24 שעות ב"מאחז הדמוקרטיה" ובמחאה סביבו – בתמונות

אתמול (ראשון), בחמש בבוקר, התעוררו במאהל בגן סאקר מאות מפגינים, שהגיעו יום קודם לכן בצעדה לירושלים. חלקם יצאו ליצור שרשרת אנושית סביב העיר העתיקה. אחרים מיהרו לעבודה.

תוך פחות מיממה, בתום סדרה של הפגנות ועצרות בירושלים, שבהן השתתפו יותר מ-100 אלף איש, המאהל שילש את גודלו. מאות אוהלים נפרשו, ואלפים בילו את הלילה במאהל – בשינה, בשירה, בצפייה בסרטים, ובשיחות אל תוך הלילה. בשולי המאהל התחילו קבוצות הידברות ספונטניות ומעגלי שיחה בין חילונים לחרדים. חלק מהדיונים גלשו לכיבוש, ולזכותם של הפלסטינים לגור כאן.

היום בשעות בוקר המרי האזרחי עלה עוד שלב. אלפי מפגינים חסמו את הכניסות לכנסת מכל הכיוונים, והמשטרה השקיעה מאמצים אלימים לפנותם. החסימות נמשכות גם בעת כתיבת שורות אלה.

עדיין לא ברור אם המאהל, ששמו הרשמי הוא "מאחז הדמוקרטיה", יפורק או ימשיך לעמוד אחרי ההצבעה על עילת הסבירות, שצפויה להתקיים היום (שני). אבל לפחות למשך שתי יממות, האווירה במאהל דמתה לאווירה בשדרות רוטשילד ב-2011, ואפילו לכיכר טקסים באיסטנבול שבטורקיה ב-2013: שילוב בין מחאה לפסטיבל, ומחוות בלתי פוסקות של סולידריות ועזרה הדדית.

>> בערב ירושלמי מרהיב ונורא, אשליית האחדות התנפצה לרסיסים

מתנדבים לא הפסיקו להביא שתייה ומזון שקנו או הכינו בבית. אחרים הקימו עמדה להטענת טלפונים ניידים. מוחים קיימו צעדות מסביב למאהל ולתוך העיר. לדיירי המאהל גם חולקו סבונים ושמפו בבקבוקים קטנים, מגינים שהוכנו במיוחד נגד הזרם של המכת"זית, וכמובן דגלים ושלטים.

מבחינת רבים, ה"מאחז" הזה הוא הניסיון האחרון לעצור את העברת החוק, שהם רואים בו את המעבר הרשמי של ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה. בשעות היום החמות אתמול, רבים השתדלו גם לנוח ולשמור את האנרגיה ליום ההצבעה עצמו. אחר הצהריים הגיעו עשרות אלפים במכוניות ורכבות, בזמן שפעילי ימין עשו את הדרך ההפוכה – לתל אביב. "הגענו לקחת מחדש את ירושלים", אמר אחד המפגינים לחברו ברכבת.

בערב, לאחר שתי עצרות – אחת של התנועה לאיכות השלטון והשנייה של מטה המאבק – יצאו כ-2,000 איש לצעדות ושיחזרו את ימי מחאת בלפור: הם חסמו את הרכבת הקלה, עמדו מול מכת"זית, ובסוף הגיעו לכיכר פריז, שם קיימו כמה נשים מחאה בעירום חלקי, תחת הכותרת "ללא בג"ץ נישאר עירומות".

השיחות במאהל עסקו בין השאר בהימורים לגבי תוצאות הצבעה היום, ההשלכות של מעבר החוק, הסירוב להתגייס והסיכוי להישפט בהאג. "אף אחד לא יתגייס יותר", אמר צעיר שמשרת במילואים, ליד עמדת טעינת טלפונים. אחרים דנו על תנאי ההעסקה הנוראיים של מורים ועל המתח בין חילונים לחרדים, והתעדכנו במצטרפים להשבתת המשק ביום שני.

מאז "ליל הזעם" ביום חמישי, שפרץ לאחר הצהרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי לא יעצור את חקיקת ההפיכה המשטרית, נראה שהמחאה כולה התגייסה לימי זעם מתגלגלים, שנמשכים גם ביום וגם בלילה. הסיסמה שהתנוססה על באנר בחמישי, "בלי עתיד אין לנו מה להפסיד", מסכמת היטב את התחושה של מאות האלפים שיצאו לרחובות בסוף השבוע, צעדו לירושלים, חסמו את איילון או לנים כעת במאחז וחוסמים את הכנסת.

עכשיו בעליה לכנסת על כביש רופין: אלימות קשה, מעצרים ומכת"זית.
הכנסת חסומה מכל הכיוונים.
צילום ודיווח: אורן זיו pic.twitter.com/9vEOW3HoVx

— שיחה מקומית (@mekomit) July 24, 2023

כמו במחאות ברחוב, גם במאהל בלטו בהיעדרם הרוב המכריע של חברי האופוזיציה, שנראה שוויתרו על המחאה בשטח, ואינם מצטרפים לשיבושים או עומדים מול אלימות המשטרה. רק כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה נכחו במחאה בימים האחרונים, ובהם גלעד קריב, נעמה לזימי ואפרת רייטן.

באופן כללי, לנוכח אירועי החודשים האחרונים רוויי ההסתה נגד מפגינים, אלימות משטרתית ואלימות של אזרחים שהמשטרה מאפשרת, ואופוזיציה מאכזבת – למפגינים מול הכנסת ברור שהם יכולים לסמוך רק על עצמם. וגם אם החוק יעבור, הם אמנם יתאבלו על כך שהמדינה שהכירו אינה עוד, אבל מתכוונים להמשיך להיאבק.