newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושבי אל-מוע'ייר קיבלו אישור לחרוש; המתנחלים מנעו זאת

אחרי התחייבות של המדינה לבג"ץ ואין-ספור דחיות, קיבלו כמה מחקלאי הכפר אישור לעבד את אדמותיהם, שאליהן לא היתה להם גישה מאז אוקטובר 2023. כמה דקות אחרי שהגיעו הסתערו עליהם עשרות מתנחלים. הצבא והמשטרה לא עצרו את הפורעים, והחקלאים נמלטו

מאת:
מתנחלים מסתערים על חקלאים פלסטינים, בעת חריש באדמות הכפר אל-מוע'ייר, ב-11 באוגוסט 2026 (צילום: אורן זיו)

"הממשלה והצבא לא יכולים לכבד את ההתחייבות של עצמם לבית המשפט. זו ממשלת מתנחלים וזו מדינת המתנחלים". מתנחלים מסתערים על חקלאים פלסטינים, בעת חריש באדמות הכפר אל-מוע'ייר, ב-11 באוגוסט 2026 (צילום: אורן זיו)

מאז תחילת המלחמה בעזה, נמנעה מהחקלאים באל-מוע'ייר גישה לאדמותיהם שנמצאות בסמוך לכביש אלון. באזור גורשו כמה קהילות רועים והוקמו יותר מעשרה מאחזים. נוסף על כך, הצבא עקר במקום אלפי עצי זית וחסם את הכניסה המזרחית לכפר מכיוון הכביש. בפועל, המקטע בין צומת טייבה לדומא נקי כיום מפלסטינים, ונהגים פלסטינים ממעטים לנוע בו. שליטת המתנחלים באזור זה וביותר מ-150 אלף דונם ממזרח לו – מוחלטת.

ביום שני השבוע, לאחר אין-ספור דחיות, קיבלו כמה מחקלאי הכפר אישור להגיע בתיאום ולעבד את אדמותיהם בסמוך לכביש. ההגעה לאדמות כלל אינה צריכה להיות מותנית בתיאום, אלא רק בפתיחת השער הנעול בכניסה המזרחית. אך כבר יום קודם לכן הכריזו המתנחלים באזור כי לא יאפשרו שום גישה וכי מבחינתם זהו קו אדום, ואכן, ביום שני בבוקר נדחתה הגעת החקלאים ליום המחרת.

מעט אחרי השעה שש בבוקר אתמול (שלישי) הגיעו כמה טרקטורים ליציאה החסומה של הכפר, בליווי חיילים. הצבא הורה לחקלאים לעבוד בחלקה שכלל אינה דורשת מעבר בשער הנעול ואף לא את פתיחתו, כנראה מתוך הנחה שבטוח יותר להתחיל בסמוך ככל האפשר לכפר. בתוך פחות משתי דקות הסתערו עשרות מתנחלים על הטרקטורים, והחקלאים נמלטו. חיילים ושוטרי מג"ב עשו את המינימום כדי לעצור את הפורעים, וצעדו בעצלתיים בעקבותיהם.

במהלך האירוע תועד אחד המתנחלים כשהוא אומר לשוטר מג"ב: "אנחנו האזרחים כוח גיבוי שלכם". וכך אכן נראה: המתנחלים, שלכאורה לא ניתן לשלוט בהם, משמשים לצבא ולמשטרה תירוץ מצוין למנוע את החריש.

בהמשך התיישבו המתנחלים בשדה שכבר חרשו בתקופה שבה נמנעה מפלסטינים הגישה למקום, וחיכו שם שעות. מדי פעם בפעם הם ניסו להסתער לתוך הכפר. הצבא, מצידו, נכנס לכפר וירה גז מדמיע וכדורי גומי לעבר תושבים שעמדו לצד הבתים והביטו במתרחש. היחס למתנחלים היה, כמובן, עדין בהרבה. רק בחודש שעבר ירו חיילים באותו אזור בנער פאדי אל-נעסאן, כשניסה להגיע לעזרת בני משפחת אבו עטא, שביתם המבודד הותקף על ידי מתנחלים.

>> בית מבודד באל-מוע'ייר הפך למוקד התקפות של מתנחלים וחיילים

אישור התיאום להגעה לאדמות ניתן בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש בסוף 2025 ארגון "יש דין" בשם תושבי הכפר. העתירה הוגשה נגד חסימתן של שתי דרכי הגישה המרכזיות לכפר בסוללות עפר ובמחסומים צבאיים, וכן נגד חסימתן של רבות מהדרכים החקלאיות המובילות אליו בתלוליות עפר ובתעלות.

בתשובת המדינה לעתירה, שהוגשה באפריל, נאמר כי "לאחר בחינה של מצב הדברים הנוכחי ועל מנת להקל במידת האפשר על תושבי הכפר, החליט המפקד הצבאי כי ניתן יהיה לבחון מעבר באופן מתואם דרך החסימה המוצבת בכניסה המזרחית לכפר, וזאת לצורך עבודה חקלאית בחלקות שאינן מצויות בתחום צו סגירת השטח החל במקום".

מרזוק אבו נעים, חבר מועצת הכפר, סיפר ל"שיחה מקומית" על אירועי אתמול (שלישי): "הגענו לעבד 900 דונם לאחר הודעת המדינה, ואחרי שדחו את זה כמה פעמים. הגענו והופתענו כשהגיעו עשרות מתנחלים, עצרו את כלי הרכב שלהם על הכביש והסתערו על הטרקטורים. למרבה הצער, הצבא ירה עלינו גז. הממשלה והצבא לא יכולים לכבד את ההתחייבות של עצמם לבית המשפט. זו ממשלת מתנחלים וזו מדינת המתנחלים.

"המתנחלים חרשו פה. להם מותר להגיע אבל לנו אסור. מאז אוקטובר 2023 לא הגענו לשטח הזה. היו לנו בכפר 43 אלף דונם. כיום נותרו רק אלף דונם, השטח הבנוי של הכפר. הם חונקים את הכפר מכל הכיוונים", אמר אבו נעים.

עו"ד רוני פלי מ"יש דין" אמרה על ההתנהלות בשטח: "הצבא הוכיח היום, בפעם המי יודע כמה, שאין לו שום יכולת או רצון לשמור על רכושם ועל שלומם של תושבי אל-מוע'ייר. גם אחרי תיאום עם כל הרשויות הישראליות הרלוונטיות והתחייבות המדינה לבג"ץ, המתנחלים האלימים הם אלו שקובעים מה יקרה בפועל. חסימת הכפר במשך שלוש שנים על ידי ישראל יצרה מציאות שבה ניסיון של פלסטינים להגיע לאדמות הפרטיות שלהם מהווה סכנת נפשות".

האירועים באל-מוע'ייר, שהתרחשו עוד לפני שנחרש ולו מטר אחד, מספקים גם הצצה למה שעלול להתרחש אחרי הבחירות, אם ממשלה אחרת תנסה, אפילו באופן סמלי או ממוקד, לשנות את המציאות המעוותת בגדה. מבחינת המתנחלים, כל הגבלה על כוחם, ותהא זו הקטנה ביותר, היא "חזרה ל-6 באוקטובר".

כפי שנכתב בקבוצת "חדשות הגבעות": "אחרי שלוש שנים שלא היה חריש של האויב באדמות שסביב ציר אלון, ברוך ה' האזור שב לידיים יהודיות. יהודים יכולים להסתובב שם חופשי היום בלי שום חשש, מרוב גבעות וחוות ויישובים שקמו באזור. צה"ל מנסה להחזיר את הגלגל אחורה ולשים את כולנו בחזרה בשישי באוקטובר. אבל זה לא יקרה". לפי הכותב, הצבא "פשוט לא יצליח, כי יבואו לאזור מלא יהודים, ופשוט לא יתנו לזה לקרות". וכך אכן היה.

אלישע ירד, לשעבר הדובר של ח"כ לימור סון הר-מלך, הודה כי חלק מאדמות הפלסטינים מעובדות כיום על ידי מתנחלים. לדבריו, "מדובר בשטחים שבשלוש השנים האחרונות נאסרה הכניסה אליהם לערביי האזור מסיבות ביטחוניות, וחלקם מעובדים כיום על ידי יהודים".

במזכירות המאחז שהוכשר "מלאכי השלום" כתבו לאלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, ולמח"ט בנימין, אל"ם ענאן פארס, כי חריש באזור יוביל לעימותים: "אנו מבקשים להתריע בצורה ברורה כי להערכתנו, אישור החריש במרחב זה עלול להביא לחיכוכים מיותרים בשטח, להגביר את הסיכון הביטחוני ולפגוע בתחושת הביטחון של תושבי היישוב והנוסעים בציר", נכתב בפנייה.

כך, אף שהיה ידוע מראש שהמתנחלים צפויים לשבש את החריש, הצבא והמשטרה שלחו למקום פחות מ-20 חיילים ושוטרים ולא מנעו מראש מהמתנחלים להגיע לאזור בכלי רכב.

למרות זאת, תושבי אל-מוע'ייר נותרו אופטימיים: "זה שהגענו לשם, אפילו לזמן קצר, אחרי שלוש שנים, זה כבר טוב", אמר אחד מהם.

פנינו לדובר צה"ל ולמנהל האזרחי בבקשת תגובה. התגובות יתפרסמו כאן אם יתקבלו.

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
לואי אבו רידי בביתו בכפר קוסרה, 18 באוגוסט, 2026 (צילום: אורן זיו)

לואי אבו רידי בביתו בכפר קוסרה, ב-18 באוגוסט 2026 (צילום: אורן זיו)

המצור בקוסרה נמשך. "היה אפשר לפתור את הבעיה תוך 30 דקות"

מאז ינואר צפה לואי אבו רידי מאוהיו במתנחלים תוקפים את הווילה שלו בכפר דרך מצלמות אבטחה, והשבוע הגיע למקום כדי לסייע לאחיו ולשאר הנצורים בבית. למרות הרעש התקשורתי הבינלאומי, מתנחלים עדיין מגיעים למקום והצבא הפך אותו לשטח צבאי סגור

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf