הכפר ג'ינבה נמצא במצור מזה שבעה חודשים. פעילים יצאו למחות

תושבי הכפר, שמופיע כבר במפות מ-1844, נדרשים לאישור חיילים כדי לצאת ולהיכנס מביתם, ממתינים שעות ארוכות במחסום ומנותקים מהמרחב שסביבם. כל זאת כחלק מהניסיון לגרשם מהמקום

מאת:

פעילי שמאל הפגינו בשבת במחאה על העוצר המתמשך שהצבא מטיל, מזה שבעה חודשים, על הכפר ג'ינבה, שבמסאפר יטא, כחלק מהמאמצים לגרש את תושבי הכפר. הפעילים, רובם ישראלים, הפגינו ליד המחסום המאולתר שהצבא מתפעל מאז יולי באמצע המדבר ובסמוך לכפר. הם הניפו דגלי פלסטין, וקראו קריאות נגד גירוש מסאפר יטא ונגד הכיבוש הצבאי.

ביולי הצבא הקים מחסומי ברזל בכניסה לכפרים ג'ינבה ומרכז, היושבים בקצה הדרומי של שטח האש 918, שהוכרז במטרה מוצהרת להשתלט על אדמות התושבים. מאז, חיילים ניצבים בכניסה לכפר הקטן, קונסים כלי רכב שנוסעים בסביבתו, ואוסרים על מי שאינו תושב הכפר להיכנס אליו.

המחסום משבש לחלוטין את חיי 23 המשפחות שמתגוררות בכפר. עבור כל יציאה וכניסה מביתם זקוקים התושבים לאישור מהחיילים, ובמקרים רבים הם נאלצים לחכות שעות ארוכות במחסום ללא סיבה. מדי בוקר, תלמידי בית הספר שלומדים מחוץ לכפר נתונים לחיפושים. המחסום, כך נראה, הוקם אך ורק עבור תושבי הכפר: מצדו השני משתרע רק המדבר. חלק מתושבי המקום פנו למשרד הפנים הפלסטיני, וביקשו להוסיף בספח תעודת הזהות שלהם, בעברית, שהם תושבי ג'ינבה, מפני שחיילים לא אפשרו להם לשוב לבתיהם.

donate

אך ההשפעה הכואבת ביותר מתבטאת בכך שהצבא ניתק את הכפר מהמרחב שסביבו. חיילים מונעים מקרובי משפחה, מעורכי דין, מעיתונאים, מפעילים הומניטריים, מווטרינרים, מרופאים ומשאר מי שמבקשים לבקר, מלהיכנס אל הכפר. כל זה קורה בצל החלטת בג"ץ במאי האחרון, לאשר לצבא לגרש את תושבי ג'ינבה ושבעה כפרים נוספים במסאפר יטא.

הכפר הקדום ג'ינבה, המלא במערות ישנות, שאותו הכיבוש הישראלי מבקש לעקור, מופיע בבירור במפות משנת 1844. הזקנים מבין תושבי המקום זוכרים את הילדות שלהם בכפר, הרבה לפני שכבשה ישראל את האזור והחלה לבנות בו התנחלויות. נתן שלם, גיאוגרף שהתארח בבתי הכפר לפני כמעט מאה שנים, תיאר ב-1931 את החוויות שלו בספר "מדבר יהודה" במילים אלו: "כל כיכר ג'ינבה כולה זרועה כלי צור מכל הזמנים, לרבות חרסיות מחרסיות שונות, המעידים עדות נאמנה שהיישוב לא פסק כאן מעולם".


בשבת, כ-30 פעילים צעדו ברגל אל המחסום. חיילים דחפו את המפגינים, השליכו רימוני גז, אך לא עצרו אף אחד, ככל הנראה כי בהפגנה לא השתתפו פלסטינים. "היה ניכר שהצבא לא ממש יודע מה לעשות איתנו כמפגינים ישראלים. ברור שפלסטינים שהיו עושים אותו דבר היו סובלים מהשלכות אמיתיות", אמרה יסמין ערן-ורדי, אחת המפגינות. "הפריווילגיה הזאת היא לא רק זכות, היא גם חובה – עלינו להשתמש בה ולאתגר את הכיבוש ואת אלו שמבצעים אותו".

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.

התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.

לתמיכה – לחצו כאן

ביוזמת אבו מאזן וישראל עבר אל-שייח' מסע חניכה מדיני, במסגרתו הכירו לו את בכירי הממשל האמריקני והאירופי שראו בו איש פרגמטי ומתון. חוסיין אל-שייח' עם מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, ברמאללה. 7 באפריל 2024 (צילום: מרק שיפלביין/AP)

"האיש שלנו ברמאללה": דרכו לצמרת של חוסיין אל-שייח'

בכיר הפת"ח שמונה לאחרונה לסגנו של אבו מאזן משתייך ל"דור הארץ" שנולד וגדל בפלסטין. בעוד מרוואן ברגותי הפך לסמל המאבק הלאומי בכיבוש, אל-שייח' בנה את מעמדו הפוליטי בחסותו ובדמותו של עבאס, בשירות האליטות הציוניות הישנות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf