newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

2020 בחינוך: משרד מנותק ושבוי בקונספציית שליטה

לאורך כל השנה סירבו במשרד החינוך להכיר בעומק המשבר, ונמנעו מהתנהלות מקצועית גם כאשר הצוותים החינוכיים והתלמידים קרסו. כך הוביל מנגנון שאנן, יהיר ומנותק את מערכת החינוך לאחד המשברים הקשים שידעה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

יש חוט מקשר מרכזי אחד בין כל כתבות החינוך שפורסמו במהלך השנה האחרונה: הפער התהומי שנחשף בין נשות ואנשי החינוך במוסדות החינוך וברשויות המקומיות, לבין מטה המשרד, ובראשו השר והמנכ"ל. המשבר הזה, כפי שאראה בהמשך, מנוהל על ידי מטה מנותק, שבוי בקונספציה של שליטה, שמנעה (ומונעת) ממנו לראות את המציאות המשתנה.

מי המבוגר האחראי? שר החינוך, יואב גלנט (אבשלום שושני / פלאש 90)

מי המבוגר האחראי? שר החינוך, יואב גלנט (אבשלום שושני / פלאש 90)

גם כיום, תשעה חודשים לאחר פרוץ המשבר, שרויים מנהלות ומנהלי בתי הספר – הם בעלי התפקיד המגשר בין המטה לבין השטח – בתסכול נורא. אין עדיין תוכנית לניהול המשבר ולמתן מענה לימודי ורגשי לתלמידים. "יש הפקרות", כפי שאמרה סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי "נופים" בדרום תל אביב, שמדבריה אביא בהרחבה.

האמונה שאנחנו חזקים מהמציאות

ב-2 במרץ 2020 קיים משרד החינוך "תרגיל למידה מרחוק". זה היה עוד בימים הרחוקים ההם, בהם למידה מרחוק הייתה חלק מ"שבוע ההתגוננות", כלומר במסגרת הכנת העורף למתקפת טילים ממושכת. דו"ח סיכום התרגיל לא התפרסם, אבל מדיווחים בלתי רשמיים אנו יודעים ששרתי המחשבים קרסו, והתרגיל נכשל.

שר החינוך דאז, רפי פרץ, אמר בגאווה עם פתיחת התרגיל (1.3): "גופים רבים במשרד עמלים על מנת שאם נידרש כמדינה למצב חירום, כל המערכת תפעל בצורה היעילה והמיטבית ביותר". הוא הוסיף שהמשרד שקד על "הרחבת מערך הלמידה מרחוק בעבור כל שכבות הגיל באמצעות מערכות דינמיות". כמה יוהרה.

במבט בדיעבד, עיוורונו של השר בלתי נתפס: "לא תהיה שגרת חירום שתעצור את התלמידים מלהמשיך ולהצליח בלימודיהם", הבטיח השר. "שגרת יומם חשובה לנו ולא ניתן לשום רעש רקע לגדוע את מרקם חייהם התקין של התלמידות והתלמידים״. כך ממש אמר, כאשר הנגיף המסתורי כבר יצא מגבולות סין. עשרה ימים אחרי התרגיל (13.3) "שגרת יומם" קרסה לחלוטין, כאשר כל מוסדות החינוך בישראל נסגרו.

האמונה שאנחנו שולטים בפרטי הפרטים

גם אחרי שקרסה, המציאות החדשה עדיין לא נתפסה בצמרת המשרד. ב-19 במרץ הסביר מנכ"ל המשרד שלאורך כל הסגר (שהיה אז בעיצומו) יפסידו התלמידים רק תשעה ימי לימודים. ימים אלה, הוא הבטיח, יוחזרו להם במהלך חופשת הקיץ, והכול יבוא על מקומו בשלום.

עוד שבוע חלף, ועדיין מטה המשרד היה שבוי בעולם מדומיין משלו. ב -25 במרץ הרגיע אותנו סמנכ"ל הטכנולוגיה והתקשוב של המשרד, שהכול בשליטה: "אנחנו ממשיכים את פעילותן של מערכות הלמידה המקוונת שלנו. כל המערכות עובדות ומתפקדות". קשה להאמין איפה הם היו, ואיפה בתי הספר.

חודש מאוחר יותר, הופיע סמנכ"ל החירום והיבטחון של משרד החינוך בפני וועדת החינוך של הכנסת, וחזר והרגיע שהכול בשליטה: "מערכת החינוך נערכת לחזרה הדרגתית לשגרה […] בדקויות הכי קטנות של החזרה של כל שכבת גיל". עוד אמר: "אנחנו לא מפספסים שום פרט וברורה לנו כל ההתנהלות, גם של הסעה, גם בכניסה אל המוסד וגם העבודה בתוך המוסד." זה היה באפריל.

הבריחה מאחריות כשהאמת נחשפה

היינו צריכים לחכות עד חודש יולי, כדי שהיוהרה תחל להיסדק. בדיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת התברר שרק 1,200 מתוך 3,600 (כלומר שליש!) מבתי ספר היו "מתוקשבים" עם פרוץ המשבר. חצי שנה מאוחר יותר, עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הגענו למחצית מבתי הספר מתוקשבים. על זה הם אמרו, וחזרו ואמרו, שהכול בסדר והם לא מפספסים שום פרט.

בחודש אוגוסט המחדל היה כבר כה ברור, עד שמשרד החינוך בחר להיעלם ולהיאלם. השר יואב גלנט החרים את ישיבת וועדת החינוך של הכנסת, שדנה במוכנות לפתיחת שנת הלימודים. בכירי המשרד קיבלו הודעה של הרגע האחרון, שאסרה עליהם להשתתף בישיבה, ולדווח לכנסת על מצבה של מערכת החינוך.

ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, טבעה את המונח "קונספציה". המושג מתייחס לתפיסה כוללת המתגבשת אצל מקבלי ההחלטות, אשר מונעת מהם לשפוט נכון את המציאות המשתנה. "הבעיה אינה הקונספציה כשלעצמה, אלא ההיצמדות אליה והסירוב לבחון אותה לאור עובדות ונתונים מצטברים", כתב לימים צבי זמיר, מי שהיה ראש המוסד (בספרו: בעיניים פקוחות, כנרת זמורה ביתן 2011).

שר החינוך החדש יואב גלנט (משמאל) ושר החינוך היוצא רפי פרץ, ב-18 במאי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

הניתוק והיוהרה. שר החינוך יואב גלנט (משמאל) ושר החינוך היוצא רפי פרץ, ב-18 במאי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

למטה המשרד אין תמונה על הנעשה בשטח

מערכת החינוך היא מערכת גדולה והטרוגנית ביותר. אפילו אם אנשי המטה היו רוצים, אין באפשרותם, לדעתי, להשיג את כל המידע הדרוש להם, ולהכיל אותו. אפילו היה בידם מערך איסוף מידע יעיל, ויכולת ניתוח אמינה, המידע המגיע אל המטה הוא לעיתים חלקי ומוטה.

דוגמה לכך הבאתי בזמנו מדוח משרד החינוך על מחקר פיזה, דצמבר 2019. בדוח נכתב בין השאר: "מאז 2006 נרשמה עלייה בהישגים באוריינות קריאה ומתמטיקה". צריך להגיע לעמוד 155 כדי לקרוא: "בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא הגדול בעולם." שני המשפטים הם אמת לאמיתה, אבל המסקנות מהם לגבי מצב הלימודים הן הפוכות. לא קשה לנחש איזה משני המשפטים נכתב בדוח בהבלטה.

גם כאשר הדוחות המקצועיים של המשרד קובעים דברים ברורים, יש בעלי עניין שפועלים לעוות את הדברים, ולהציג לעצמם ולציבור מצג שווא. כך למשל דוח המחקר שפורסם לפני כחודש על לימודי המתמטיקה. בדוח כתוב במפורש שבישראל "לא חל שינוי מובהק בהישגי התלמידים במתמטיקה בין 2015 ל-2019". זה לא הפריע לשר לשעבר נפתלי בנט, ולמספר אמצעי תקשורת, להפיץ את הבשורה על זינוק חסר תקדים בהישגי התלמידים.

כל עוד בכירי משרד החינוך ניזונים ממידע מוטה וחלקי, בוודאי שאין בכוחה של המציאות היומיומית בבתי הספר לערער את הקונספציות שלהם. לכן הם המשיכו, גם אחרי חצי שנה בתוך המשבר, לספר לעצמם ולנו סיפורים על הצלחה אדירה ושליטה במצב.

הקונספציה מובילה להחלטות הזויות

גם היום, תשעה חודשים לאחר פרוץ המשבר, מטה משרד החינוך מתפקד תחת קונספציה מנותקת. דוגמה לכך קיבלנו בתחילת השבוע הנוכחי: על פי הוראות הסגר שנקבעו בשבוע הקודם, היו אמורים תלמידי כיתות ה'-ט' להיכנס לסגר בבתיהם ביום שני בבוקר. במהלך יום ראשון בוטלה ההחלטה והתלמידים הוחזרו לבתי הספר.

סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי "נופים" בדרום תל אביב, תיארה בתוכנית הרדיו "מה בוער" (גלי צה"ל, 28 בדצמבר), כיצד הדברים נראים מנקודת המבט של השטח:

"ביום שבת כל המורים משתגעים ובונים מַעֲרכים ללמידה מקרוב ומרחוק. ואז [ביום ראשון] בעשר בבוקר מתכנסת וועדת החינוך של הכנסת, ואנחנו נכנסים לאי וודאות. אחר הצהריים עדיין לא ברור למי הסמכות לקבוע מה. ואז מתחילות להגיע הודעות סותרות, ואנחנו תלויים בין שמיים וארץ. הרשויות המקומיות אמרו: חוזרים. דקה אחרי הפיקוח של משרד החינוך מודיע שעדיין אין הנחיות, אז אנחנו לא יכולים להודיע לתלמידים. ההורים שואלים מה קורה? והמורים באי וודאות… אתה עומד מול המצב ההזוי הזה ואומר: ריבון העולמים, מי המבוגר האחראי במדינת ישראל ובמערכת החינוך?"

לסנן את המידע המגיע לתלמידים דרך אמצעי המדיה השונים. (צילום אילוסטרציה: חן לאופולד / פלאש 90)

ילדים שהולכים וכבים, בדיכאון, בניתוק, בהשמנה, בבדידות (צילום אילוסטרציה: חן לאופולד / פלאש 90)

יש מבוגר אבל הוא לא אחראי

רק אנשים מנותקים, שלא הרכיבו מעולם מערכת שעות בית ספרית על שלל אילוציה, יכולים להניח שניתן להוציא ולהכניס תלמידים מבתי הספר בהתרעה של שעות.

המשיכה סמדר ואמרה:

"כל עוד אין תוכנית מסודרת ומאורגנת לניהול המשבר הזה, ולמתן מענה חינוכי חברתי אמיתי, אנחנו לא מנצחים שום דבר. חינוך לא קורה מעכשיו ל-הרגע, והמענים לא יכולים להינתן תוך כדי תנועה, צריך פה לבנות תוכנית חינוכית אמיתית משמעותית ארוכת טווח. אני מסכימה שיש משבר ודווקא בגלל שיש משבר צריך לבנות תוכנית אמיתית.

"בבתי ספר באזורים מוחלשים הפערים הולכים ומעמיקים ככל שעובר הזמן. לאוכלוסיות חזקות יש תשתית של אינטרנט יש אמצעי קצה, יש הורים כגורמי ידע בתוך הבית. לאורך הזמן הפער הולך ומעמיק, והופך להיות בעיה חברתית מאוד רצינית שאנחנו נראה את ההשלכות שלה בעתיד.

"אני רוצה לדבר על תופעות של ילדים שהולכים וכבים, בדיכאון, בניתוק, בהשמנה, בבדידות, בתים מתפרקים, ואנחנו מרגישים ורואים את זה בפניות הרבות, ההולכות וגוברות אלינו, ולגורמים של פסיכולוגים ויועצים… הורים מדווחים שהם אובדי עצות, הם לא יודעים מה לעשות, הם פונים לבתי הספר.

"אני חושבת שצריכים לעשות פה שלושה דברים: הדבר הראשון הוא לחסן את המורים ולתת לזה עדיפות, הדבר השני לאפשר לרשויות המקומיות לקבל החלטות במסגרת העיר שלהם לפי מדד התחלואה, והדבר השלישי לאפשר למנהלות ומנהלי בתי הספר לקבל החלטות דיפרנציאליות מותאמות ביחס לאוכלוסייה שלהם, על פי קווים מנחים של משרד הבריאות."

"היום בעיני יש הפקרות" סיכמה סמדר. אני מסכים. מטה בירוקרטי שבוי בקונספציה של שליטה, שאיבד את זכות קיומו.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון"

חנאן א-סאנע ו-וורדה סעדה הגיעו לרביעייה המובילה בפריימריז שנערכו ב"דמוקרטית", המפלגה שנולדה ממחאת בלפור. המחאה, הן אומרות, עזרה לאנשים להבין שאין כאן דמוקרטיה. "יהודים בחרו בערביות להוביל", הן אומרות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf