אם יאושר, חוק עונש המוות בישראל יהיה הגרוע בעולם

חברה שנקמה גזענית מעוגנת בספר החוקים שלה היא חברה המוותרת על אנושיותה. תמונת אילוסטרציה (צילום: עביר סולטן / פלאש90)

השבוע מתחילה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת להצביע על סעיפי הצעת חוק עונש המוות ועל ההסתייגויות לה – השלב האחרון לפני הבאת החוק להצבעה בקריאות שנייה ושלישית, וקביעתו בספר החוקים.

בשבועות האחרונים מקיימת הוועדה מרתון דיונים מזורז בנוסח החדש והסופי של ההצעה. במסגרת הדיונים שונה אופן ביצוע העונש, ונקבע כי יבוצע בתלייה. ההצעה אינה מסתפקת בעונש המוות הקיים ממילא בדין הישראלי ובחוק הצבאי בשטחים, אלא מבקשת להחיל אותו על פלסטינים בלבד, וכן להחמיר, להסדיר ולנרמל את השימוש בו, ולעגן אותו כנורמה מרכזית בענישה על עבירות ביטחון. בהצעת החוק נאמר כי עונש המוות נועד להרתיע, אולם בפועל מדובר בחקיקה שכל תכליתה נקמה.

>> גזר דין מוות: 98 פלסטינים מתו במעצר מאז 7 באוקטובר

עונש מוות הוא אכזרי ובלתי אנושי מטבעו. הוא שולל את הזכות הבסיסית ביותר – הזכות לחיים – ופוגע בכבוד האדם ובאיסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל. סופיותו שוללת ממערכת המשפט כל אפשרות לתקן טעויות בשיפוט. בנוסף, כפי שהזהיר בכנסת יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, עצם קיומו של עונש מוות מעלה את מפלס האלימות הכללי ומסב נזק לחברה כולה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

הצעת החוק הנוכחית חמורה יותר מעונש מוות "רגיל", משום שהיא מבוססת על אפליה גלויה נגד פלסטינים בשלושה היבטים. ראשית, אפליה לפי זהות הקורבן: עונש המוות יוחל רק כאשר הנרצח הוא ישראלי, ולא במקרים שבהם הקורבן הוא פלסטיני או תייר. שנית, אפליה לפי מקום העבירה: בגדה המערבית יהפוך עונש המוות לעונש חובה בבתי הדין הצבאיים, בעוד שבישראל אין מדובר בעונש חובה והנאשם יישפט במערכת האזרחית. ושלישית, אפליה לפי זהות המבצע: החוק לא יחול על ישראלים תושבי הגדה שיורשעו ברצח, אלא רק על פלסטינים ועל תושבים אחרים הכפופים למערכת השיפוט הצבאית.

ועדת השרים לענייני חקיקה, שב"כ וכן המועצה לביטחון לאומי מתנגדים לסעיף ענישת החובה, ומתוך כך מתנגדים להצעה כולה. אולם האפליה תיוותר גם אם יוסר סעיף עונש החובה, והיא ממסדת היררכיה בערך החיים: בין מי שמוגנים מפני עונש מוות לבין אלו הנתונים למרותו.

ההצעה גם מבטלת את ההתחשבות בעמדת התביעה לעניין העונש, מחילה מעטה כבד של סודיות על ההליך, ואף מסמיכה את נציב שב"ס להפוך את ההוצאות להורג למופע ראווה למוזמנים לפי טעמו. צירוף כל הנגעים הללו הופך את ההצעה לרעה באופן מיוחד, גם בהשוואה לחוקי עונש מוות בעולם. בכך מקרב החוק את ישראל להתנגשות חזיתית עם הדין הבינלאומי ועם מחויבויותיה כלפי הקהילה הבינלאומית.

אפשר לעצור את הצעת החוק שלו. השר איתמר בן גביר עם סיכת חבל תלייה, ינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

החקיקה צפויה לפגוע מאוד ביחסי ישראל עם האיחוד האירופי, שעבורו ביטול עונש המוות הוא ערך יסוד. נזקים אלה כמעט שלא נדונו בוועדה, אף שהם נוגעים לביטחונם ולשלומם של כל אזרחי ישראל ושל כל הפלסטינים החיים בגדה המערבית תחת שלטונה.

בסעיף 1, שבו מפורטת מטרת החוק, נאמר כי החוק צפוי להרתיע מפני ביצוע עבירות דומות. אלא שהמחקרים והניסיון המצטבר מהעולם קובעים כי עונש מוות אינו מרתיע ואינו מפחית פשיעה. ההצעה נסמכת על עמדתו החדשה של שב"כ בנושא: בעבר התנגד הארגון לעונש מוות, וכעת, לאחר שמונה לו ראש חדש, הוא תומך בו. אולם אפילו נציג שב"כ, בהופעתו הנדירה בוועדה, הצהיר כי אפקט ההרתעה המבוקש תלוי נסיבות, וכי לצד תיאוריית ההרתעה קיימים סיכונים של הסלמה באלימות, פעולות מיקוח ונקמה – לרבות כלפי חטופים ושבויים בעתיד. לציבור לא הוצגו מחקרים או נתונים המסבירים את שינוי עמדתו של שב"כ.

חוק עונש המוות לא יביא ביטחון. הוא מטיל אימה על אסירים פלסטינים וקובע לחייהם של פלסטינים ערך נמוך מזה של יהודים. מסר זה כבר מהדהד עד אחרון הסוהרים, החיילים והאזרחים. בהיעדר הרתעה, התכלית היחידה שנותרת להצעה היא נקמה – "גמול", כלשון ההצעה. היא מציבה בפנינו מראה ורגע חשוב של הכרעה.

חברי הכנסת יכולים עדיין לגדוע את חזון הגרדומים, אך בינתיים סיעות "יש עתיד" ו"המחנה הממלכתי" מחזקות את ההצעה בשתיקתן ובהיעדרותן מן ההצבעות בוועדות הכנסת ובמליאה. הציבור מוכרח להצטרף להתנגדות ולהפנים כי החוק אינו פיקציה, אלא מציאות מתקרבת. חברה שנקמה גזענית מעוגנת בספר החוקים שלה היא חברה המוותרת על אנושיותה.

ד״ר בטינה בירמנס היא נוירולוגית בכירה ויו"ר הוועד המנהל של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל