית. במאמר שפורסם באל-ערבי אל-ג'דיד, היא מראה כיצד שלושת השחקנים הרלוונטיים – המשטר הסורי, ישראל והנהגת המחוז – מטרפדים, כל אחד בדרכו, את הסיכוי להתקדם לפיוס ולהשתלבות המחוז בסוריה שאחרי המהפכה.

הקשר הישראלי

כשהנשיא אחמד א-שרע ושר החוץ אסעד א-שיבאני נדרשו לסכם את שאירע בא-סווידא, הם השתמשו בביטוי "מלכודת ישראלית". המנהיגים הסורים לא התכוונו רק לתקיפות חיל האוויר, אלא גם לכך שישראל חיפשה אמתלה שתאפשר לה להוציא לפועל את האסטרטגיה שלה בסוריה. לטענת הכותבת, המלכודת הישראלית אינה בגדר תיאוריית קונספירציה או התנערות מאחריות; להתערבותה הצבאית היה תפקיד מרכזי בהחייאת זרמים שהיו עד אז שוליים ונדחו על ידי חלקים ניכרים מהציבור הדרוזי בסוריה. בזרמים אלו כלולים המועצה הצבאית בא-סווידא, מסגרת גג חמושה שאיגדה קצינים שערקו או פרשו מהצבא הסורי; קבוצות חמושות דרוזיות מקומיות; וא-לוא, מפלגת אופוזיציה דרוזית קטנה שהניפה את דגל הפדרליזם עוד לפני האירועים אשתקד.

גופים אלו לא הסתירו בעבר את קשריהם עם ישראל, גם לא במהלך מלחמת האזרחים הסורית. עם זאת, החידוש כעת הוא אימוצם על ידי איש הדת חכמת אל-היג'רי. היג'רי ביסס את מעמדו כמנהיג הדתי-פוליטי הדומיננטי בא-סווידא וכמי שעומד בראש מחנה המתנגד לשלטון בדמשק ותובע הגדרה עצמית. בשנה האחרונה אף הצליח לאחד את הפלגים תחת גוף בשם "המשמר הלאומי".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

לטענת מוסטפא, המחנה של אל-היג'רי ממלא תפקיד באסטרטגיית-העל הישראלית, שיש המכנים אותה "מסדרון דוד" ("ممر داود"). השיח על "מסדרון דוד" משלב עובדות עם תאוריות קונספירטיביות. לפי המרכיב הקונספירטיבי יותר בשיח זה, דרום סוריה הוא רק נקודת זינוק להרחבת "מסדרון דוד" עד לעיראק באמתלה של "הגנה על המיעוטים".

במציאות, ישראל אכן ניצלה את נפילת משטר אסד כדי להעמיק את חדירתה לדרום סוריה: היא הקימה "רצועת ביטחון" והשתלטה גם על שטחים מעבר לה. באזורים הללו ישראל פועלת כבשלה, לרבות הקמת עמדות בידוק, ביצוע מעצרים, הפקעת שדות חקלאיים, חימוש הפלגים הדרוזיים הנאמנים לה ואיסור על נוכחות הכוחות הסוריים – צבא ומשטרה – באזורים שבשליטתה. מעבר לשאיפות התפשטות גרידא ולהשפעת הגורמים הניציים בממשלה הנוכחית, ישראל מונעת גם מהרצון לבלום את השפעתה של טורקיה, שלתפיסתה החליפה את איראן, וכן מהרצון למנוע חדירות לשטחה, כלקח מ-7 באוקטובר 2023.

חלקה של דמשק

גם מדיניות השלטון המרכזי בדמשק תורמת לבדלנות המחוז. לדעתה של מוסטפא, אחד מכשליו המרכזיים של המשטר החדש בדמשק הוא הפער בין שאיפתו לזכות בלגיטימציה בינלאומית, בעיקר אמריקאית, ובין כישלונו לבסס סדר פוליטי פנימי יציב. בעוד בזירה החיצונית נקט המשטר מדיניות של ויתורים כלפי גורמים בינלאומיים, בזירה הפנימית הוא הסתמך על חלוקת מוקדי כוח בין פלגים אסלאמיים סוניים, לצד צעדים פוליטיים סמליים בלבד. ההכרזה החוקתית וכינונם של הפרלמנט ובית המשפט החוקתי לא יצרו מנגנונים אמיתיים של פיקוח או שיתוף, אלא ריכזו סמכויות חסרות תקדים בידי הנשיא.

נוסף על כך, המשטר טרם הצליח להשיב לידי המדינה את המונופול על השימוש בכוח באופן שיניח את דעתם של הדרוזים. אזורים נרחבים במדינה ממשיכים להישלט בידי מוקדי כוח מקומיים: פלגים הנתמכים על ידי טורקיה שולטים בצפון; ההסדר לשילוב כוחות סוריה הדמוקרטיים (SDF), כלומר הכוחות הכורדיים, בצבא הסורי ממשיך להתעכב; ובאזורים נוספים, בהם א-תנף ואל-ע'וטה א-שרקיה, פועלים פלגים חמושים עצמאיים.

ישראל אכן ניצלה את נפילת משטר אסד כדי להעמיק את חדירתה לדרום סוריה. טנק מרכבה ישראלי חונה במחוז קוניטרה שבסוריה, ב-5 בינואר 2025 (צילום: טארק אל-סלאמה)

מוסטפא גורסת כי במידה מסוימת, השלטון מפיק תועלת מן המצב הנוכחי. קיומו של מחוז מורד ובדלני על בסיס עדתי מסייע למשטר לחזק את שלטונו באמצעות ליכוד אוכלוסיית הרוב הסונית מול האיומים הפנימיים, קרי הקבוצות הבדלניות. עוד טוענת מוסטפא כי משטר א-שרע אינו פועל באופן משכנע במישור המשפטי ואינו מגלה נכונות לקדם פיוס המבוסס על חקירה שקופה, מתן דין וחשבון והעמדה לדין של המעורבים בטבח בשנה שעברה.

כל האמור לעיל מחזק לכאורה את טענות הבדלנים, אולם הכותבת מדגישה כי היבדלות מוחלטת אינה מציאותית. המומחים העוסקים בסוגיה מהיבטים שונים מסכימים כי אין היתכנות כלכלית, אנרגטית, גאוגרפית, דמוגרפית וצבאית לקיומה של מדינה דרוזית עצמאית ונפרדת מסוריה.

לטענתה, הציבור הדרוזי במחוז הולך שבי אחר ההנהגה "חמומת המוח". לתושבי האזור עומדת הזכות לחקירה שקופה של הטבח אשתקד ולחלוקה צודקת של משאבים, אך לא לשם חותרים אנשים כמו אל-היג'רי, המלבים את פחדיו של השלטון המרכזי בהישענותם על תמיכה ישראלית ובקריאתם לבדלנות על יסוד עדתי.

לבסוף, מסכמת מוסטפא, נטל האחריות רובץ יותר מכול על כתפיה של דמשק. בכוחו של השלטון לקדם פרויקט לאומי משותף המבוסס על שותפות אזרחית-לאומית, דמוקרטית וחוצת עדות וקבוצות אתניות. כל עוד המענה לטראומה של אשתקד יישאר מן השפה ולחוץ וההתייחסות לעדות הלא-סוניות תהיה כאל אוסף קהילות קדם-לאומיות ולא כאל אזרחים שווי זכויות – הבדלנות תמשיך לאיים על אחדותה של סוריה.

מיקי לוזון כותב בפורום לחשיבה אזורית מבית מכון ון ליר