newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחקיר: צה"ל הסתיר פגיעת טיל שהרג שני נערים בעזה

על פי ניתוח צילומים, קובעים Forensic Architecture ו"בצלם" שהטיל, שנורה כביכול כדי להזהיר אזרחים, היה קטלני. לפי התחקיר, דובר צה"ל העלים את התיעוד של הפגיעה הראשונה והציג במקומה פגיעה אחרת. צה"ל יבדוק את נסיבות מותם

מאת:

בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ה-14 ביולי 2018, עלו שני נערים פלסטינים, לואאי כחיל ואמיר א-נימרה, על גג בניין אל-כתיבה שבמערב העיר עזה. הם צילמו סלפי, שיהפוך לצילום האחרון שצילמו בחייהם. מעט לאחר מכן ירה חיל האוויר ארבעה "טילי אזהרה" לעבר הבניין. מפגיעת הטיל הראשון נהרגו שני הנערים. 23 פלסטינים נוספים נפצעו בתקיפות עזות יותר שבוצעו לאחר מכן.

זה יכול היה להיות עוד מקרה, שבו אזרחים חפים מפשע נהרגים בעזה ואינו זוכה לעניין ציבורי מיוחד. אבל לאחר מחקר שארך כמה חודשים, מכון המחקר Forensic Architecture וארגון "בצלם" קובעים ששני הנערים נהרגו מ״ירי האזהרה״ הראשון מתוך ארבעה ואף טוענים שדובר צה״ל הסתיר בתיעוד שפרסם את הרגע שבו נפגעו הנערים ו"החליף" אותו בתיעוד של הפצצה מאוחרת יותר. לעיתון "הארץ" נמסר כי בעקבות התחקיר כי צה"ל יבדוק את נסיבות מותם של שני הנערים.

ביום התקיפה עצמו טען דובר צה"ל שהמבנה שהותקף היה מבנה נטוש "המשמש מזה שנים כמתקן אימונים של גדודי חמאס ללחימה בשטח בנוי, השתלטות על מבנים, ובתקופה האחרונה אף כמתקן לתרגילי הישרדות במנהרות – וזאת הודות למנהרת לחימה שנחפרה תחת המבנה". בהודעה אז נאמר כי "חמאס ממשיך להשתמש בתשתיות אזרחיות לצרכים צבאיים ובכך מסכן את האזרחים שתחת חסותו".

בדומה למקרה של החקירה באום אל חיראן (גילוי נאות, היית חלק בצוות העבודה על הפרויקט) Forensic Architecture משתמשים במספר מקורות מידע – קטעי הווידאו שפרסם דובר צה״ל, מצלמות אבטחה, צילומי עיתונות ומדיה חברתית והדמיות – ומסנכרנים ביניהם.

הצילום האחרון. לואיי כחיל ואמיר א-נימרה בצילום סלפי רגע לפני פגיעת הטיל שהרג אותם (צילום: באדיבות המשפחות)

הצילום האחרון. לואיי כחיל ואמיר א-נימרה בצילום סלפי רגע לפני פגיעת הטיל שהרג אותם (צילום: באדיבות המשפחות)

בתיעוד שפירסם דובר צה״ל הוצגו ארבע "תקיפות אזהרה", אולם לפי התחקיר רצף זה לא שיקף את רצף ההתרחשויות בשטח. ב-Forensic Architecture וב"בצלם" הגיעו למסקנה, שההפצה הראשונה הושמטה מהסרטונים, ומה שתואר בידי דובר צה"ל כהפצצה הראשונה היתה למעשה ההפצצה השלישית שצולמה על ידי הצבא מזווית נוספת.

בעזרת סינכרון בין שני קטעי הווידאו של מה שדובר צה"ל תיאר כההפצצה הראשונה וההפצצה השלישית, ניתן לראות שהפיצוצים בשניהם זהים (2:30 בסרטון התחקיר). על פי ממצאים נוספים, מגיע התחקיר למסקנה שמדובר בתיעוד של אותה הפצצה, אבל ממצלמה שונה. מכאן מגיעים Forensic Architecture ובצלם למסקנה שרק שלוש מתוך ארבע "תקיפות האזהרה" מופיעות בסרטונים שפרסם דובר צה"ל ותוהים "מדוע שיבש הצבא את רצף התיעוד שלו עצמו? האם בתיעוד החסר נראה רגע הריגתם של כחיל וא-נימרה?".

גם מי שאינם מומחים יכולים להבחין, שבתיעוד שפרסם דובר דובר צה״ל ניתן לראות דמויות רצות לכיוון הירידה מהבניין לאחר ההפצצה השנייה. לפי התחקיר, מדובר באזרחים ועיתונאים שעלו על גג המבנה לאחר הפצצת האזהרה הראשונה כדי לחלץ את הנערים שנפגעו. אך משום שבסרטון המתעד לכאורה את ההפצצה הראשונה לא ניתן להבחין בנערים עצמם יושבים על הגג, מעלה התחקיר את הטענה שנעשה ניסיון להסתיר את רגע הפגיעה בהם.

התחקיר המצולם: הפגיעה בילדים, רגע אחרי רגע

"החקירה מלמדת כי בחינה מעמיקה של חומרים ויזואליים שמספק הצבא, ואשר נועדו לכאורה להצדיק את 'ירי האזהרה' על בניין אל-כתיבה, יכולה לחשוף סיפור אחר", אמר ניקולס מסטרסטון, חוקר ב-Forensic Architecture ומתאם הפרויקט. "התיעוד העשיר של האירוע בצילומי סטילס ובווידיאו איפשר לנו לקיים חקירה עצמאית ומדוקדקת, ולערער על טענות הצבא. הדבר איפשר לנו לא רק להראות שכחיל וא-נימרה נהרגו מפגיעת טיל קטלני, אלא גם לחשוף את האופן המטעה שבו הצבא הישראלי מציג מידע לגבי תקיפות כאלה בפני הציבור".

בתיעוד שצילם אחד העיתונאים הפלסטינים שעלה לגג לאחר "טיל האזהרה" הראשון, נראה מקום הפגיעה של הטיל בגג וסביבו חורים קטנים. מומחי תחמושת שעמם נועצו Forensic Architecture ו"בצלם" הגיעו למסקנה שהפיזור הזה מוכיח שהטיל הכיל תחמושת שנועדה להגביר את עוצמת הפגיעה בבני אדם. דבר זה סותר את טענת הצבא כי ירי הטילים הראשונים היה למטרות אזהרה בלבד. ״אין אנו יודעים האם הצבא ראה את הנערים לפני התקיפה", נאמר בתחקיר. "אם כן, אסור היה לו לתקוף. אם לא, יש בכך לערער על מידת דיוקן של טכנולוגיות המעקב האוויריות שעליהן מסתמך הצבא".

ארבעת הטילים הראשונים נורו במסגרת מדיניות המכונה "הקש בגג". לפי מדיניות זו, נורים טילים קטנים יחסית שמטרתם להתריע בפני אזרחים על תקיפה גדולה קרובה ולתת להם זמן להתפנות מהאזור. ישראל טוענת כי "אזהרות" אלה הן חוקיות ונועדו למנוע פגיעה באזרחים, ואולם בתחקיר נטען שהתחמושת שנעשה בה שימוש בטיל הראשון והביאה למותם של של הנערים היא התקפה לכל דבר ולכן עליה לעמוד בכללים הקבועים הנוגעים להתקפה באזור אזרחי, כמו האזור שהופצץ באותו יום.

"הצבא הישראלי משווק לציבור תקיפות אוויריות על הרצועה כפעולות כירורגיות, המבוססות על מודיעין מדוקדק, תחמושת מדויקת, אמצעי מעקב חדשניים והקדשת תשומת לב רבה למשפט הבינלאומי", אמר חגי אלעד, מנכ״ל בצלם. "במציאות, כל אלה הם לעיתים קרובות תעמולה בלבד. האמת היא פגיעה מחרידה באזרחים, אמצעי מעקב שאינם מבחינים בין לוחמים לנערים, מודיעין כושל וצמצומם של עקרונות משפטיים שנועדו להגן על אזרחים לרשימת מכולת טכנית, המשמשת לאחר מכן לטיוח הפרות של זכויות האדם ולביסוס פטור גורף מעונש".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: בתאריך 14/07/2018 תקף צה״ל מבנה ברצועת עזה שחמש קומותיו שימשו כמתקן אימונים של גדודי חמאס ללחימה בשטח בנוי. לאחר התקיפה עלו טענות שהתקיפה גרמה למותם של שני נערים. האירוע תוחקר ומהתחקיר עלה כי בעת ביצוע הירי לא זוהו אנשים על גג המבנה. ממצאי התחקיר נבחנים בימים אלה בפרקליטות הצבאית. נדגיש כי קודם לביצוע התקיפה, ננקטו צעדי זהירות שונים כדי לצמצם פגיעה אפשרית באזרחים. בתוך כך, בוצע ירי של מספר טילים בעלי חימוש מופחת לגג המבנה, המכונה "הקש בגג".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf